עם זאת, הוא מסביר, לביידן ישנם שיקולים נוספים שישפיעו על אופן הפעולה – אם בכלל. "ביידן אמנם מיהר לגנות בחריפות את הודעת התובע וכינה אותה 'שערורייתית', אך הטלת סנקציות כנגד גוף בינלאומי מכובד עומדת בניגוד לתפיסתו הבסיסית להתנהלות מול ארגונים בינלאומיים", הסביר. "בייחוד לאחר שביידן בעצמו ביטל את הסנקציות כנגד בית הדין הפלילי שהטיל ממשל טראמפ".
להערכתו, "סביר כי ביידן גם חושש, כי סנקציות על בית הדין בכלל ועל התובע בפרט, שנהנה מיוקרה מקצועית רבה, עלולות לערער את הלגיטימיות של בית הדין הפלילי. הגיבוי שמדינות כגון צרפת וספרד נתנו לתובע מציב אף הוא קשיים בזירה המדינית. צעדים נגד בית הדין אף עלולים להגביר את הביקורת נגדו מצד חוגים פרוגרסיביים במפלגה הדמוקרטית ולהאשים אותו כמי שנכנע ללחצים של ישראל והרפובליקנים".
מנופי הלחץ של ביידן
למרות שהסיכויים להטלת סנקציות על בית הדין נמוכים, לביידן ישנן דרכים אחרות להשתמש בהשפעתו מול התביעה בהאג. "עד כה ביידן נמנע מלהתייחס לצעדים שבכוונתו לנקוט כדי לגרום לתובע לשנות את ההחלטה וסביר כי הוא ינסה להימנע ככל שניתן מצעדי ענישה", אמר.
"על כן ניתן להניח כי, לפחות בשלב הראשון, ינסה ביידן לפעול מאחורי הקלעים כדי להגיע להבנות שקטות עם התובע", הוסיף. "במקביל, הוא יגביר את הלחצים על ראש הממשלה נתניהו לנסות ולקדם עסקה לנורמליזציה סעודיה ולהפסקת אש, מתוך תקווה שהדבר יכול גם לסייע במאמצים מול התובע".
לדבריו, "עסקת הנורמליזציה עשויה לספק לביידן את האקלים המדיני הנדרש ואת המנוף לשכנע את התובע לשנות את ההחלטה או לפחות להצהיר כי בכוונתו לעשות בחינה מחדש של הסוגיה".
לבסוף, הסביר על הצד החיובי לשיטתו בהצהרת התביעה בבית הדין בהאג. "הודעת התובע עשויה דווקא להוביל לאיחוד שורות בין ישראל לארצות הברית", הסביר. "זאת, מתוך הבנה, כי הדרך העיקרית של ישראל להיאבק בהחלטה היא באמצעות גיוס הממשל האמריקאי לפעולה. בסופו של יום, ממשל ביידן לא יכול להיראות כמי שהפקיר את בעלת בריתו המרכזית באזור ואיפשר להחלטה מסוכנת ומופרכת כזו לעבור בלי תגובה הולמת".
התרעות פיקוד העורף