נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן מיהר אתמול (שני) לגנות את החלטת התובע הראשי בבית הדין בהאג להוציא צווי מעצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט. פוליטיקאים בכירים בוושינגטון קראו להטיל סנקציות על בית הדין, אך האם ביידן יגבה את מעשיו בפתיחת חזית דיפלומטית?

נתניהו וגלנט לא יוכלו לבקר ב-120 מדינות? משמעות צווי המעצר
לאחר הודעת האג: אלה המדינות שבעדנו ונגדנו | הפילוח המלא

ד"ר שי הר צבי, ראש תחום הזירה הבינלאומית באוניברסיטת רייכמן, עושה סדר בשיחה עם "מעריב". "להחלטה יש השלכות אסטרטגיות ותדמיתיות רחבות על המעמד האמריקאי בזירה הבינלאומית. לאחר אוקראינה, ביידן ייתפס פעם נוספת כמי שמדיניותו הובילה להפקרת בעלת ברית", הוא מסביר. "זה עלול לערער את דימוי העוצמה האמריקאי ולעורר תהיות בקרב בנות ברית נוספות – בטיוואן ובמזרח התיכון למשל".

"סביר גם שיופעל על ביידן לחץ פוליטי כבד להסיר את הכפפות נגד התובע, ולהטיל עליו סנקציות אישיות כואבות כדי להרתיע אותו להמשיך בהליכים נגד ישראל", הוא אומר. "ביטוי ראשוני לכך ניתן לראות בכוונה של יו"ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון, לקדם כבר בימים הקרובים חקיקה להטלת סנקציות, ובביקורת החריפה שהטיחו חברי קונגרס משתי המפלגות בהחלטה".

הנשיא ביידן עם קבינט המלחמה באוקטובר שעבר בתל אביב (צילום: מרים אלסטר)
הנשיא ביידן עם קבינט המלחמה באוקטובר שעבר בתל אביב (צילום: מרים אלסטר)

עם זאת, הוא מסביר, לביידן ישנם שיקולים נוספים שישפיעו על אופן הפעולה – אם בכלל. "ביידן אמנם מיהר לגנות בחריפות את הודעת התובע וכינה אותה 'שערורייתית', אך הטלת סנקציות כנגד גוף בינלאומי מכובד עומדת בניגוד לתפיסתו הבסיסית להתנהלות מול ארגונים בינלאומיים", הסביר. "בייחוד לאחר שביידן בעצמו ביטל את הסנקציות כנגד בית הדין הפלילי שהטיל ממשל טראמפ".

להערכתו, "סביר כי ביידן גם חושש, כי סנקציות על בית הדין בכלל ועל התובע בפרט, שנהנה מיוקרה מקצועית רבה, עלולות לערער את הלגיטימיות של בית הדין הפלילי. הגיבוי שמדינות כגון צרפת וספרד נתנו לתובע מציב אף הוא קשיים בזירה המדינית. צעדים נגד בית הדין אף עלולים להגביר את הביקורת נגדו מצד חוגים פרוגרסיביים במפלגה הדמוקרטית ולהאשים אותו כמי שנכנע ללחצים של ישראל והרפובליקנים".

מנופי הלחץ של ביידן

למרות שהסיכויים להטלת סנקציות על בית הדין נמוכים, לביידן ישנן דרכים אחרות להשתמש בהשפעתו מול התביעה בהאג. "עד כה ביידן נמנע מלהתייחס לצעדים שבכוונתו לנקוט כדי לגרום לתובע לשנות את ההחלטה וסביר כי הוא ינסה להימנע ככל שניתן מצעדי ענישה", אמר.

"על כן ניתן להניח כי, לפחות בשלב הראשון, ינסה ביידן לפעול מאחורי הקלעים כדי להגיע להבנות שקטות עם התובע", הוסיף. "במקביל, הוא יגביר את הלחצים על ראש הממשלה נתניהו לנסות ולקדם עסקה לנורמליזציה סעודיה ולהפסקת אש, מתוך תקווה שהדבר יכול גם לסייע במאמצים מול התובע".

קארים חאן, התובע הראשי בבית הדין בהאג (צילום: רויטרס)
קארים חאן, התובע הראשי בבית הדין בהאג (צילום: רויטרס)

לדבריו, "עסקת הנורמליזציה עשויה לספק לביידן את האקלים המדיני הנדרש ואת המנוף לשכנע את התובע לשנות את ההחלטה או לפחות להצהיר כי בכוונתו לעשות בחינה מחדש של הסוגיה".

לבסוף, הסביר על הצד החיובי לשיטתו בהצהרת התביעה בבית הדין בהאג. "הודעת התובע עשויה דווקא להוביל לאיחוד שורות בין ישראל לארצות הברית", הסביר. "זאת, מתוך הבנה, כי הדרך העיקרית של ישראל להיאבק בהחלטה היא באמצעות גיוס הממשל האמריקאי לפעולה. בסופו של יום, ממשל ביידן לא יכול להיראות כמי שהפקיר את בעלת בריתו המרכזית באזור ואיפשר להחלטה מסוכנת ומופרכת כזו לעבור בלי תגובה הולמת".