בנוסף, בשנה שעברה, במהלך המו"מ עם הרפובליקנים בנושא העלאת תקרת החוב, דווח כי התנהלותו וידיעותיו של ביידן השתנו מיום ליום. בימים מסוימים הוא ניהל דיונים ספונטניים ופתוחים, ובאחרים דיבר במלמול והסתמך לכאורה על פתקים. דוברי הבית הלבן דחו את הדיווחים וטענו שרבים מהם מונעים משיקולים פוליטיים ומנוגדים להצהרות קודמות של אותם אנשים.
הבית הלבן הציג דוגמאות למצבים שבהם ביידן לכאורה היה חד וערני, כמו שעות ארוכות בחדר המלחמה לאחר התקיפה האיראנית על ישראל. גם דמוקרטים שהשתתפו בפגישות השונות אמרו שהנשיא היה "חזק, תקיף ונחוש". אך חלקם הודו שהוא הפגין חוסר עקביות והיו לו "רגעים טובים ופחות טובים".
הבית הלבן מתקשה להציג את ביידן ברגעים לא מבוימים ואותנטיים. הגיל המתקדם וחששות לגבי מצבו הקוגניטיבי של ביידן צפויים להוות גורם מרכזי בהכרעת הבוחרים האמריקאים בקלפי. הבית הלבן צפוי להמשיך להדוף את הטענות ולהציג דוגמאות ליכולת מנהיגותו של הנשיא, בעוד יריביו ינסו לנצל כל סימן או תקרית כדי לערער את אמון הציבור בכשירותו לתפקיד בכיר ותובעני כל כך.