"אנחנו רואים כאן שיש פתח למדינות שחברות בבית הדין לטעון על צווי המעצר – דבר שלא היה קיים עד עכשיו. אם עד עכשיו הדיון כלל רק את בקשת התובע, עכשיו השופטים יכולים לשמוע גם עמדות של מדינות שונות. זה מהלך משמעותי ומעודד עבור ישראל משני היבטים: גם מעכב את ההחלטה בשבועות ארוכים וגם מאחר שמדינות דמוקרטיות לא רוצות תקדימים שבהן הם יוכלו למצוא את עצמן בעתיד", הוסיף.
"הייתה ביקורת מקיר לקיר גם בקרב המדינות שחברות בבית הדין כמו בריטניה על ההחלטה – וזה אולי יכול להסביר את המהלך שהיא עשתה. הייתה ביקורת בעיקר על ההחלטה לקשור בהחלטה אחת גם את מנהיגי חמאס וגם את ישראל. כמו כן, הביקורת סבבה גם על עיקרון המשלימות: לפני שהולכים לטריבונל בינלאומי צריך לתת למדינה עצמה לברר את התלונות. אם מסתכלים מי רוב המדינות שהמנהיגים שלהם הועמדו בבית הדין זה מדינות עולם שלישי באפריקה והחריג זה רוסיה. לכן, פתיחתה של מלחמה בצפון לא תשנה את ההחלטה", הוסיף.