תחנת הרכבת קלטי במזרח בודפשט היתה אחת התחנות המודרניות ביותר באירופה בעת שנפתחה לציבור בשנת 1884. עם הסגנון האקלקטי ופסליהם בחזית של ג'ורג' סטיבנסון, שפיתח את קטר הקיטור הראשון ובנה מסילות ברזל, ושל ג'יימס וואט, שהמציא את מכונת הקיטור, התחנה גם הייתה אחד המבנים המרשימים ביותר בבירה ההונגרית.
 
בקיץ האחרון הפכה תחנת קלטי, שהיא נקודת מעבר מרכזית לערים נוספות בהונגריה ולמדינות השכנות, לסמל של משבר הפליטים ההיסטורי שפקד את האיחוד האירופי השנה. אלפי פליטים, מהגרים ומבקשי מקלט, בעיקר מסוריה, עיראק ואפגניסטן, הגיעו לתחנה במטרה לעלות על הרכבות ולהמשיך בדרכם לעבר חיים חדשים באחת המדינות האחרות באיחוד, ובראשן גרמניה.
 
אולם העומס של כ־1,500 פליטים חדשים שהגיעו בכל יום וחוסר האונים של הרשויות ההונגריות, שלא ידעו כיצד להתמודד עם האתגר, הובילו בתחילת ספטמבר להחלטה לסגור את התחנה לתנועה. הפליטים, בהם משפחות על ילדיהן, החלו לישון על הרצפה במסדרונות התחנה ועל הספסלים והמדרכות ברחבה בחוץ. מתנדבים מקומיים הביאו להם מים, מזון ומשחקים לילדים. 
 

כעבור ימים אחדים שבה הפעילות בתחנה לסדרה, בעוד הרשויות ארגנו לפליטים מעבר באוטובוסים לעבר הגבול האוסטרי. אלפים נוספים לא המתינו והחלו בצעדה רגלית מהתחנה בבודפשט לגבול, שסיפקה תמונות נוספות שנכנסו לזיכרון הקולקטיבי של שנת 2015, השנה שבה האיחוד האירופי מצא את עצמו מבולבל ואובד עצות מול משבר הפליטים הקשה ביותר ביבשת מאז תום מלחמת העולם השנייה.

פליטים מהמזרח התיכון ביוון. צילום: רויטרספליטים מהמזרח התיכון ביוון. צילום: רויטרס

 
"אין עתיד"

המספרים שמסרה בשבוע שעבר סוכנות הפליטים של האו"ם והארגון הבינלאומי להגירה מספקים תמונה מדהימה של היקף המשבר, שלפיה יותר ממיליון פליטים ומהגרים הגיעו למדינות האיחוד האירופי מאז תחילת השנה, נתון גבוה פי ארבע מהמספרים של השנה הקודמת. 97% עשו את הדרך על גבי כלי שיט, בין אם בים התיכון או בים האגאי, אחרי ששילמו מאות ואלפי דולרים למבריחים, בעוד היתר צעדו במשך שבועות ארוכים ביערות ובצדי הדרכים, בקור ובחום, עד שהגיעו לשערי האיחוד. המסעות המסוכנים גבו את חייהם של יותר מ־3,700 בני אדם, רבים מהם ילדים ששקעו במצולות או נסחפו לחוף אחרי שהסירות הרעועות טבעו, וזאת לעומת כ־3,300 קורבנות אשתקד. 
 
לא מדובר בתופעה חדשה. אירופה, שחרתה על דגלה את עקרונות החופש ופתחה את שעריה לרווחה בפני מבקשי מקלט, נחשבה תמיד יעד מועדף עבור תושבים במדינות מוכות אלימות, רעב ועוני שקיוו כי יצליחו להגשים את עצמם בבית חדש ביבשת אחרת. רק כאשר התרחש אסון טביעה בים התיכון – כמו טביעתם של כ־250 פליטים אפריקאים ליד האי האיטלקי למפדוזה באוקטובר 2013 – זכתה התופעה לתשומת לב תקשורתית וציבורית והתגלה עד כמה גבוה המחיר שאנשים, מטף ועד קשישים, מוכנים לשלם על מנת להתרחק מהצרות שהיו מנות חלקם.
 
השנה הנוכחית רשמה שיאים חדשים שהעלו את הפליטים לראש הכותרות כמעט על בסיס יומיומי. המלחמה בסוריה שנכנסה לשנתה החמישית עם מספרי קורבנות הולכים וגדלים בלי שפתרון נראה באופק, ובמיוחד ההתחזקות של דאע"ש שהטיל את אימתו על התושבים, גרמו לרבים לחפש מקלט מחוץ לארץ השסועה. גם יציאתם של הכוחות הזרים מאפגניסטן אחרי 13 שנה והניסיון של הטליבאן להשתלט מחדש על שטחים מול כוחות הביטחון החלשים עוררו גל חדש של פליטים מהמדינה שעדיין מקווה להגיע יום אחד ליציבות. 
 
גם אריתריאה, שם שולט אחד המשטרים הרודניים ביותר בעולם, המשיכה לייצא אלפי פליטים שניסו להגיע לחופי איטליה או מלטה, במיוחד אחרי שישראל סגרה את הגבול הדרומי והחלה לגרש מבקשי מקלט מהמדינה האפריקאית. "יש לי שתי אפשרויות: האחת היא למות, האחרת היא לחיות", הסבירה סופיה, פליטה מאריתריאה, ל"גרדיאן" הבריטי באפריל האחרון. "אם אני אמות בים, זו לא תהיה בעיה. לפחות אני לא אעבור עינויים. פה אין לך עתיד. אין לך חינוך, עבודה, אי אפשר לעזור למשפחה. אבל אם אתה מגיע לאירופה, לפחות בשלב מסוים תהיה לך אזרחות ותהיה בן אדם".

פליטים בסרביה. צילום: רויטרספליטים בסרביה. צילום: רויטרס

 
"קטסטרופה אנושית"

שני אירועים שהתרחשו בתחילת ספטמבר הבליטו יותר מכל את המציאות הנוראה. תחילה היו האירועים בהונגריה שיצרו תגובת שרשרת – זרם הפליטים הלך וגבר ככל שהתקדמה בניית הגדר בגבול עם סרביה, והדבר הביא לסגירת תחנת קלטי, למסעות רגליים אדירים של פליטים לעבר הגבול האוסטרי ולהחלטת הרשויות ההונגריות להעביר פליטים לגבול כדי להעביר את האחריות על גורלם לאוסטרים. מרגע שהושלמה הגדר, החלו הפליטים לשנות את הנתיב לעבר קרואטיה וסלובניה, שתי מדינות שלא היו מוכנות לאתגר ואיימו לסגור את הגבולות שלהן.
 
האירוע השני, שזעזע את כל העולם, היה הצילום של גופתו של הפעוט בן ה־3, איילן כורדי, שנסחפה לחוף הים בטורקיה. כורדי טבע כאשר עשה את דרכו לאי היווני לסבוס על גבי סירה רעועה, יחד עם אחיו בן ה־5 ואמו. "קורבן קטן של קטסטרופה אנושית", נכתב בעיתון "הדיילי מייל", ואילו בעיתון "האינדיפנדנט" עלתה התהייה: "אם התמונות המדהימות והעוצמתיות האלה של ילד סורי מת שנשטף לחוף לא ישנו את גישתה של אירופה כלפי הפליטים, מה כן?"
 
אם זה לא היה מספיק, ב־13 בנובמבר התרחשה מתקפת הטרור בפריז שגבתה את חייהם של 130 בני אדם, ובחקירת המתקפה התברר כי לפחות שניים מהמחבלים המתאבדים הסתננו בין הפליטים עם דרכונים מזויפים. כמו כן, התברר כי המחבל המבוקש, סלאח עבד א־סלאם, אף שהה באמצע ספטמבר בתחנת קלטי בבודפשט, וככל הנראה גייס מחבלים פוטנציאלים שזהותם עדיין אינה ידועה. 
 
האירועים הללו עוררו שינוי מסוים בהתנהלות המנהיגים כלפי משבר הפליטים, אם כי הדרך לפתרון אמיתי עדיין רחוקה. מדינות האיחוד האירופי סיכמו עקרונית על תוכנית לקליטת 160 אלף פליטים במדינות החברות באיחוד על בסיס יחסי, אולם הונגריה וסלובניה הגישו עתירות לבית הדין האירופי נגד התוכנית. "המכסות מגבירות את איום הטרור!" ביטאה כותרת צעקנית באחד מעיתוני הונגריה את עמדתה של הממשלה הימנית של ויקטור אורבן.

פליטים ונציגי ארגוני סיוע בהפגנה. צילום: רויטרספליטים ונציגי ארגוני סיוע בהפגנה. צילום: רויטרס

 
גם הפתרון האחר שגובש נראה אולי כתרופה שעלולה לגרום לתופעות לוואי בלתי רצויות. לפי פתרון זה, האיחוד ישלם לטורקיה שלושה מיליארד יורו ויאיץ את השיחות על הצטרפותה של אנקרה לשורות הגוש האירופי, ובתמורה טורקיה תקלוט את הפליטים בשטחה ותעצור את הגעתם לאירופה. לא מפליא שיממה אחרי חתימת ההסכם, מיהרו הטורקים לשלוח כוחות משטרה גדולים שימנעו מפליטים וממהגרים לעלות על סירות בדרך ליוון. אלא שפתרון כזה עלול להתגלות כבעייתי בטווח הארוך, כאשר עשרות מיליוני טורקים מוסלמים יוכלו לנוע ולהתגורר באופן חופשי וחוקי בתוך האיחוד, וכתוצאה מכך ישנו את פניו לנצח.
 
בניסיון להקל על האירופים, התגייסו גם ארצות הברית וקנדה למערכה והודיעו כי יקלטו פליטים סורים. אלא שהודעתו של ממשל אובמה כי הוא מתכוון לאפשר את כניסתם של 10,000 פליטים סורים בשנה הבאה עוררה תרעומת מצד עשרות מושלים רפובליקנים, והם הודיעו כי יסרבו לאפשר לפליטים כניסה לשטחם מאחר שמדובר באיום טרור. על כך הגיב הנשיא אובמה באומרו כי הרפובליקנים "מפחדים מיתומים בני 3".
 
בקנדה, לעומת זאת, הבטיחה ממשלתו החדשה של ג'סטין טרודו כי תקבל 25 אלף פליטים עד פברואר הקרוב, ובהמשך השנה צפויים להיכנס עוד 50 אלף סורים למדינה. טרודו עצמו התייצב בשדה התעופה וקיבל את הפליטים עם מעילי חורף על מנת להכין אותם למציאות החדשה, שכה רחוקה מהאקלים המזרח־תיכוני שהיו רגילים אליו כל חייהם.
 
בתחילת נובמבר העריכה הנציבות האירופית כי בשנה הקרובה צפויים מספרי הפליטים והמהגרים אף לשלש את עצמם ולהגיע לשלושה מיליון בני אדם, כאשר עיקר התנועה צפויה להתחיל עם השיפור במזג האוויר בחודשי האביב. בשל כך, מנהיגי האיחוד צפויים להמשיך לחפש איזון בין הרצון לשמור על גבולות פתוחים בלי לעורר עוד מתיחויות בין המדינות החברות ובין הרצון להגביר את הפיקוח בגבולות על מנת לצמצם את כניסת הפליטים, ובמיוחד את כניסתם של פעילי ג'יהאד.
 
ככל הנראה, מפלגות הימין הקיצוני ימשיכו לנצל את המצב, יגבירו את הלחץ על מנהיגי המדינות הליברליות לסגירת השערים בפני הפליטים וישתמשו בפחדים מפני "המוסלמים שבאים לכבוש את אירופה" כדי לצבור תומכים נוספים. מי שכנראה ימשיכו לשלם את המחיר הם אותם פליטים חסרי ישע שוויתרו על חייהם הישנים והסתכנו במסע רגלי או ימי מסוכן - רק כדי למצוא מולם דלת אירופית סגורה.

פליטים סורים ביוון. צילום: רויטרספליטים סורים ביוון. צילום: רויטרס


מניו זילנד ועד ירדן: שלוש פרשות הקשורות בהגירה שנותרו בצל הכותרות ב-2015

בחודש מאי האחרון מצאו הרשויות במלזיה ליד הגבול עם תאילנד 139 קברים המוניים שבהם היו מאות שרידי גופות. לפי ההערכות, הגופות הללו הן של פליטים מהמיעוט המוסלמי של בני הרוהינגיה במיאנמר (בורמה) שנמלטו מהמדינה על רקע עימותים אלימים עם הרוב הבודהיסטי. הקברים התגלו ב–28 מחנות נטושים, שלפי החשד הופעלו על ידי סוחרים בבני אדם. ככל הנראה, אלו החזיקו בפליטים על מנת שמשפחותיהם ישלמו כופר תמורת שחרורם. במהלך החקירה נעצרו לפחות 12 שוטרים בחשד שהעלימו עין מהפעילות הבלתי חוקית.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בניו זילנד מסרה כי עד סוף נובמבר נרשם שיא במספר ההגירות למדינה בשנה החולפת. בסך הכל נרשמו 120,900 כניסות חדשות של מהגרים - עלייה של 11% לעומת השנה הקודמת - ובפועל נשארו במדינה 63,700 מהגרים. לפי הנתונים, מרבית המהגרים הגיעו מהודו ואחריהם מהגרים מסין, מהפיליפינים ומבריטניה.

ירדן גירשה החודש כ–800 מבקשי מקלט סודנים חזרה לארצם, אף שהאו"ם ופעילי זכויות אדם טענו כי מדובר בפליטים שנמלטו מרצח העם בחבל דרפור והזהירו את הרשויות בעמאן לא לבצע את הגירוש מאחר שהוא מנוגד לחוק הבינלאומי. הסודנים הקימו בנובמבר אוהל מחאה מול משרדי סוכנות הפליטים של האו"ם בעמאן, אולם אחרי חודש של הפגנות פיזרו אותם כוחות הביטחון בכוח והעלו אותם למטוסים. גורמים רשמיים בירדן טענו כי מדובר בסודנים שהגיעו לקבל טיפול רפואי, אך החלו לדרוש מעמד של פליטים.

ילדים בדרום סודן. צילום: רויטרסילדים בדרום סודן. צילום: רויטרס