עיני כל העולם היו נשואות בשבוע האחרון לסיילוסבורג, פנסילבניה, מקום מושבו של פתהוללה גולן, המנהיג הדתי שנחשב לגדול מתנגדיו של ארדואן, ותנועתו "היזמט" היא הכוח השלישי בעוצמתו בטורקיה, אחרי מפלגת השלטון והצבא. השבוע, אחרי שהואשם בניסיון ההפיכה הכושל, הכחיש גולן את הטענות וקבע שארדואן הוא שביים את ההפיכה נגדו, כדי להעצים את כוחו.

התקשורת המערבית הציגה השבוע את גולן בן ה־75 כאיש דת ליברלי המתנגד לטרור, אולם תחקירים ב"ניו יורק טיימס" וב"דר שפיגל" מהשנים האחרונות חשפו אדם שעל פי עדות תומכיו לשעבר מכור לכוח ולעמדת שליטה, ומצפה לימים שבהם האסלאם ישלוט במערב.

בארצות הברית גולן הוא כוכב. יש מי שמשווים אותו לדלאי לאמה ולמרטין לותר קינג. הילרי קלינטון, מדלן אולברייט וג'יימס בייקר נאמו באירועים שלו, הנשיא ברק אובמה ביקר באחד ממוסדות החינוך שלו בוושינגטון, ביל קלינטון שיבח אותו על תרומתו לשלום והוא אף נפגש עם אייב פוקסמן, מהליגה נגד השמצה. בראיונות הספורים שהעניק בשנים האחרונות לתקשורת סיפר שבשעות הפנאי הוא קורא מחזות של שייקספיר וספרי פילוסופיה של קאנט, ואף ניסה להעצים את תדמיתו הסגפנית. הוא שב ואמר שכל רכושו מסתכם בשמיכה אחת, בכיסוי מיטה ובכמה ספרים יקרי ערך; אולם הונו האישי מוערך בכ־25 מיליון דולר, ושווי הנכסים של התנועה שלו מגיע לכמה מיליארדי דולרים.

אבל בניגוד לדלאי לאמה, גולן הוא איש עסקים מקושר ומתוחכם. תומכי תנועתו שולטים בעיתון הטורקי "זאמאן", בכמה תחנות טלוויזיה ורדיו, בסוכנות ידיעות, בהוצאות ספרים, בחברת ביטוח ובבנק. אף שלעתים נדירות הוא יוצא מאחוזתו המפוארת - ככל הנראה בשל העובדה שהוא חולה בסוכרת וסובל מבעיות לב – גולן הצליח לגבש רשת ענפה שמונה בין שלושה לשישה מיליוני תומכים ברחבי העולם, חלקם אנשי עסקים, עיתונאים ומורים שמדיעים שקיבלו ממנו השראה.

הם אולי מקבלים מגולן השראה, אך הוא מקבל מהם את כספם. רבים מהתומכים מפרישים לתנועתו בין 10% לשליש ממשכורתם, וחלקם חיים בקהילות סגורות של התנועה תחת ניהול קפדני של מועצת זקנים, שמשגיחה על אורחות חייהם ואף קובעת למי יינשאו והיכן יעבדו.

תנועת ההשכלה 

 

גולן נולד במזרח טורקיה, לאב שהיה אימאם מקומי. הוא למד בבתי ספר דתיים עד גיל 14, ואז התחיל לדרוש דרשות דתיות. בשנת 60' הקים באיזמיר את תנועת "היזמט" ("שירות" בטורקית). בשנים הראשונות להקמתה התמקדה התנועה בתחום החינוך: הקימה מעונות בבתי ספר תיכוניים, טיפלה בבעיות סמים בקרב בני הנוער ופעלה להעלאת רמת הלימודים. כיום רשת החינוך של תנועת גולן מתפרסת על למעלה ממאה מדינות, עם כ־2,000 בתי ספר ושני מיליון תלמידים, רובם בטורקיה ובמדינות עם ריכוזי טורקים כקנדה וגרמניה. בארצות הברית לבדה יש 140 בתי ספר שבהם כ־60 אלף תלמידים. 

בתי הספר של התנועה יקרים, אבל נחשבים למצוינים. הם מעודדים לימוד מתמטיקה ומקצועות מדעיים, ותלמידיהם זוכים באינספור פרסים, בעיקר במתמטיקה. בעגה של התנועה בתי הספר נקראים, ממש כמו התומכים, "בתי ספר תחת השראה".

תחקיר של "הניו יורק טיימס", שנערך לפני שנים אחדות, מצא שלא רק השראה מסתובבת בבתי הספר של גולן, אלא גם הרבה כסף. על פי התחקיר, 50 מיליון דולרים הועברו מרשת בתי הספר לחברה הקשורה לתנועה שזכתה במכרז לביצוע עבודות תשתית בבתי הספר. זאת אף שחברות אחרות שניגשו למכרז הציעו תנאים טובים יותר.

ביקורת נמתחה על בתי הספר גם בשל הקפדתם על הפרדה בין תלמידים לתלמידות. רוב המורים הם גברים, וגם בהנהגת התנועה קשה למצוא נשים. חלק מבתי הספר פועלים כקהילה סגורה. חבר לשעבר בתנועה בהולנד העיד שאחרי שנים של לימודים ומגורים במעונות של בית הספר, התלמידים שסיימו את לימודיהם מתקשים לעזוב את היזמט. לדבריו התלמידים, שמכוונים לקריירה שמתאימה לארגון, מפסיקים לכבד את הוריהם ושקועים לחלוטין בתנועה. "יש כאן חיילים קטנים שצועדים על פי פקודות המנהיגים", הוא אמר.

אחוזתו של גולן בפנסילבניה. גלות מרצון שהרחיבה את חופש הפעולה. צילום: רויטרס

תחקיר בהולנד ודוח ממשלתי שהתפרסם שם אומנם קבעו שבתי הספר של התנועה אינם איום על החברה ההולנדית, אולם הממשלה החליטה לסגור את המעונות בחלק מבתי הספר, בטענה שאלו מסכנים את האינטגרציה במדינה.

שני תחקירים ב"דר שפיגל" הגרמני, שהתפרסמו לפני ארבע שנים ולפני שנתיים, מצאו שחלק מהסטודנטים התומכים בתנועה שוהים במה שנקרא "בתי אור", שם משגיחים עליהם שומרים, כאילו שהו בכלא ולא בבית ספר. ב"בתי האור" לומדים לימודי אסלאם, ומקפידים על שגרה של עבודה, תפילה ושעות שינה מעטות, לא יותר משלוש שעות ביממה. גולן עצמו כתב באחד מספריו שסטודנטים זקוקים רק לשלוש שעות שינה, שעתיים לצרכים אחרים ושאר הזמן אמור להיות מוקדש להיזמט.

על פי עדותו של חבר התנועה ההולנדי, היזמט היא תנועה היררכית ומאורגנת. חברי מועצות הזקנים, האחראים על בתי הספר, מצייתים למנהיגים האזוריים של התנועה, שמצייתים למנהיגי התנועה בכל מדינה. אלה מצדם מצייתים לגולן, הנקרא בפי תומכיו "המאסטר". תומכים לשעבר חשפו גם שכל קהילה מונהגת על ידי מנהיגים מקומיים, שעל פיהם יישק דבר. גולן הכחיש את קיומו של מבנה היררכי, ושב וטוען שהתנועה מושתתת על מתנדבים וכולם שווים.

זאת ועוד: תומכים לשעבר כינו בתחקיר ב"דר שפיגל" את התנועה כחברה סודית אולטרה־שמרנית. עד כדי כך סודית שאין לתנועה משרדים ראשיים, אין לה כתובת רשמית, היא איננה רשומה בשום מקום ואין לה חשבון בנק מרכזי.

"הגולניזם הוא מסדר", אומר אלון ליאל, שגריר ישראל בטורקיה לשעבר. "בעבר היו נהוגים בטורקיה מסדרי ענק עם מיליוני תומכים. אתאטורק הוציא אותם מחוץ לחוק, אבל הם המשיכו לפעול באופן מחתרתי. גולן הקים מסדר כזה, קצת יותר מודרני ממסדרי העבר, אבל עם אותם דפוסי פעולה.

"כפי שבעבר לכל מסדר הייתה נישה, גולן לקח את נישת החינוך והקים בתי ספר ייחודיים, המשלבים לימודי דת עם לימודי ליבה, דבר שלא היה קיים לפני כן בטורקיה. זה שינה את המדינה משום שאוכלוסייתה הדתית רצתה בית ספר משולב. כשארדואן עלה לשלטון, אלה האנשים שאיישו מטעמו משרות במשטרה ובמערכת המשפט. הוא נשען על הקאדרים של גולן, שהיו גם דתיים אבל גם משכילים. זה כמו ש"ס ואל המעיין". 

עסקים בשירות הדת 

 

לבד מהחינוך, גולן מייחס חשיבות עצומה לכלי תקשורת. הוא נשיא הכבוד של ארגון העיתונאים והסופרים בטורקיה. באתר של התנועה הוא מעודד את תומכיו להיכנס לעסקי המו"לות, כדי להפיץ את מה שהוא מכנה "השירות", והם מצייתים לו. לפני 30 שנה קנו כמה מתומכיו את העיתון הטורקי הנפוץ "זאמאן", ב־93' הקימו את תחנת הטלוויזיה סאאמניולו, ב־94' את השבועון "אקציון", ובמהלך שנות ה־90 פתחו כמה תחנות רדיו בטורקיה. גם סוכנות הידיעות סיהאן, הפועלת ב־50 מדינות, שייכת לתומכי התנועה, ויש להם גם ערוץ טלוויזיה בניו ג'רזי.

אנשי עסקים זוכים גם הם לכבוד בתנועה. המנהיגים מעודדים את תומכי התנועה להינשא לאנשי עסקים או לצאצאיהם, כדי שיוכלו לתרום כסף להיזמט, ורבים מבתי הספר שלה ממומנים על ידי אנשי עסקים מוסלמים התומכים בה. באתר התנועה מתגאים בכך שעשרות חברות מסחריות בארצות הברית מזוהות עמם. גולן שומר על מרחק אינטלקטואלי מהחברות האלה, והוא לא יושב במועצת המנהלים של אף אחת מהן. גם לפוליטיקאים נודעת חשיבות מיוחדת בהיזמט, ותחקירים בתקשורת האמריקאית מצאו שפוליטיקאים נסעו לביקורים בטורקיה על חשבון תומכי התנועה.

לארצות הברית הגיע גולן בסוף שנות ה־90 כדי לעבור טיפול רפואי. מאז לא חזר להתגורר בטורקיה, סוג של גלות מרצון שאפשרה לו להרחיב את פעילות תנועתו ולהפוך אותה לבינלאומית. 

פתהוללה. "הגולניזם הוא מסדר". צילום: רויטרס

באחוזתו המפוארת בפנסילבניה הוא מתגורר עם תריסר מתומכיו, ועל פי עדויות עזב את ביתו רק פעמיים. בימים שבהם בריאותו מאפשרת הוא מגיע לאולם של האחוזה, נפגש עם תומכיו ועונה לשאלותיהם.

זמן קצר לפני שעזב את טורקיה לצמיתות הואשם גולן בניסיון להפוך את המדינה לאסלאמית, ומאז ידעו יחסיו עם הממסד הטורקי עליות ומורדות. בעבר היה גולן לגדול תומכיו של ארדואן ושימש כמנהיגה הרוחני של תנועתו "מפלגת הצדק והפיתוח". לפני שלוש שנים תומכיו של גולן במשטרה ובמערכת המשפט האשימו את סביבתו הקרובה של ארדואן, ובהם את בנו בילאל, בשחיתות, ומאז היחסים בין השניים הצטננו עד כדי קיפאון. ב־2014 היזמט אף הוכרזה בטורקיה ארגון טרור.

גולן עצמו מתנגד נחרצות לטרור, וטוען שאין לו מקום באסלאם האמיתי. לדבריו המוסלמים צריכים לחיות את חייהם על פי מסורת האסלאם, שתובעת נימוסים, עבודה קשה וצדקה. הוא מרבה לדבר על שלום עולמי ועל סובלנות, על חיזוק הקשרים בין ארצות הברית לטורקיה ועל כלכלה חופשית. עד כדי כך הוא תומך בערכים מערביים, שמתנגדיו טוענים שהוא סוכן של המערב.

האסלאם המודרני 

 

היחס של גולן לסכסוך הישראלי־פלסטיני מורכב: הוא שב והביע את תמיכתו בהסכם אוסלו, אם כי הוא מתנגד להתערבות של מדינות המערב בסכסוך. לדבריו זהו סכסוך פוליטי ולא דתי, שיכול להסתיים בסיוע של האו"ם, ללא התערבות ישירה של מדינות זרות. גולן מביע אהדה לפלסטינים ואף קרא למוסלמים לשלוח סיוע לעזה, אך התנגד למשט המרמרה ואמר שעל מארגניו היה לנסות להגיע להסדר עם ישראל לפני שיצאו לדרך. "זה היה הקרע הראשון שלו עם ארדואן", אומר ליאל. "גולן קרא לארדואן להחזיר את המרמרה לטורקיה, וארדואן כעס על הניסיון להתערב במדיניותו".

גולן תומך בקשרים עם ישראל מתוך השקפת עולם המאמינה בדיאלוג בין־דתי. רק קשרים טובים עם ישראל, לדעתו, יביאו לקשר טוב בין המוסלמים ליהודים. הוא אף סבור שלישראל השפעה רבה על ארצות הברית, ובשל כך היא יכולה לחזק את הקשרים בין האמריקאים לטורקיה.

באתר האינטרנט של התנועה מתועדים מפגשים רבים בין תומכי התנועה לקהילות יהודיות בארצות הברית. לאחר שנפגש עם גולן בסוף שנות ה־90, סיפר אייב פוקסמן, מראשי הליגה נגד השמצה, שגולן הדגיש בפניו את מתינותו, ושתומכיו ביקשו מפוקסמן ומקנת ג'יקובסון, בכיר בליגה נגד השמצה שאף הוא השתתף בפגישה, להציג את גולן בפני מכריהם בוושינגטון.

הנשיא ארדואן בנאומו לאחר ניסיון ההפיכה. "גם אם ארדואן יצליח להוציא להורג את גולן, הוא לא יהרוג את הגולניזם". צילום: רויטרס

ד"ר אפרת אביב מאוניברסיטת בר־אילן, שעקבה אחרי חלק מפגישותיו של גולן עם מנהיגים יהודים, מתארת מפגש שנערך ב־97' באיסטנבול בין גולן לבין הרב אליהו בקשי דורון, שהיה אז הרב הראשי הספרדי. הרב ביקש מגולן שיסייע לו להגיש עזרה ליהודי איראן, אולם גולן טען שאין לו קשרים במדינה. גולן מצדו רצה לפתוח בית ספר בישראל, וקיווה שהרב בקשי דורון יסייע לו.

מפגשים נוספים היו לגולן בעבר עם הרב דוד אסאו, הרב הראשי של טורקיה ועם סגנו, והוא מיודד עם איש העסקים היהודי־טורקי יצחק אלטון. הם נפגשו באיסטנבול ושומרים על קשר טלפוני, אף שאלטון מקורב גם לארדואן. "כל מי שמכיר גולניסטים רואה מיד שהם אנשים נעימים שוחרי שלום, ומכאן נובעת הגישה שלו לגבי המזה"ת", אומר ליאל.

האם גולן יהיה טוב יותר לטורקיה מאשר ארדואן? אורי בר־נר, שהיה שגריר ישראל בטורקיה, סבור ש"ארדואן אדם הרבה יותר מסוכן מאשר גולן. פתהוללה גולן הוא אדם הגון, בעל ידע וכריזמה ושאר רוח. הוא אדם הרבה יותר נאור מארדואן".

"גולן אומנם שולט בתנועה שלו ביד רמה, ואין לו אפילו סגן, אבל הוא מעולם לא עמד באתגר של ניהול מדינה", אומר ליאל. "מצד אחר האסלאם של גולן מודרני יותר מזה של ארדואן, הקיצוני בדתו. ארדואן נשען על האנשים של גולן, אבל חושש מהם. לא אתפלא אם הוא יוציא להורג את גולן, אם כי גם אז לא יצליח להרוג את הגולניזם".