בית משפט בארגנטינה הסכים לפתוח מחדש את הבדיקה בתלונה הפלילית שהגיש התובע המיוחד, אלברטו ניסמן המנוח, נגד הנשיאה לשעבר, כריסטינה פרננדס דה קירשנר, בחשד שפעלה לשבש את חקירת הפיגוע במרכז היהודי בבואנוס איירס בשנת 1994, לטובת שיפור היחסים עם איראן. גופתו של ניסמן, שהוביל את חקירת הפיגוע שבו נרצחו 85 בני אדם, התגלתה בדירתו בינואר אשתקד. אף שבזירה התגלה אקדחו של ניסמן ובראשו הייתה פגיעת ירי אחת, עדיין לא הוכרע סופית אם מדובר בהתאבדות או ברצח.

מותו של התובע התרחש יממה לפני שהיה אמור להעיד בפני חברי קונגרס על טענותיו כי הנשיאה קירשנר, שר החוץ הקטור טימרמן ובכירים נוספים היו מעורבים במזימה לספק חסינות לבכירים איראנים המבוקשים על מעורבותם בפיגוע בבניין "אמיה", בתמורה לעסקת נפט. בדירתו של ניסמן אף התגלתה טיוטה של צו מעצר שהכין נגד קירשנר.

בהחלטה שהתקבלה ביום שישי, אך פורסמה רק ביום שני בערב, קבע השופט הפדרלי קלאודיו בונאדיו כי יש מקום לבחון מחדש את 289 עמודי התלונה של ניסמן נגד קירשנר, שסיימה את כהונתה בנובמבר שעבר, ונגד הבכירים האחרים. נוסף לכך ביקש השופט לקבל את כל ההקלטות של תומכיה הפוליטיים של קירשנר, שעליהן ביסס התובע המנוח את תלונתו.

לא נקבע אם נרצח או התאבד, אלברטו ניסמן. צילום: רויטרסלא נקבע אם נרצח או התאבד, אלברטו ניסמן. צילום: רויטרס

ההחלטה של בונאדיו הגיעה לאחר ששופט פדרלי נוסף, דניאל רפסאס, פסק בשבוע שעבר – בפעם השלישית - כי אין מקום להמשיך בחקירת התלונה, וזאת על אף בקשת הקהילה היהודית לפתוח מחדש את החקירה. לפי רפסאס, הבקשה החדשה "חיזקה את דעתי לגבי התלונה של ניסמן, מאחר שהפונים חשפו את היעדרה של ראייה אמיתית שיכולה להטיל ספק בטענות שהועלו קודם לכן".

בסוף השבוע שעבר החל הממשל האמריקאי להעביר לידי השלטון הארגנטינאי אלפי מסמכים שהיו מסווגים ועסקו בהפרות זכויות האדם בתקופת השלטון הצבאי בשנים 1975 עד 1984, בהתאם לבקשתו של הנשיא מאוריציו מאקרי. עם זאת, התקשורת בארגנטינה ציינה כי הנשיא לא ביקש להסיר את הסיווג ממסמכים מודיעיניים הקשורים לחקירת הפיגוע בקהילה היהודית ולפיגוע בשגרירות ישראל בבואנוס איירס שנתיים קודם לכן, שבו נהרגו 29 בני אדם. זאת, על אף החקירה המתנהלת ואף שסוכנויות הביון האמריקאיות היו מעורבות בחקירת הפיגועים, שאותם ביצעו, לפי החשד, איראן וחיזבאללה.