תחזית מעיקה כל כך לארגון העולמי, כפי שהוא שומע משגרירים ודיפלומטים בכירים בניו יורק בתגובותיהם לתוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית, לא העלה אנטוניו גוטרש, מזכ"ל האום הנבחר,  בחלומותיו הגרועים ביותר. 

ב־1 בינואר ישתכן גוטרש בלשכת המזכ"ל של האו"ם, שנמצאת בקומה ה־36 בבניין הזכוכית בשדרה הראשונה בניו יורק. הוא מוכן וכשיר לתפקיד הרם הרבה יותר מקודמיו. גוטרש, ראש ממשלת פורטוגל לשעבר, הוא מדינאי מוערך ואהוד שמילא שורה של תפקידים בכירים בארגון העולמי, ומתוך כך יודע ומכיר היטב את מצוקותיו. 
בכירים במזכירות האו"ם ושגרירי מדינות, בייחוד העניות והמתפתחות, מצפים לגוטרש בקוצר רוח. להערכתם, הוא יגשים את מה שהם מגדירים "עידן חדש ומבטיח" לארגון. אבל שדווקא ארצות הברית הידידותית והתומכת הפיננסית הגדולה של האו"ם תבשל לארגון העולמי ולמזכ"ל החדש והמבטיח מציאות חדשה ומאיימת? לזה איש במטה הראשי של האו"ם בניו יורק לא ציפה. הודעת הנשיא הנבחר דונלד טראמפ על מינוי מושלת מדינת צפון קרוליינה, ניקי היילי, לכהונת שגרירת ארצות הברית באו"ם, העלתה בקרב אנשי הארגון את הסברה כי גם מינוי זה הוא תגמול על נאמנות והתרפסות, ולא תוצאה של הכרה בכישוריה ובניסיונה המקצועי של היילי, שחפה לגמרי מכל ניסיון וידע במדיניות חוץ וביחסים בינלאומיים. 

על רקע המלחמות, הסכסוכים המזוינים והמשברים האזוריים המתחוללים בעולם, וכשהכתובת הטבעית לדיון בהם הוא מרכז האו"ם בניו יורק, הבחירה בהיילי כמייצגת מעצמת על בזירה זו נראית אבסורדית. העובדה שטראמפ הודיע על המינוי שלה לפני שהיה ידוע מי יכהן כמזכיר המדינה, מי שעובד עם השגרירה כמעט בכל יום, היא הוכחה שענייני מדיניות החוץ הם כנראה במקום נמוך מאוד בסדר העדיפויות שלו. 
“סכנה ליציבות הגלובלית" 
נשיא וממשל רפובליקנים היו מאז ומתמיד אימת הארגון העולמי. רפובליקנים לא אוהבים את האו"ם, ויותר מזה, הם גאים ונהנים להפגין את הזלזול ואת תחושות הניכור שיש להם כלפי הגוף המתארח בתחומי ארצות הברית, ושהיוזם להקמתו והפטרון הנלהב שלו היה הנשיא הדמוקרטי פרנקלין דלאנו רוזוולט. 
כמעט כל נשיא וממשל רפובליקני השאירו פצע כואב בתולדות האו"ם. ותיקי הבניין עדיין מזכירים את תקופת ממשל הנשיא ג'ורג' בוש האב, אז עיכב באופן שרירותי יושב ראש ועדת החוץ של הסנאט הרפובליקני, הסנטור מצפון קרוליינה ג'סי הלמס, את תשלומי החברות של ארצות הברית באו"ם. רק כשנבחר ביל קלינטון לנשיא נפרע החוב הגדול שצברה ארצות הברית - יותר ממיליארד דולר. 
ג'ון בולטון, ששמו מוזכר כמועמד של הנשיא הנבחר לכהונת מזכיר המדינה, כיהן כשגריר ארצות הברית באו"ם ב־2005 במינוי של הנשיא ג'ורג' בוש הבן. בעודו משתתף בישיבות מועצת הביטחון ומתהלך במסדרונות בניין האו"ם, נהג בולטון להפגין את הבוז שהוא רוחש לארגון העולמי ונהנה להפיץ דברי עלבון על הארגון. אחד המפורסמים שבהם הוא ש"אפשר 'לגלח' עשר קומות מבניין האו"ם, ואף אחד לא ירגיש בחסרונן". בולטון התכוון לקומות שבהן פועלים משרדיהם של בכירי מזכירות האו"ם. 

מועצת הביטחון של האו"ם. "טראמפ מאוד לא יאהב את חלקה של ארה"ב בתקצוב הארגון". צילום: רויטרס
עם זאת, הנתח של ארצות הברית בכיסוי התקציב השוטף של האו"ם הוא הגדול ביותר מבין הנתחים של כל המדינות החברות. חלקה של ארצות הברית במימון תקציב האו"ם השנתי עומד על 22% (כ־700 מיליון דולר). "בעוד שנה, כשהשתתפות ארצות הברית בתקציב האו"ם תעלה ותידון בבית הלבן, אין לי ספק שטראמפ מאוד לא יאהב לגלות את גודל חלקה של ארצות הברית בתקציב הארגון ויבקש מאחד מעוזריו לבדוק את העניין או ליזום מהלך לקיצוץ התמיכה הפיננסית באו"ם", אמר לי דיפלומט לאחרונה.
בעיצומה של מערכת הבחירות, כשסיכוייו של טראמפ להיבחר היו קלושים, הגיב בחריפות הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם, זאיד ראד אל־חוסיין, להצהרות של טראמפ על גירושם של מהגרים בלתי חוקיים. בשיחה עם עיתונאים בז'נווה הצהיר אז: "אם טראמפ ייבחר על בסיס מה שאמר כבר, ואם לא יחזור בו, לדעתי ובלי שום ספק הוא יהיה מנקודת מבט בינלאומית סכנה ואיום ליציבות הגלובלית". 
בימים אלה שום גורם רשמי באו"ם ובובוודאי שלא נציגי משלחות של מדינות חברות יעזו להביע בגלוי דעות כאלה על הנשיא הנבחר. בכפוף לנהלים פרוצדורליים ולנימוס הדיפלומטי המקובל, נמנעים שגרירים ודיפלומטים בניו יורק מהבעת דעה בפומבי על תוצאות הבחירות במדינות זרות. בשיחות פרטיות ושלא לציטוט, הדעות על הצפוי לארגון העולמי מטראמפ כדייר הבית הלבן ומבעלי תפקידי מפתח שמינה הן פסימיות. "כבר שבועיים שמשרד החוץ שלי משגע אותי ודורש שאשלח ניתוחים והערכות מעודכנים על מה שאומרים ואיך מעריכים מבחינת האו"ם את טראמפ כנשיא", סיפר שגריר מערבי. פרנציוס דה'לטר, שגריר צרפת באו"ם, הוא בין הבודדים, אם לא היחיד, שאזר אומץ, ובניסוח דיפלומטי זהיר הביע את תחושות הדאגה הרווחות במתחם האו"ם: "חשוב מאוד לאשר מחדש שהיום יותר מבעבר אנו זקוקים לארצות הברית המחויבת לענייני העולם". 

ניקי היילי, השגרירה העתידית באו"ם. חסרת ניסיון. צילום: רויטרס
סיסמת הנשיא הנבחר - "אמריקה תחילה" – מהדהדת במרכז האו"ם כהתגרות וכקריאת תיגר כלפי הארגון העולמי. הצהרות הזלזול שהשמיע בקמפיין הבחירות שלו כלפי מדינות ידידותיות והלעג למנהיגיהן, והתבטאויותיו שגילו את הבוז שהוא רוחש לגורמים בינלאומיים כמו נאט"ו והאיחוד האירופי, לא נשכחו במטה הראשי בניו יורק. אלה עולים בשיחות במסדרונות ומתפרשים כביטויי עוינות של הנשיא הנבחר לעולם שמחוץ לתחומי ארצו. 
בשיחות במרכז האו"ם בניו יורק שגרירים, דיפלומטים וגורמים מדיניים, בייחוד ממדינות מערביות ומזרח אירופיות, מתייחסים בדאגה מהולה בחרדה אל מה שמוגדר בפיהם "הידידות המופגנת והמתחממת" בין נשיא ארצות הברית הנבחר לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. מנהיג הקרמלין מסווג בניו יורק כאויב של האו"ם. פוטין נעדר לאות מחאה מדיוני העצרת השנתית בספטמבר - אירוע עולמי שבו השתתפו יותר מ־100 מנהיגים וראשי מדינות וממשלות. ההיעדרות התפרשה בניו יורק כמפגן של זלזול כלפי הארגון העולמי. נוסף על כך, נגד רוסיה תלויים ועומדים עיצומים שהטילה מועצת הביטחון בתגובה לסיפוח חצי האי קרים. בלאו הכי, מסבירים דיפלומטים, פוטין אינו מתרגש מהעיצומים, והם לא השפיעו ולו מעט על בלימת מדיניות ההתפשטות והתנהלות ההתרסה שלו כלפי ארצות הברית ומעצמות המערב. לכן שיתוף פעולה בין הבית הלבן של הנשיא הנבחר לרוסיה בזירת האו"ם הוגדר על ידי גורמים מומחים בניו יורק כ"סיוט לילה". 
"תיאום והסכמה בין ארצות הברית לרוסיה באו"ם נראים במבט חטוף ושטחי כהתפתחות חיובית, שאולי תקדם פתרונות למשברים ולסכסוכים בעולם. אבל זאת טעות חמורה ומסוכנת", הסביר פרשן ותיק הידוע כמומחה ליחסי רוסיה וארצות הברית. "לטראמפ, שמבטיח לדאוג ראשית כל לארצות הברית, לא כל כך אכפת, אם בכלל, מהמלחמות המתחוללות בסוריה ובתימן או מהאיום של פיתוח נשק גרעיני במדינה כמו צפון קוריאה". התוצאה הצפויה, אמר האיש, היא ש"בבעיות אלה טראמפ יניח לפוטין לעשות כרצונו, והבית הלבן ייגרר אחרי הקרמלין".
השקפות לא ברורות 
בראיון לעורכי "הניו יורק טיימס", שהעניק הנשיא הנבחר בשבוע שעבר, הוא הפתיע בתגובה מפויסת לשאלה בנושא הסכם האקלים ושינויי האקלים. כזכור, בקמפיין הבחירות שלו תקף טראמפ בחריפות את הסכם האקלים ולעג למדענים המתריעים מפני שינויי אקלים ואסון אקולוגי. הוא כינה את ההסכם "הונאה ותרמית" והצהיר כי אחד המהלכים הראשונים שיעשה כנשיא יהיה לבטלו. אלא שבראיון המדובר אמר טראמפ: "כן, יש איזה קשר מסוים בין התנהגות בני האדם לשינויים באקלים", והודיע כי "יתייחס בראש פתוח לרעיון של נסיגה מההסכם". 
צריך להיות מודעים למרכזיות של הסכם האקלים בהוויית הארגון העולמי. ההסכם נחשב הישג היסטורי לארגון ובבת עינו של המזכ"ל היוצא, באן קי־מון. 
בכנס החותמים על אמנת האקלים, שהתקיים לאחרונה במרקש שבמרוקו, גילה באן כי טלפן אל טראמפ וכי הוא מצפה להיפגש פיזית עם הנשיא הנבחר ולהסביר לו את חשיבות האמנה. 
החשש בקרב גורמים בניו יורק הוא שגם אם הנשיא הנבחר לא יפעל ממש לביטול הסכם האקלים, הוא יקצץ את ההשתתפות האמריקאית במימון יישומם של סעיפי ההסכם.
 הבא בתור בעקומת החששות המטרידה רבים מהשגרירים והדיפלומטים בניו יורק הוא גורל הסכם הגרעין עם איראן. ההסכם גובש ונחתם בידי המעצמות מחוץ למטריית האו"ם. אולם מועצת הביטחון אישרה ועיגנה אותו כמסמך של האו"ם. בנאום שנשא טראמפ בכנס השנתי של השדולה הפרו־ישראלית איפא"ק במרץ השנה, הוא הצהיר: "העדיפות מספר אחת שלי תהיה לפרק את ההסכם הנורא והרה האסון עם איראן". ההתנגדות הסוחפת שלו להסכם התעצמה לאחרונה בעקבות בחירתו בגנרל בדימוס מייקל פלין לתפקיד היועץ לענייני ביטחון, ובחירתו במייק פומפאו לראשות סוכנות הביון המרכזית. שניהם ידועים כמתנגדים חריפים להסכם עם איראן. 

אנטוניו גוטרש. הסיסמה של טראמפ מהדהדת כקריאת תיגר. צילום: רויטרס
בכתבת תחקיר שסקרה את הניגודים הבולטים בין ההצהרות של טראמפ לעמדות האו"ם ופורסמה לאחרונה ב"ניו יורק טיימס", מציינת כתבת העיתון הוותיקה באו"ם, סומיני סנגופטה, כי "למרות ההצהרות שלו, לא ברור אם אכן טראמפ יבטל או יתקן את ההסכם. הארצות החתומות- בריטניה, סין, צרפת, גרמניה, רוסיה ואיראן - ביטאו את כוונותיהן לכבד את ההסכם". 
הסנטור הרפובליקני מטנסי, בוב קורקר, יושב ראש ועדת החוץ של הסנאט ואחד המועמדים לכהונת מזכיר המדינה, אמר בראיון לרשת סי־אן־אן: "אני לא חושב שטראמפ יקרע את ההסכם. ואני לא חושב שזאת הדרך להתחיל". 
לנשיא הנבחר יש כמה אלטרנטיבות לטפל בהסכם עם איראן: בסמכותו להחריף את העיצומים נגד איראן, והוא יכול לבקש מהמעצמות להתחיל מחדש משא ומתן עם איראן על הסכם חדש. ההערכות הן שטראמפ יגלה זהירות רבה בנוגע לגורל ההסכם, גם משום שנשיא רוסיה פוטין נחשב לתומך הגדול של איראן ולא יניח לטראמפ, המבקש את קרבתו, לשבש את יישום ההסכם.
נושאים נוספים שבהם בולט הניגוד בין הצהרותיו של טראמפ להשקפות הארגון העולמי הם זכויות האדם, בעיית מיליוני הפליטים והמהגרים בעולם, וכמובן הסכסוך הישראלי־פלסטיני. 
התבטאויותיו של הנשיא הנבחר כי "יחדש את העינויים במים כאמצעי נגד טרור" וכי "עינויים פועלים" עוררו ביקורת זועמת בקרב ארגונים לזכויות אדם ונציגיהם באו"ם. כמו כן, הצהרותיו של טראמפ בקמפיין הבחירות כי יאסור את כניסתם של פליטים ממדינות מסוימות לארצות הברית נחשבות מבחינת האו"ם כהפרה של החוק הבינלאומי. מזכ"ל האו"ם החדש, גוטרש, אמר כי כל ההגבלות על כניסת פליטים מוסלמים למדינות "יעזרו לארגוני הטרור הג'יהאדיסטים ויגבירו את כוחם".
בנוגע לסכסוך הישראלי־פלסטיני והאו"ם נכתב ב"ניו יורק טיימס" כי "ההשקפות של טראמפ אינן ברורות בשאלה הזאת, שהאו"ם מתחבט בה עשרות שנים". העיתון, המסתמך על גורמים באו"ם, כתב כי "אם אכן תועבר שגרירות ארצות הברית לירושלים, זה יהיה מהלך פורץ דרך במדיניות האמריקאית הישנה, והוא יעורר את זעמם של הפלסטינים". העיתון אף ציטט את הצהרת המזכ"ל היוצא באן קי־מון שלפיה "ירושלים היא הלב של כל פתרון לשאלת פלסטין".