בלוחות השנה של הסובייטולוגים (חוקרי ברה"מ) ושל סוכנויות הביון במערב היו מסומנים שני תאריכים חשובים - יום הניצחון על הנאצים ב־9 במאי ויום המהפכה הבולשביקית ב־7 בנובמבר. בימים הללו הייתה מפגינה המעצמה הקומוניסטית את עוצמתה הצבאית במצעדים מפוארים בכיכר האדומה, שכללו בין השאר אלפי חיילים, טילים בליסטיים גרעיניים ארוכי טווח שיכולים לאיים על כל נקודה על פני כדור הארץ, ומפציצים אסטרטגיים שחלפו בשמי מוסקבה.

תשומת לב רבה הייתה מופנית לעבר הבמה מעל המאוזוליאום שבו נמצאת גופתו החנוטה של לנין. שם ניצבו מנהיגי המפלגה הקומוניסטית, והאירועים הלאומיים היו הזדמנות לעקוב אחרי שינויים במאזן הכוחות של הפוליטבירו, החל מזהותו של היו"ר ומצב בריאותו ועד האנשים שנמצאים מצדיו, כדי לבדוק אם היו מי שהתקרבו אליו או התרחקו ממנו מאז המצעד הקודם.

ברה"מ אומנם אינה קיימת כבר יותר מרבע מאה, אולם את אותן שיטות של איסוף מידע על מצב הצמרת השלטונית עדיין מיישמים כיום בשתי מדינות נוספות. בסין יתקיימו בחודשים הקרובים שני אירועים מעוררי עניין - בתחילת אוגוסט אמור להתקיים מצעד חגיגי לציון 90 שנה להקמתו של הצבא העממי, ובמהלך הסתיו יתכנס הקונגרס הלאומי ה־19 של המפלגה הקומוניסטית - אירוע שמתקיים פעמיים בעשור, ובו צפוי הנשיא המכהן, שי ג'ינפינג, לזכות בכהונה נוספת, והסוגיה המסקרנת היא מי יהיו הבכירים האחרים בצמרת המפלגה.

גם לוח השנה של קוריאה הצפונית מספק לא מעט הזדמנויות לאירועים, ובהם יום ייסוד המדינה, יום הקמת מפלגת הפועלים, יום ייסוד הצבא, ימי הולדתם של מייסד המדינה קים איל־סונג ובנו קים ג'ונג־איל ויום השנה למלחמת קוריאה, לצד חגיגות בעקבות שיגורי טילים או ניסויים גרעיניים מוצלחים. האירועים הלאומיים הללו מלווים לרוב במצעדים צבאיים אדירים במרכז פיונגיאנג או בקונצרטים חגיגיים בנוכחותו של המנהיג, ותשומת הלב מופנית לעבר הדמויות שמקיפות אותו.

גם תמונות שגרתיות של השליט, קים ג'ונג־און, יכולות לגלות רבות על מצב הצמרת בפיונגיאנג, כפי שהיה למשל אחרי שהתקבלו דיווחים על חיסולו של שר ההגנה, היון יונג צ'ול, במאי 2015 - מומחים עקבו אחרי הצילומים של קים כדי לאשר את סילוקו של מי שהיה אחד מיועציו הבכירים.

קים ג'ונג און. צילום: רויטרס

מוקדם יותר החודש נערך בפיונגיאנג קונצרט חגיגי לציון השיגור ההיסטורי של ההוואסונג־14, שהוגדר כטיל הבליסטי הבין־יבשתי הראשון של קוריאה הצפונית. באירוע החגיגי השתתפה כל צמרת המשטר, ובצילומים נראה נשיא האקדמיה למדע הביטחון הלאומי, ג'אנג צ'אנג־הא, יושב לצד קים.

לא מדובר במיקום מפתיע בהתחשב בכך שג'אנג אחראי מאז סוף 2014 על פיתוח תוכנית הטילים הצפון קוריאנית, אולם בסוכנות הידיעות הדרום קוריאנית יונהאפ גילו פרט מעניין מאוד - הדרגה שעיטרה את מדיו של ג'אנג הייתה של קולונל גנרל, וזאת לאחר שיומיים קודם לכן הוא עדיין נצפה עם דרגת לוטננט קולונל. "הקידום נראה כמו פרס על הפיתוח של הטיל הבין־יבשתי", ציינו ביונהאפ.

קידומו של ג'אנג לא היה ההפתעה היחידה בקונצרט, שבו נטלו חלק אלפי בני אדם שהשתתפו בפיתוח הטיל החדש. במהלך המופע הוקרנה מצגת על ההיסטוריה של תוכנית הטילים, כולל צילומים נדירים שלא נחשפו מעולם של בני שושלת קים עם טילים ומשגרים בלתי מוכרים, גם בשנות ה־80 וה־90. אחד משיאי הערב היה קטע וידיאו שבו נראה הטיל הבין־יבשתי ממריא ומסיים את דרכו בפיצוץ גרעיני בארה"ב, מסר ישיר של פיונגיאנג, שמודיע למי מיועדת באמת תצוגת הטילים הבלתי פוסקת.

מתנה ליאנקים

בנאום השנה החדשה שנשא קים ג'ונג־און ב־31 בדצמבר שעבר, הוא הזכיר כמה מההישגים הצבאיים־טכנולוגיים הגדולים של ארצו מהשנה החולפת, בהם "ניסוי ראשון של פצצת מימן, שיגור של מגוון אמצעי תקיפה וניסוי מוצלח של ראש קרב גרעיני כדי להתמודד עם איומי המלחמה הגרעינית של האימפריאליסטים", כלומר ארה"ב. "נכנסנו לשלב האחרון של הכנות לשיגור ניסיוני של טיל בליסטי בין־יבשתי", הוסיף קים, בלי לספק פרטים נוספים.

מאז תחילת השנה ממשיכים הצפון קוריאנים את ההסתערות הבליסטית שלהם בשורת שיגורים דרמטית של טילים מתקדמים, חלקם חדשים לחלוטין. בין השאר שוגרו הטיל פוקגסקונג־2 לטווח בינוני, שמסוגל להגיע למרחק של עד 3,000 קילומטר, הטיל הוואסונג־12 שיכול להגיע לטווח של 3,700 קילומטר, הטיל לטווח בינוני KN־17 וטילי סקאד מתקדמים שהגיעו לטווח של כ־1,000 קילומטר. במאי אף בוצע שיגור של טילי שיוט מתקדמים ומדויקים, שעשויים לאיים בעתיד הלא רחוק על תנועתן של נושאות מטוסים אמריקאיות באזור, ונערכו ניסויים במערכות הנעה חזקות עבור טילים.

למרות זאת, במשך חודשים נותרה תלויה באוויר השאלה מתי יגשימו הצפון קוריאנים את הבטחתו של קים וישגרו טיל בין־יבשתי ראשון. התשובה הגיעה בתאריך סמלי - 4 ביולי, יום העצמאות האמריקאי - כאשר הצפון קוריאנים ביצעו את השיגור ההיסטורי. בניגוד למקרים קודמים, הפעם הם יצאו עם האישור הרשמי כבר באותו היום. בהודעה בטלוויזיה הממלכתית נאמר כי הטיל הגיע לגובה של 2,802 קילומטר וטס למרחק של 933 קילומטר במשך 39 דקות, וכי ההצלחה של השיגור בניסוי הראשון היא "השער האחרון להשלמת הכוח הגרעיני שלנו". קים אף הפציר במדענים "להמשיך לשלוח חבילות מתנה ליאנקים הממזרים כל הזמן".

הממשל האמריקאי אישר כי מדובר בטיל בין־יבשתי, ומומחים ציינו כי הנתונים מעידים על כך שהטיל יכול להגיע למרחק של 6,700 קילומטר ולהוות איום ישיר על אלסקה, הראשונה מבין מדינות ארה"ב שנכנסת לטווח הטילים הצפון קוריאניים. אולם טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל במכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, ואחד המנתחים המובילים בתחום היכולות של טילים בליסטיים בקוריאה הצפונית ובאיראן, מציין בשיחה עם "מעריב־סופהשבוע" כי האיום ממשי יותר מכפי שדובר עד כה.

"ניתוח שנערך מאז התחילו לצאת הדיווחים מראה שהטיל הצפון קוריאני גדול הרבה יותר מאשר הפרשנויות המוקדמות שהתפרסמו והוא מסוגל להגיע לארצות הברית עצמה, הרבה מעבר לחוף המערבי", אמר ענבר וציין כי מדובר בטיל שמסוגל לשאת ראש קרב גרעיני ומאחר שהצפון קוריאנים כבר הראו שיש להם ראשי קרב כאלה, הרי ש"לא מדובר בפער טכנולוגי שייקח עוד זמן רב למלא אותו". המודל הממוחשב של הטיל, שמתפרסם כאן לראשונה, הוכן על ידי תוכנית מחקר הטילים של מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל וממנו ניתן לעמוד על גודלו של הטיל שמתנשא לגובה של 19 מטר ולהבין את הביצועים שלו.

המודל הממוחשב של הטיל הוואסונג-14. צילום: מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל

את הערכתו של ענבר חיזקו דבריו של סגן ראש המטות המשולבים האמריקאי, גנרל פול סלבה, שהודה השבוע בשימוע בפני ועדת הכוחות המזוינים של הסנאט כי לצפון קוריאנים "יש בבירור יכולת" לפגוע בשטחה של ארה"ב. "אני מסכים בעיקרון עם ההערכה שהצפון קוריאנים נעים במהירות לפתח יכולת של טיל בליסטי בין־יבשתי", אמר הקצין הבכיר. "עם זאת, אני לא אומר שהניסוי ב־4 ביולי הראה שיש להם יכולת לפגוע בארה"ב ברמת דיוק או בהערכה הגיונית של הצלחה. מה שהמומחים אומרים לי הוא שהצפון קוריאנים עדיין צריכים להראות את היכולת לבצע את ההנחיה והשליטה שנדרשות לכך". על כך אומר ענבר כי מאחר שמדובר בטיל בעל יכולת גרעינית, שמסוגל להותיר נזק בשטח נרחב, רמת הדיוק אינה קריטית, ולכן "זה איום מסוג חדש".

ענבר מדגיש כי שיגור הטיל הבין־יבשתי אומנם מהווה קפיצת מדרגה, אולם הטיל מונע בדלק נוזלי ולכן לא מהווה "שיא הטכנולוגיה". הוא ציין כי הצפון קוריאנים מקדמים גם תוכנית של טילים המונעים בדלק מוצק, שמאפשר זמן הכנה קצר יותר ומספק לטיל נפח וטווח גדולים יותר, וכי כבר באפריל הוצגו במצעד צבאי שני משגרי ענק לטילים שעשויים להגיע לטווח של יותר מ־10,000 ק"מ ובכך לפגוע בכל נקודה בתוך ארה"ב.

"עצם הניסוי של טיל שיכול להגיע לארה"ב יצר מצב עניינים אסטרטגי חדש", אומר ענבר. "הדרך ארוכה לבניית כוח טילי אסטרטגי אמיתי שכרוך בהגדלת האמינות של הטילים ובייצור כמויות מספיקות מהם, אבל קוריאה הצפונית כבר הכניסה בעבר לארסנל טילים שלא נבדקו, והכוונה הייתה שהכמות תפצה על אמינות. רק בעצם העובדה שהם הציגו פעם אחת טיל בין־יבשתי שעובד, יש איום". הוא מוסיף כי מאחר שבד בבד עם פיתוח הטילים יש גם מהנדסים שמפתחים את ראשי הקרב הגרעיניים, מדובר בקיצור זמנים ניכר לקראת הצבתו של ראש גרעיני על הטילים החדשים.

כללי משחק חדשים

היו מי שניסו להפחית מחשיבותו של הטיל החדש. הרוסים, למשל, טענו כי המכ"מים שלהם הראו כי הטיל טס רק למרחק של 510 קילומטר. "יש פה סטירת לחי פומבית לצפון קוריאנים והבעת זלזול ביכולות שלהם", אומר ענבר. "הרוסים מנסים במשך שנים להמעיט ביכולות של תוכניות הטילים של הצפון קוריאנים ושל איראן כדי למנוע הטלת סנקציות, ולכן הם לא מתייחסים ברצינות לשיגור הזה". לדבריו, הצפון קוריאנים שיגרו עקיצה לעבר מוסקבה כאשר במצגת שפורסמה אחרי השיגור, הם הראו צילומים של השליט הקודם, קים ג'ונג איל, לצד טיל המבוסס על טכנולוגיה רוסית.

גם הדרום קוריאנים הודיעו תחילה כי מדובר בטיל בין־יבשתי, אולם כעבור ימים אחדים נטען כי הביון הדרום קוריאני חזר בו וטען כי הצפון קוריאנים לא הצליחו להשיג יכולת של כניסה מחודשת של הטיל לאטמוספירה, ולכן ככל הנראה מדובר בגרסה של הטיל KN־17 ששוגר במאי האחרון. "הדרום קוריאנים מקטינים לא פעם את האיום ואף טוענים לזיופים מצד הצפון קוריאנים, אולם עד כה לא היו הוכחות לכך", מסביר ענבר. "הפעם הטיל דווקא לא מכוון נגד הדרום קוריאנים. לצפון יש טילים רבים אחרים שיכולים לפגוע בדרום, ובסיאול דווקא היו צריכים לחגוג על הטיל הזה, כי הוא מראה עד כמה הצפון קוריאנים מסוכנים".

אחרי שקים הצהיר בתחילת השנה כי הוא מתכוון לשגר טיל בין־יבשתי, צייץ בתגובה דונלד טראמפ, אז עדיין הנשיא הנבחר, את ההכרזה "לעולם לא!", אבל מאז המשיכו הצפון קוריאנים בשיגורים של דגמים שונים עד לירי ההוואסונג־14. הנשיא האמריקאי איים כי ארצו לא תשב בחיבוק ידיים והטיל על סין את האחריות לשכנע את הצפון קוריאנים להפסיק את פיתוח תוכנית הטילים. הוא גם נקט צעדים הצהרתיים נוספים, כמו שליחת נושאות מטוסים לאזור, מטס של מפציצים גרעיניים מעל חצי האי וירי של מערכות טילים מהחוף הדרום קוריאני.

מאיים על קוריאה הצפונית. דונלד טראמפ. צילום: רויטרס

ענבר מדגיש כי גם אם האמריקאים חשבו שיוכלו לפעול צבאית נגד הצפון קוריאנים, העובדה שכעת לפיונגיאנג יש יכולת לפגוע בשטח ארה"ב משנה את כללי המשחק ומספקת חסינות לקים, שבמקביל גם מחזק את מעמדו השלטוני בקרב אנשי הצבא בארצו. "זו מדינה גרעינית עם טילים בכמויות גדולות, מדינה שיכולה למחוק את קוריאה הדרומית בתוך זמן קצר ולפגוע קשות גם ביפן ולהשפיע דרמטית על העולם. אי אפשר לפגוע בה עם כמה טילי טומהוק כמו בסוריה או עם פצצות כמו באפגניסטן. הנשיא טראמפ לא יכול להיות בטוח שהוא יהרוס את כל המטרות".

על כן, מעריך ענבר, ההתפתחויות האחרונות עשויות להוביל למצב שמזכיר את המלחמה הקרה ואולי אף לדיאלוג בין היריבות המרות. "דווקא ריבוי הטילים מקטין את הסיכוי לתקיפה צבאית ומגדיל את הסיכוי להידברות, גם אם בתחילה חשאית, ולפתיחתו של קו חם כמו שהיה אחרי משבר הטילים בקובה", הוא מציין. "ארה"ב וברה"מ הסתמכו על מערכות התקפיות גדולות לצורך הרתעה וכך נמנעו מעימות. ככל שהצפון קוריאנים יצטיידו ביותר טילים ויגדילו את הארסנל שלהם, כולל צוללות שמהן יוכלו לשגר טילים בליסטיים, כפי שכבר הדגימו, מתקרב הזמן שבו שתי המדינות יעברו למערך של הרתעה גרעינית קלאסית שתורמת ליציבות".

hayim30@gmail.com