עשן הצמיגים הסמיך ביום שישי שעבר, שכיסה את גבול עזה, לא הופנה רק נגד חילי צה"ל וישראל, אלא גרם גם לקרע לא פשוט בעזה בין פעילי "צעדת השיבה" המקוריים לבין תנועת חמאס. הרוח החיה והמקורית בצעדה, ומן המארגנים הראשיים, אחמד אבו רתיימה, הביע את התנגדותו ל"יום השישי של הצמיגים" מן הרגע הראשון. לדעתו של אבו רתיימה, לא היה צורך בכלל להתקרב לגדר בשלב זה של המאבק.

על פי התוכנית המקורית, שפרסם כבר בשבוע שעבר, ההליכה אל כיוון הגבול צריכה לבוא רק ב"יום הנכבה" עצמו, קרי ב־14.5. עד אז, יש להתרחק מן הגבול ולהתכנס באזורים בטוחים. לדעתו של אבו רתיימה, על המארגנים לעסוק בפעילות חינוכית, בפולקלור, ולגבש את ציבור הצועדים. הדברים עצמם קיבלו התייחסות רבה בעמודי הפייסבוק שלו.

אבו רתמייה פרסם גם כי הוא מתנגד בחריפות לפעילות האלימה, והרחיק לכת באומרו כי "השהידים היו קורבנות חינם". הוא הוסיף ואמר כי "אם אי אפשר להבטיח את חיי המשתתפים, עדיף שלא יבואו לפעולות". התגובות הללו עוררו את חמתם של ראשי חמאס והוא הואשם בבגידה על ידי הארגון. אחד מעוקביו בעמוד הפייסבוק, עבד א־רחמאן ג'אבר כתב: "הפסיקו את הצעדה! גדולי הפושעים (חמאס) דאגו שיפלו שהידים!"

פלסטינים מבעירים צמיגים בהפגנה בגבול רצועת עזה. צילום: רויטרס

ישנו הבדל גדול בגישה של חמאס ושל יוזמי הצעדה ביחס למטרות הצעדה, שכנראה כבר לא תצעד. בעוד היוזמים, הפועלים מטעם הארגונים הבלתי־ממשלתיים באירופה, ממקדים את הפעילות בעניין מימוש זכות השיבה, את דוברי חמאס מעניינים דברים אחרים. מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר, שהופיע גם בשישי האחרון בפני הפעילים, אמר: "עזה אמרה את דברה. היא לא תסבול עוד את הסבל והמצור".

מהדברים הללו ניתן ללמוד כי לא הפליטים ולא זכות השיבה מעניינת את חמאס, אלא רק דבר אחד עומד בראש מעיינו של הארגון, הנמצא במשבר גדול: הקלה על הסבל הנוכחי ברצועה, לפני שהזעם יופנה כלפי הארגון עצמו. לדעתו של חמאס, שאלת הפליטים חשובה, אבל לא לוחצת.


הכותב הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה