במלאת שלוש שנים למתקפת הטרור המשולבת של מחבלי דאע"ש על פריז, שבה נרצחו 130 איש, מגלה ספר חדש איך הושלם חיסולם הסדרתי של שבעה רבי־מחבלים של דאע"ש. לפי הספר, אמצעי החיסול בפועל היו על פי רוב רחפנים אמריקאיים, והמבצע תוכנן בעזרת מידע של ארגוני ביון בינלאומיים, שבהם יוחד תפקיד מרכזי למוסד הישראלי.
 

כזכור, פיגועי נובמבר 2015 בפריז היו מתקפת טרור משולבת, שבוצעה בכמה מוקדים בפריז וכללה פיגועי ירי ופיגועי התאבדות, ובהם הטבח שהתרחש בתיאטרון "בטאקלאן" בעיר. האירועים הללו נחשבו למתקפת הטרור הגדולה ביותר בתולדות הרפובליקה, ומהגדולות שאירעו באירופה. 

הספר "מרגלי הטרור" (Les espions de la terreur), שכתב מתיו סוק ויצא בימים אלה בהוצאת Harper Collins, מגולל את מסע הנקמה של הרפובליקה הצרפתית בארגון הטרור. על פי הספר, ב־30 באוגוסט 2016 פוגע טיל אמריקאי והורג את השייח’ אבו מוחמד אל־עדנאני, מספר שתיים והדובר המרכזי של דאע"ש. שירות הריגול הצרפתי מציין במסמך פנימי כי "מת אחד האחראים לפיגועי פריז ובריסל". ב־26 בנובמבר באותה שנה נסע אבו באקר אל־חכים, הצרפתי הבכיר ביותר בשירות דאע"ש, ממוצא תוניסאי, במכוניתו לבונקר של מטה דאע"ש, מתחת לאצטדיון העירוני אל־בלאדי בא־רקה שבסוריה. הוא זעם משום שהתברר לו שהשירותים הצרפתיים חשפו את אנשי הרשת שתכננה לבצע פיגוע גדול עוד יותר ממתקפת הטרור על פריז, שמאחוריה עמד שנה קודם לכן בתור הממונה על הפיגועים באירופה. למרות הכל הוא כבר חשב על הפיגוע הבא, אבל לא ידע שנותרו לו רק כמה דקות לחיות. טיל מדויק פגע במכוניתו של אל־חכים. 

בוושינגטון הביע דובר הפנטגון שמחה על כך ש"רחפן נטל את חייו של איש מפתח בהכנת פיגועי הטרור, ובכך החליש את יכולת הארגון לארגן פיגועים". בפריז הגיבו שירותי הריגול הנגדי בהדלפה לא רשמית המתארת את מותו של אבו באקר, כמו את זה של עדנאני, כ"אירוע חשוב במאבק נגד הטרור". עם זאת, שום הודעה רשמית לא תצא מפריז. מדיניות של "חיסולים ממוקדים", או הודאה בה, נחשבה בצרפת בלתי חוקית בעליל. באותה תקופה יותקף הנשיא פרנסואה הולנד, ערב החלטתו לפרוש ממרוץ הנשיאות, בעקבות ספר שיצא לאור ובו ייטען כי הורה על "חיסולים ממוקדים" של מחבלים, "מה שעלול לסבך את צרפת עם בית הדין האירופי והבינלאומי".

לפי הספר, מאז, כשהאמריקאים סיימו את רשימת החיסול שלהם, הם פנו באדיבות מדי חודש לשירותים הצרפתיים בשאלה אם יש מישהו נוסף שהם מעוניינים בקצו המהיר, והצרפתים מיהרו לספק את הרשימה. כך, שבוע אחרי אבו באקר, חוסל באותה צורה בדיוק אחראי אחר לפיגועי פריז ואיתו שניים מסגניו, שגם להם חלק בפיגועים אלה. 


"לכולם היה אינטרס לשתף פעולה נגד הטרור הג'יהאדיסטי". כוחות הקואליציה מפציצים את דאע"ש בא־רקה שבסוריה, אוקטובר 2017. צילום: רויטרס

 

קיץ קטלני

מחבר הספר מתיו סוק, כיום איש אתר התחקירים המוביל "מדיאפרט", החל את הקריירה כעיתונאי בתחקירים על עולם הפשע לפני שעבר להתמחות בנושא הטרור. ב־2014 כתב עם בנו של ראש ממשלת איראן לשעבר, שאפור בחטיאר, ספר סנסציוני על התגייסותו של זה לשורות המוסד והסי־איי־אי, ומאז עבר לתחקירים עצמאיים שהקנו לו שם בתחום.

ספרו של סוק עוסק גם בקשר הישראלי למסע הנקמה הזה. על פי ספרו, בתחילת 2017 מעביר המוסד לקואליציה של ארגוני הביון הבינלאומיים נגד דאע"ש, שהוקמה ב־2015, מידע על כך שבכירי ה"אמניאת" (Amniyat), שירות הביון של דאע"ש , ובמיוחד של הזרוע שעסקה בתכנון פיגועים באירופה, התרכזו כולם בעיר מיאדין שבסוריה. ביניהם היה סמיר נוהאד האלג’יראי שהכין תוכנית לפיגועים נגד מטוסים שיצאו משדות תעופה בצפון אפריקה. גם לו לא היה זמן להוציא את תוכניותיו לפועל. ב־22 באפריל 2017, מכת טיל קלה שמה קץ לקיומו. 

שבועיים קודם, אגב, חוסל כך מחבל אוזבקי שנחשד באחריות לפיגוע שבוצע בינואר 2017 במסיבת סילבסטר במועדון "ריינה" באיסטנבול, וגרם למותם של 39 בני אדם.

קיץ2017 היה קטלני לבכירי דאע"ש שהסתתרו במיאדין וסביבותיה. לא פחות מ־20 מהם חוסלו בזה אחר זה, ובהם עוד שותפים לפיגועי פריז ובריסל. אחד מהם היה אבו מריאם אל־עראקי, שהצטיין בחקירת אסירים במרתפי החקירות של "אמניאת" בבית החולים למחלות עיניים בחלב ודאג להברחת חוליית המחבלים דרך הגבול הטורקי. הוא חוסל ב־5 ביולי. ב־11 ביולי הגיע תורו של אבו מוחמד אל־שאמי, מי שהכין את חגורות הנפץ לקומנדו המחבלים של בריסל. ב־17 בנובמבר, כמעט שנתיים אחרי פיגועי פריז, חוסל גם אוסמה עטר, הממונה הבכיר על הפיגועים.

כפי שפורסם, בסתיו 2017 העביר המוסד את הערכתו, שלפיה המטה המבצעי של דאע"ש העוסק בחו"ל, ובמיוחד הענף האחראי על הפיגועים באירופה, חדלו מלהתקיים. ובכל זאת, ב־17 באפריל 2018, בהפצצה אמריקאית, חוסל הסורי אבו לוקמן, בכיר ה"אמניאת" שאישר את פיגועי פריז ונחשב יורש אפשרי למנהיג דאע"ש, אבו בכר אל־בגדאדי. 


מזהיר משאננות. מתיו סוק

 

עייפים מהטרור

לדברי סוק, לא צריך להסיק מסקנות נמהרות על מותה של המפלצת. "נהפך דף, אך הספר לא נסגר", הוא אומר כעת ל"מעריב המגזין". "דאע"ש לא מת, רק נסוג מבחינה גיאוגרפית. ה’אמניאת’ אולי לא קיים במתכונתו הקודמת, אבל אסור להתעלם ממורשתו. אחרי שסיימתי את כתיבת הספר, נודעו שמותיהם של שני האחראים החדשים על שירות מבצעי החוץ של דאע"ש. שני השמות לא היו מוכרים לי ולא הוזכרו בשום שיחה שהייתה לי עם מקורותיי".

סוק מזהיר משאננות. לדבריו, בצרפת, לפחות, יש עייפות מן הטיפול בנושא הטרור, הנושא איבד את מקומו המרכזי בשיח הפוליטי, והשירותים החשאיים חזרו למריבות פנימיות, במקום להיערך מבצעית לאתגרים שבפתח.

לדברי סוק, שיתוף הפעולה של המוסד עם השירותים הצרפתיים, שהיה קיים קודם, עלה מדרגה אחרי הפיגועים במוזיאון היהודי במאי 2014 בבריסל ובמרכול ההיפר־כשר בפריז בינואר 2015. "אחרי פיגועי 13 בנובמבר, השירותים הצרפתיים קיבלו הבעות הזדהות והצעות לשיתוף פעולה משירותים רבים בעולם", מספר סוק. "לכולם, כולל הרוסים, היה אינטרס לשתף פעולה נגד הטרור הג’יהאדיסטי, למרות יריבויות אפשריות בנושאים אחרים. המוסד היה שותף יקר מאוד של צרפת".

לדבריו, אף שישראל לא נלחמה, לפי הנטען, רשמית ישירות בדאע"ש, "המוסד לא זלזל באיום של דאע"ש. בנו בן ה־13 של סברי אסיד, גיסו של מוחמד מראח, רוצח הילדים היהודים בטולוז, שהצטרף לדאע"ש, אולץ לירות לעין המצלמות בראשו של אדם שהוגדר כ’סוכן המוסד’. אי אפשר לדעת מה האמת, ויש להניח שמדובר בתעמולה. אבל ניתן להניח שבשנים 2013־2014, כשרבים הגיעו מחו"ל להצטרף לדאע"ש, היו ביניהם גם סוכני ביון שעבדו עבור ישראל. אני מספר את סיפורו של סוכן בריטי כזה, שכינויו היה 'יוליסס'".

לדברי סוק, דאע"ש הפסיק בהמשך ליזום פיגועים אנטישמיים. בספרו סוק מצטט את תמליל השיחה בין רוצחיו של הכומר ז’אק המל בפיגוע בכנסייה בנורמנדי שבצרפת שנערך ביולי 2016, ובין המפעיל שלהם בדאע"ש רשיד קאסים, שאומר להם: "לא להתמקד ביהודים... כשאתה מכה בבית כנסת, אנשים חושבים ישר על הסכסוך הישראלי־ פלסטיני, בעוד שהסכסוך שלנו עם צרפת הוא לא רק על זה שהם תומכים בישראל, אלא שהם נלחמים בנו בעצמם, מפציצים ורוצים לעשות דברים מטורפים". 

"אילו הייתה לדאע"ש אפשרות או הזדמנות לפגוע בישראל, הם בוודאי היו עושים זאת", מסכם סוק". אבל ישראל והיהודים לא היו הקדימות של מרגלי הטרור של דאע"ש״.