אחרי שראש ממשלת אירלנד, ליאו ורדקר, הביע שביעות רצון לגבי ההסדרים הנוגעים לצפון אירלנד (ובמיוחד אי־הקמתו של גבול קשיח), איים ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס, להטיל וטו אם לא יובהר במסמך שמעמדה של גיברלטר ייקבע בשיחות ישירות בין ארצו לבין בריטניה. מאחר שראשי האיחוד מעוניינים שההסכם יאושר וכי האחריות על כישלונו לא תיפול עליהם, סביר להניח שיימצא פתרון שיאפשר לסנצ'ס להצביע בעד הטיוטה ובכך לתת רוח גבית נוספת למיי.
אלא שרק לאחר מכן יגיע המבחן האמיתי של מיי, כאשר תביא את טיוטת ההסכם להצבעה מכריעה בפרלמנט, ככל הנראה במהלך השבועיים הראשונים של דצמבר, עוד לפני חופשת חג המולד וסוף השנה. וזה לא הולך להיות פשוט בכלל.
72 שנה קודם לכן, ב־19 בספטמבר 1946, כאשר אירופה השסועה עדיין ליקקה את פצעי המלחמה, הגיע ראש ממשלת בריטניה לשעבר, וינסטון צ'רצ'יל, לאוניברסיטת ציריך שבשווייץ וסיפק את חזונו על אירופה החדשה, שבמרכזה הברית הצרפתית־גרמנית. "הצעד הראשון ליצירתה מחדש של המשפחה האירופית חייב להיות שותפות בין צרפת לבין גרמניה", אמר המדינאי הבריטי. "אנחנו חייבים לבנות מעין ארצות הברית של אירופה; רק כך יוכלו מיליוני אנשים קשי יום להשיג מחדש את השמחות והתקוות הפשוטות שבשבילן שווה לחיות".
החזון של צ'רצ'יל החל להתגבש 11 שנה מאוחר יותר, כאשר אמנת רומא הביאה להקמת הקהילה האירופית המשותפת מתוך רצון "לבסס יסודות לאיחוד קרוב יותר מאי פעם בין העמים האירופיים". צרפת וגרמניה (המערבית) היו בין שש המייסדות, אולם הממלכה המאוחדת נותרה בחוץ, מעדיפה את הברית עם האמריקאים על פני השותפות האירופית.
כאשר הבריטים החלו לחשוש כי הקהילה האירופית מחזקת את גרמניה, הם ניסו להצטרף בעצמם, אולם בקשותיהם נדחו בשל התנגדותו של נשיא צרפת, שארל דה גול. רק אחרי פרישתו של המנהיג הצרפתי נסללה דרכה של בריטניה לתוך הקהילה, והיא הפכה לחברה רשמית בה בינואר 1973.
ב־28 באוקטובר 1971, כאשר הפרלמנט הבריטי דן באישור ההצטרפות לקהילה האירופית, הזהיר ראש הממשלה הבריטי דאז, אדוארד הית', מפני ההשלכות של הישארות מחוץ לגוש. "אנחנו לא יכולים להשלות את עצמנו שנקבל שוב סיכוי לקבל את ההחלטה", אמר. "אנחנו נמנע מעצמנו ומהדורות הבאים את ההזדמנויות שזמינות לנו בתחומים כה רבים - סוגיות שמשפיעות על חיי היומיום שלנו יוכרעו מחוץ לתחום השפעתנו. זה לא יכול להיות מקובל עלינו".
אלא שכידוע מים רבים חלפו בנהר מאז, וב־23 ביוני 2016 הצביעו רוב תושבי הממלכה המאוחדת על פרישה מן האיחוד. "ההסכם הזה מסיים את התנועה החופשית, משיב את השליטה על הגבולות שלנו, על החוקים והכסף, מאפשר אזור סחר חופשי למוצרים ללא מכסים, מאפשר מדיניות חוץ וביטחון עצמאית בעודנו שומרים על שיתוף פעולה ביטחוני מתמשך כדי להגן על בני עמנו, מגן על משרות, מכבד את שלמותה של הממלכה המאוחדת ומיישם את הברקזיט שהעם הבריטי הצביע בעדו", אמרה מיי עצמה בנאום לאחרונה בפני הפרלמנט הבריטי.
אלא שבתוך המפלגה השמרנית שלה גבר בשבוע האחרון המרד נגד ראש הממשלה ונגד ההסכם המתגבש, בטענה שהוא מאלץ את בריטניה להישאר כפופה לפחות בתקופת הביניים, לאחר הפרישה ב־29 במרץ, לתקנות רבות של האיחוד, וכי הפקידים בבריסל הם שיקבעו מתי תוכל בריטניה להשתחרר מאיחוד המכסים והסחורות.
דומיניק ראב, שהתפטר מתפקיד השר לענייני הברקזיט, הבהיר כי אינו יכול לתמוך בהסכם שהוא היה שותף לגיבושו, וגם חלק מהשרים שהחליטו להישאר בקבינט הפצירו במיי לבצע תיקונים. המורדים תומכי הברקזיט, ובראשם בוריס ג'ונסון וג'ייקוב ריס־מוג, קיוו להשיג את מספר החתימות הדרושות להצבעת אי־אמון במיי, שעשויה לפתוח התמודדות על ההנהגה. בינתיים הם לא עמדו ביעד, אולם האיום שלהם עדיין מרחף מעל ראשה של מיי.
סקר שפורסם בשבוע שעבר בבריטניה חיזק את טענתה של מיי כי הפלתה לא תשפר את תמונת המצב. 46% אמרו שהם סבורים כי ראש ממשלה אחר מהמפלגה השמרנית לא יצליח להשיג הסכם ברקזיט טוב יותר מול 27% שהביעו עמדה הפוכה. בקרב תומכי הפרישה, רק 41% סבורים שראש ממשלה שמרני אחר ישיג תוצאה טובה ביותר. עוד הראה הסקר כי 58% לא מאמינים שקורבין כראש ממשלה יוכל להשיג הסכם פרישה טוב, ואפילו בקרב מצביעי הלייבור התמונה סקפטית: 40% סבורים שייכשל, מול 39% שמאמינים שיצליח.
אולם מה יקרה אם מיי תיכשל בהצבעה בפרלמנט? במקרה הזה, החשש הגדול הוא מפני תסריט של ברקזיט קשה, פרישה של בריטניה ללא הסכם שתכניס את הממלכה המאוחדת לתקופה של חוסר ודאות ועתיד בלתי ברור.
נגיד הבנק המרכזי, מארק קרני, שדיבר בשבוע שעבר בפרלמנט, הביע תמיכה בתוכנית שגיבשה מיי והזהיר כי "יש סיכוי גבוה ובלתי נוח" לפרישה ללא הסכם. "התסריט הזה אינו אינטרס של אף אחד מהצדדים", אמר. "זה יהווה הלם כלכלי גם באירופה, ובמיוחד באירלנד".
ברקזיט קשה, כך עולה מהפרסומים בבריטניה, צפוי להשפיע באופן שלילי כמעט על כל היבטי החיים בממלכה המאוחדת. מיד עם הפרישה מהאיחוד, תפסיק בריטניה להיות כפופה לתקנות האיחוד האירופי ולא תהיה יותר חברה באיחוד המכסים האירופי, אלא תפעל לפי התקנות של ארגון הסחר העולמי. בשל כך, יוטלו מכסים שיביאו לעליית מחירים על כל הסחורות המיובאות. במקביל, חברות בריטיות שיבקשו לייצא למדינות האיחוד לא רק יצטרכו להתמודד עם מכסים חדשים, אלא גם ייאלצו להמתין לאישורים ביורוקרטיים לפני שיוכלו לשלוח את הסחורות.
אחד החששות העיקריים הוא שהבדיקות החדשות בגבולות יובילו לפקקי ענק בעיר הנמל דובר, שבה עוברות מדי יום 10,000 משאיות בדרכן ליתר אירופה וממנה. הממשלה כבר נערכת לסגור חלק מהכביש המהיר M26 על מנת להפוך אותו למגרש חניה ענק. העיכובים גם צפויים לגרום למחסור קשה בחנויות של מוצרים בסיסיים שמגיעים מאירופה, גורם נוסף שישפיע באופן ניכר על המחירים ועל מצב הרוח של הלקוחות.
גם מערכת הבריאות צפויה לסבול טלטלה מברקזיט קשה. לא מעט מהעובדים הרפואיים בבתי החולים הם אזרחים של מדינות אחרות של האיחוד, ואם הם יחזרו למולדתם, צפוי מחסור כבד בכוח אדם שישפיע על ניתוחים ויכולת להעניק טיפול ראוי לחולים. מחקר חדש אף הזהיר כי עליית מחירים של מכשור רפואי ושל ציוד נוסף כגון מזון ומיטות תגבה מחיר של 2.3 מיליארד פאונד עד 2020. לפי הפרסומים, בממשלה גם נערכים לבצע טיסות חירום להבאת תרופות חיוניות מאירופה למקרה של עומס בנמלי הים.
אזרחים בריטים שירצו לצאת מהמדינה, לחופשות או לנסיעות עסקים, גם ירגישו היטב את חזרתו של הגבול בינם לבין האיחוד האירופי ומדינות נוספות שמשתתפות בהסכם הגבולות הפתוחים. קודם כל, הם ייאלצו לוודא שיש לדרכון שלהם תוקף של חצי שנה לפחות. בנוסף, הם יצטרכו לעבור בידוק ביטחוני גם בטיסות מעבר דרך אחת ממדינות האיחוד.
כאשר הבריטים יהיו במדינה אחרת של האיחוד, הם כבר לא יוכלו להשתמש בחשבונות שלהם בנטפליקס ובספוטיפיי וייאלצו לשלם תעריפים גבוהים יותר עבור נתוני נדידה בטלפונים הניידים. חברות התעופה הבריטיות יצטרכו לקבל אישור מיוחד מכל מדינה שבה ירצו לנחות, ולא יוכלו לבצע טיסות פנימיות בין מדינות האיחוד.
האתר "באזפיד" סיפק בשבוע שעבר סיפור שמעיד עד כמה ברקזיט קשה עשוי להשפיע אפילו על הדברים הטריוויאליים ביותר. לפי הדיווח, פדרציית המזון והשתייה הבריטית עדכנה את השר לענייני סביבה, מייקל גוב, אחד התומכים הנלהבים ביותר של הפרישה מהאיחוד, כי חטיף השוקולד הידוע "מארס" עלול להיעלם מהמדפים מאחר ששניים מתוך 21 המרכיבים שלו מיובאים מחו"ל, ולא ברור מתי יגיעו למפעל בבריטניה במקרה של עומס בנמלי הים. "מעודדי ברקזיט אחרים בקבינט היו תומכים בפרישה ללא הסכם", אמר אחד ממקורביו של גוב. "אבל מייקל לא יעשה את זה לעולם, כי הוא ראה מה המשמעות".
התרעות פיקוד העורף