"צ'אד ניתקה את היחסים ב-1972, ושאלתי מה קרה שזה היה, האם הייתה סיבה? העוזרים של הנשיא אמרו שהסיבה הייתה לוב וקדאפי", סיפר מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, ד"ר דורי גולד. "הם היו תחת לחץ של המשטר הלובי, ולכן הם התרחקו מישראל ב-1972. היום אין יותר קדאפי וגם אין ממש לוב. עכשיו אנחנו בעידן חדש, אנחנו בתנופה מדינית באפריקה והם רוצים להצטרף".
דבי עלה לשלטון בהפיכה צבאית ב-1990 ושרד מספר ניסיונות להפיל אותו מהשלטון. הנשיא זכה בכהונה חמישית בבחירות ב-2016, אותן החרימו מפלגות האופוזיציה כפי שעשו בבחירות הקודמות. הוא שרד ניסיון הפיכה ב-2006, במהלכו מורדים תקפו את הבירה נדג'אמנה, וניסיון נוסף ב-2008, בו הם הונסו על ידי כוחות הממשלה בגיבוי הצבא הצרפתי.
בחודש מרץ השנה קבעה ועידה לאומית כי יש לשנות את החוקה הצ'אדית על מנת להעניק לדבי סמכויות מורחבות שיאפשרו לו להישאר בשלטון עד 2033. מנגד, ארגוני זכויות אדם האשימו את שלטונו בדיכוי אלים של מבקריו, ומהתעלמות מהבטחות לשפר את מצב זכויות האדם במדינה.
ד"ר גולד הסביר כי חשיבותה של המדינה האפריקאית היא בכך שהיא נוהגת להשתתף בעזרה בכוחות שמירת שלום ביבשת ובכך שהיא בעלת השפעה רבה במקומות רבים. כמו כן הנשיא דבי מוערך מאוד כמנהיג ברחבי אפריקה, הן כמדינאי והן כמנהיג במדינתו.
"כשהסתכלנו על המפה וראינו את רצועת המדינות מגינאה ועד סודן, החלטנו לפעול באזור זה, באזור הסהרה ומדינות המאגרב. ב-2016 משלחת של משרד החוץ הגיעה למדינה. יצאנו אל הבירה נדג'אמנה, נסענו אל נווה מדבר, כ-40 ק"מ מהגבול ושם קיימנו עם הנשיא דבי ועם עוזריו דיונים חשובים במשך יום שלם. היה ברור שהתחלנו התקרבות", סיפר גולד על הביקור.
התרעות פיקוד העורף