אווירה נדירה, כמעט נשכחת של אחדות עטפה השבוע את וושינגטון, כשהבירה האמריקאית וארה"ב כולה נפרדו מהנשיא ה־41, ג'ורג' הרברט ווקר בוש, שהלך לעולמו בסוף השבוע שעבר בגיל 94. תורים ארוכים השתרכו ליד בניין הקונגרס מיום שני בלילה ועד יום רביעי בבוקר, כאשר אזרחים פשוטים, פוליטיקאים ונושאי תפקידים בעבר ובהווה עברו על פני ארונו של הנשיא המנוח, חלקם מצדיעים למפקד העליון לשעבר. 

אפילו הנשיא דונלד טראמפ, שידוע ביחסיו המתוחים עם משפחת בוש מאז התקפותיו הארסיות נגד ג'ב בוש במהלך הפריימריז הרפובליקניים, לא חזר על התנהלותו השערורייתית לאחר מותו של הסנאטור ג'ון מקיין והשתדל להפגין חזות ממלכתית בלתי שגרתית (אם כי סיפק ציוצים ספורים נגד חקירת מולר ונגד "הדמוקרטים הזועמים" שעוצרים את בניית החומה בגבול מקסיקו). הוא נפגש עם בני המשפחה האבלה, שלא הזמינו אותו לטקס האשכבה של ברברה בוש באפריל האחרון, והצדיע מול הארון. 

נראה שההשתייכות למפלגה הרפובליקנית היא המכנה המשותף היחיד בין הנשיא הנוכחי לבין הנשיא המנוח. בעוד טראמפ היה כל חייו איש עסקים שבחירתו לנשיא הייתה הפעם הראשונה שהתמודד בה לתפקיד ממלכתי, בוש שירת את ארה"ב במשך יותר מחצי מאה - החל משירותו כטייס קרב במלחמת העולם השנייה, דרך היותו חבר קונגרס, שגריר באו"ם ובסין, מנהל ה־CIA, סגן נשיא ונשיא, ואפילו פעיל הומניטרי לאחר פרישתו. 

בנוסף, בוש היה איש משפחה שהיה נשוי לרעייתו ברברה במשך 73 שנה, וילדיו, בהם בנו ג'ורג' שגם הגיע לבית הלבן והבן ג'ב ששימש מושל פלורידה, הקדישו גם הם רבות לשירות ציבורי. טראמפ לעומתו נשוי בפעם השלישית, שמו נקשר ללא מעט רומנים, וילדיו מחויבים יותר לעסק המשפחתי מאשר לשירות האומה. 

ג'ורג' בוש האב לא נחשב לאחד הנשיאים החשובים והמשפיעים בתולדות ארה"ב. משאל בקרב כ־200 חוקרים של מדע המדינה על הנשיאים הדגולים ביותר, שהתפרסם בפברואר האחרון, הציב אותו במקום ה־17 מתוך 44, ואילו משאל אחר שנערך בקרב כמאה היסטוריונים נשיאותיים ופורסם ביולי, הציב את בוש במקום ה־20. 

אולם על אף שכיהן רק קדנציה אחת, הוא עדיין ניצב באחת התקופות הקריטיות ביותר של המאה ה־20, שבה הוביל את ארה"ב למעמד של מעצמת־העל היחידה בעולם. עם תום המלחמה הקרה וקריסת ברה"מ, הצליח בוש האב לגבש קואליציה בינלאומית אדירה נגד הרודן העיראקי סדאם חוסיין ולא היסס להפעיל עוצמה צבאית כדי לסלק אותו מכוויית, ואף יצק את יסודותיו של תהליך השלום בין ישראל לבין שכנותיה. 

סדאם חוסיין. צילום: רויטרס

יתרה מכך, שמו של בוש נקשר לציוני דרך היסטוריים לא מעטים. הוא היה סגן הנשיא המכהן הראשון שנבחר לנשיאות מאז מרטין ואן ביורן בשנת 1836, הנשיא השני בלבד שמפלגתו לא שלטה בבית הנבחרים או בסנאט לאורך כל כהונתו, והנשיא השני בלבד שראה את בנו נבחר לנשיאות. אולם בעוד ג'ון אדמס הלך לעולמו שנה לאחר שבנו, ג'ון קווינסי אדמס, הושבע לנשיא, זכה בוש לראות את כל שמונה שנות כהונתו של בנו הבכור. הוא גם הנשיא שחייו היו הארוכים ביותר - 94 שנה ו־171 יום, וכעת מחזיק בשיא ג'ימי קרטר (94 שנה ו־67 יום).

לזכרו של הנשיא ה־41 של ארה"ב, מוקדש מדור "תוצרת חוץ" לקטעים נבחרים, מוכרים יותר ומוכרים פחות, ממסכת חייו של בוש, האיש שעליו אמר הנשיא הקודם, ברק אובמה, כי "חייו היו עדות לתחושה ששירות הציבור יכול להיות אצילי ומשמח". 

חילוץ בלב ים

בדצמבר 1941, כאשר תקפה יפן את פרל הרבור וארה"ב הצטרפה למלחמת העולם השנייה, היה בוש בשלהי לימודיו באקדמיית  פיליפס היוקרתית, והוא ידע מיד שהוא מתכוון להתגייס. חצי שנה לאחר מכן, ביום הולדתו ה־18, הצטרף לחיל הים ועבר אימוני טיסה. 

באביב 1944 הוצב בוש על נושאת המטוסים סן ג'קינטו שפעלה נגד היפנים בזירת האוקיינוס השקט. בחודש יוני הוא השתתף בקרב ים הפיליפינים, אחד מקרבות האוויר הגדולים ביותר במלחמה, וכאשר עשה את דרכו חזרה נאלץ לבצע נחיתת חירום במים וחולץ על ידי משחתת אמריקאית.  

ב־2 בספטמבר 1944 הטיס בוש מפציץ אוונג'ר TBM שהשתתף בהתקפה על יעדים יפניים באי צ'יצ'י ג'ימה, ומטוסו נפגע מאש נ"מ יפנית. למרות זאת, הצליח בוש לסיים את ההפצצה המתוכננת לפני שהתרחק עם מטוסו מהאי וצנח יחד עם שני אנשי הצוות. "הטסתי את המטוס לכיוון הים והפעלתי את המשנק כדי שנוכל להתרחק ככל האפשר מהיבשה", תיאר בוש את התנהלותו קרת הרוח במכתב ששלח להוריו. "העליתי את המטוס לגובה על מנת להוריד את הלחץ מהפתח האחורי ולאפשר לבחורים לצאת. אחרי כן הזדקפתי והתחלתי לצאת בעצמי". 

בוש היה היחיד שהצליח לשרוד מבין שלושת אנשי הצוות במטוס. במשך ארבע שעות צף בוש בסירת ההצלה הקטנה שלו בלב האוקיינוס, כשמטוסים אמריקאיים חגים בשמיים כדי למנוע מהיפנים לקחת את הטייס בשבי, עד שהצוללת פינבאק חילצה אותו. בוש נותר על הצוללת במשך חודש, מסייע לחלץ עמיתים נוספים שהופלו לים, לפני ששב לנושאת המטוסים שלו בנובמבר 1944. 

בוש השתחרר בספטמבר 1945 בדרגת לוטננט, אחרי שהשתתף בעשרות גיחות מבצעיות. הוא קיבל שורה של עיטורי כבוד, בהם צלב התעופה המצוינת על "גבורה או הישג יוצא דופן במהלך השתתפות בטיסה אווירית".

סיפור אהבה

יותר משבעה עשורים העבירו יחד ג'ורג' וברברה בוש באהבה חסרת גבולות, עד שבאפריל האחרון הלכה לעולמה הגברת הראשונה לשעבר בגיל 92. אתמול, שבעה וחצי חודשים מאוחר יותר, היו השניים שוב זה לצד זה, כאשר הנשיא לשעבר נטמן ליד רעייתו במתחם הספרייה הנשיאותית בטקסס. 

סיפור האהבה החל ב־1941, כאשר בוש, אז תלמיד באקדמיית פיליפס, פגש את ברברה פירס בת ה־16, בתו של מוציא לאור של מגזינים, במסיבת ריקודים לרגל חג המולד בקאנטרי קלאב בקונטיקט. בעוד אחרים היו עסוקים בריקוד ואלס, שני הצעירים העבירו את הזמן בשיחת היכרות ומיד הבינו שהם נועדו זה לזו. 

ברברה בוש, ארכיון. צילום: רויטרס

בהמשך הודו שניהם כי זו הייתה הנשיקה הראשונה בחייהם. "נישקתי את ברברה ואני שמח על כך", כתב בוש לאמו. "אני לא מאמין שהיא תתחרט על כך או תתכחש לכך, ואני לא מרגיש שעלי להתבייש. היא יודעת איך אני מרגיש כלפיה, והיא בוודאי שותפה לחלק מהרגשות האלה, אחרת לא הייתה מרשה לי לנשק אותה. מעולם לא נישקתי בחורה אחרת".

הם התארסו שנה וחצי מאוחר יותר, אולם נאלצו להיפרד לתקופה ממושכת בשל שירותו הצבאי של בוש ושמרו על קשר שוטף במכתבים. "אני אוהב אותך, יקירה, בכל לבי, והידיעה שאת אוהבת אותי נותנת משמעות לחיי", כתב לארוסתו בדצמבר 1943. "אני חושב לעתים קרובות על האושר העצום שיהיה מנת חלקנו יום אחד. כמה בני מזל יהיו הילדים שלנו שתהיה להם אמא כמוך". על המכתב הוא חתם בכינוי "פופי".

השניים נישאו ב־6 בינואר 1945 ובדיוק שנה וחצי מאוחר יותר, ב־6 ביולי 1946, נולד בנם הבכור, ג'ורג' ווקר בוש, בעת שבוש האב היה סטודנט באוניברסיטת ייל. כעבור שנתיים עברה המשפחה לטקסס, שם החל בוש לעבוד בעסקי הנפט. 

בתם השנייה של בני הזוג, פאולין רובינסון, שנודעה בכינוי רובין, נולדה בדצמבר 1949 בקליפורניה, שם שהתה המשפחה בעת שבוש עבד כסוכן מכירות של חברת נפט. בעת שהייתה בת 3, זמן קצר אחרי לידתו של הילד השלישי ג'ב, גילתה בדיקת דם כי רובין חולה בלוקמיה בשלב מתקדם ביותר, וכי נותרו לה שבועות ספורים בלבד. 

בני הזוג טסו מיד עם בתם לניו יורק, שם נותרה הילדה מאושפזת במשך כחצי שנה, אולם על אף הטיפולים, הלכה רובין לעולמה באוקטובר 1953, חודשיים לפני יום הולדתה הרביעי. בשנת 2000 הועברו שרידיה למתחם הספרייה הנשיאותית בטקסס. "אני רוצה לחשוב על רובין כחלק בלתי נפרד מהמשפחה האנרגטית והנפלאה של הילדים ושל ברברה", כתב בוש. 

בשנת 1955 נולד הבן הרביעי, ניל מאלון, שנה לאחר מכן נולד הבן מרווין פירס, ובשנת 1959 נולדה הבת דורותי "דורו" ווקר. מלבד הילדים, ג'ורג' וברברה בוש הותירו אחריהם גם 17 נכדים ושמונה נינים ומורשת של אהבה נצחית שהתמודדה עם רגעים קשים ועם הצלחות היסטוריות.

הנקודה הסינית

לאחר שהפסיד בוש בבחירות לסנאט בשנת 1970, מינה אותו הנשיא ריצ'רד ניקסון לשגריר החדש באו"ם. בוש נכנס לתפקידו במרץ 1971, וכעבור חודשים אחדים היה שותף לאחת התבוסות הדיפלומטיות הגדולות ביותר של ארה"ב. 

בסוף אוקטובר 1971 עלתה להצבעה בעצרת הכללית השאלה אם לצרף את הרפובליקה העממית של סין במקומה של יריבתה, הרפובליקה של סין, המוכרת יותר בשם טאיוואן. במשך שנים הצליחו האמריקאים לסכל את ההצבעה, אולם הפעם המצב היה שונה בשל מאמצי ההתקרבות שהוביל ניקסון מול מאו דזה־דונג, שגרמו למדינות רבות לשנות את עמדתן ביחס לחברות הסינית. 

בוש הזהיר כי הקונגרס עלול לקצץ בסיוע לאו"ם אם תגורש טאיוואן, ולצד האיומים הפעיל גם את הקסם האישי והחום שלו, אולם ברגע האמת התברר לו שגם מדינות שהתחייבו בפניו שיצביעו עם האמריקאים לא עמדו בדיבורן. בסופה של ההצבעה תמכו 76 מדינות בצירוף סין הקומוניסטית במקום טאיוואן, לעומת 35 מתנגדות ו־17 נמנעות, וכל מדינות נאט"ו - שכבר היו להן קשרים עם סין - לא תמכו בעמדה האמריקאית. מיד לאחר מכן פתחו תומכי סין בריקודים באולם העצרת.

בוש לא הסתיר את תדהמתו לנוכח האירועים באולם. "זה היה מפגן דוחה ביותר", כתב בספר הזיכרונות שלו. "אני יכול להבין מדינה ששמחה על ניצחון אחרי שנים ארוכות של תסכול, אבל לאווירה הזו היו השלכות רציניות יותר באו"ם".

כשלוש שנים מאוחר יותר, בספטמבר 1974, מינה הנשיא החדש, ג'רלד פורד, את בוש לעמוד בראש משרד הקשר האמריקאי בסין כי לא הייתה עדיין שגרירות רשמית. על אף ששהה במדינה 14 חודשים בלבד, נחשב בוש למי שסייע רבות לקירוב בין המדינות לקראת כינון היחסים הדיפלומטיים. הוא שבה את לבם של הסינים כאשר רכב עם רעייתו באופניים ברחובות בייג'ינג ודיבר עם התושבים. הנשיא הנוכחי, שי ג'ינפינג, אמר לטראמפ בסוף השבוע שעבר כי בוש היה "האדם שתרם הכי הרבה בחייו לידידות בין סין לבין ארה"ב וליחסים בין המדינות".

זו הייתה הכלכלה
 

ניסיונו הרב בשירות הציבורי, כמו גם ארבע שנים בתפקיד הרם ביותר בממשל, לא עמדו לזכותו של בוש כאשר ניסה לזכות בכהונה שנייה בבחירות 1992 מול יריבו הדמוקרטי, ביל קלינטון. ברקע עמדה הצהרתו של בוש שנבחר ארבע שנים קודם לכן: "קראו את שפתי - לא תהיה העלאת מסים", אך נאלץ להעלות מסים כדי לממן את תקציב ההגנה, לעומת הסיסמה הקליטה של קלינטון "זו הכלכלה, טמבל!". 

ביל קלינטון, ארכיון. צילום: רויטרס

באחד העימותים הטלוויזיוניים בין בוש לקלינטון הצהיר הנשיא כי הוא חושב שהניסיון שלו מבדיל אותו מקלינטון ומהמועמד השלישי, המיליארדר הטקסני רוס פרו. קלינטון ענה לו בתגובה כי "אני חושב שניסיון הוא חשוב. אבל הערכים, כושר השיפוט והניסיון שצברתי במדינה שלי גם צריכים להיחשב". 

בהתאם למסורת, כאשר פינה בוש את החדר הסגלגל בינואר 1993, הוא השאיר מכתב ליורשו קלינטון שכותרתו "ביל היקר". "אני מאחל לך אושר עצום פה", כתב. "מעולם לא חשתי בדידות כפי שתיארו כמה נשיאים. יהיו תקופות קשות, שיהפכו לקשות יותר בשל ביקורת גם אם תחשוב שאינה הוגנת. אני לא טוב מספיק כדי לתת עצה, אבל אל תיתן למבקרים להרתיע אותך או להסיט אותך מהמסלול". בוש הוסיף כי "כאשר תקרא את הפתק הזה אתה תהיה הנשיא שלנו. אני מאחל לך כל טוב. מאחל למשפחתך כל טוב. ההצלחה שלך כעת היא ההצלחה של המדינה שלנו. אני אפעל רבות למענך. בהצלחה, ג'ורג'".

על אף שהשניים החזיקו בסיפור אישי שונה לחלוטין, הגיעו ממפלגות יריבות שלהן תפיסות עולם מנוגדות ועברו מערכת בחירות מורכבת, כאשר סיים קלינטון את שמונה שנות כהונתו בבית הלבן, נוצרה ידידות קרובה ביותר בין שני הנשיאים, והיא נמשכה עד הרגע האחרון. השניים אף פעלו ביחד לגייס תרומות ולסייע לנפגעי הצונאמי באסיה בסוף 2004 ולנפגעים מהוריקן קתרינה ב־2005, אחד המשברים הגדולים ביותר בתקופת כהונתו של בוש הבן. 

"החברות שלו הייתה אחת המתנות הגדולות ביותר של חיי", אמר קלינטון השבוע. "הוקרתי כל הזדמנות שהייתה לי כדי ללמוד ממנו ולצחוק איתו". הוא הודה כי "כשמתבוננים בפוליטיקה בארה"ב וברחבי העולם כיום, קל להיאנח ולומר שג'ורג' הרברט ווקר בוש היה שייך לעידן שחלף ולא ישוב עוד לעולם - שבו היריבים שלנו לא היו האויבים שלנו, שבו היינו פתוחים לדעות מגוונות ומוכנים לשנות את דעתנו, שבו העובדות היו חשובות לנו, והמחויבות שלנו לעתיד ילדינו הובילה לפשרה כנה ולהתקדמות משותפת. אני יודע שהוא היה אומר: 'שטויות. זו החובה שלכם להחזיר את אמריקה הזו'".

hayim30@gmail.com