יאסר ערמאן, סגן ראש תנועת “קריאת סודן” (נידאא א־סודן) העממית והאחראי על יחסי החוץ בה, אומר לעיתון הסעודי “אילאף” כי “אביב סודן צועד בניגוד למחוגי השעון”, והביע ביטחון מלא כי משטרו של הנשיא אל־בשיר עומד להסתיים. “הדור הצעיר עומד נגד האסלאם הפוליטי, ומעוניין שסודן תהיה בשלום עם עצמה ועם סביבתה הערבית והאפריקאית”, הוא מדגיש. “לא מדובר כאן במחאה חילונית, אלא במחאה לאומית־דמוגרפית”.
באירועים, שערמאן מכנה “אינתיפאדה”, משתתפים מאות אלפים והם התפשטו ל־30 ערים. “מדובר באינתיפאדה עם הנהגה אחת בח’רטום המורכבת משלושה גופים: נדאא סודן, ברית ארגוני העובדים המקצועיים וכוח האיחוד”, הוא אמר. “לצדם יש כוחות רבים שמטרתם שהמפכה תצליח. מה שחשוב זה שכוחות שהאמינו פעם במאבק מזוין, נטשו את הנשק והצטרפו למאבק בדרכי שלום. זהו אחד ההישגים של המהפכה. הנהגה מאוחדת ששולטת בצורת ההפגנות והצעדות בכל מקום”.
סודן היא המדינה הערבית היחידה שנשלטת על ידי האסלאם הפוליטי. מובילי המאבק למדו מלקחי העבר במצרים ובסוריה, ומדגישים שלא יגררו אותם למאבק חמוש שעלול לטרפד את האביב שלהם. הם גם דוחים כל ניסיון חיצוני להתערב במחאות שלהם. “אנחנו רוצים שהמחאות יהיו סודניות, כדי שנהיה בשלום עם עצמנו ועם סביבתנו”, הם מדגישים. הם דוחים את הצהרות הנשיא אל־בשיר כי מדובר ב”מזימה”. “אין לנו אג’נדה חיצונית. אנחנו הנהגה לאומית, ועל סדר היום שלנו אג’נדה לאומית אחת: שלום, אחדות סודן וסיום הפילוג הפנימי”, הדגיש ערמאן בראיון בסוף השבוע האחרון.
“אנחנו מעוניינים ליצור איחוד – כמו האיחוד האירופי, ולהתפייס עם השכנים באפריקה”. בראיון דחה ערמאן את ההצהרות באירופה ובאמריקה, שלפיהן יכול האסלאם הפוליטי להיות פתרון נאות לתחלואיו של העולם הערבי. “שינסו הם את האסלאם הפוליטי”, אמר. “האם יסכימו? אנחנו ניסינו זאת, ויודעים עד כמה הוא פשיסטי, נגד הפלורליזם והדמוקרטיה ושודד את אוצרות המדינה. האסלאם הפוליטי הוא אנטי־אסלאם, ומי שרואה בו פתרון לוקה בטעות אסטרטגית. הוא גרם לחלוקת סודן בין צפון לדרום”.
הסודנים דואגים בשל חוסר תשומת הלב לא רק של המערב, אלא גם של העולם הערבי “שמאס בהפיכות”. הם מאמינים שבסופו של דבר הצבא יעמוד לצד העם ולא לצדו של הנשיא “שימיו ספורים”. “דרשנו מכל המדינות, בעיקר מקטאר וטורקיה, להימנע מהתערבות בעניינים הפנימיים שלנו ולהפסיק לתמוך באסלאמיסטים בסודן. זה נגד האינטרס של העם הסודני. אנחנו רוצים בסופו של יום ששישה מיליון סודנים שנמלטו מהמשטר ישובו לבנות את ארצם”, סיים ערמאן.
חלק מהפרשנים תהו על אודות מה שהם כינו, “המסתורין” סביב הנסיגה, ואילו אחרים הצביעו על מחלוקות בנושא בין גורמי השלטון בבית הלבן.
עריב רנתאווי כתב בעיתון “אל־איאם” הפלסטיני כי בוושינגטון ישנה “מדינה עמוקה” שאינה מעוניינת ליצור חלל שימלא אותו צבא סוריה. “על המשטר הסורי להשתלט על רבע משטח המדינה הנמצאת תחת שליטת הכורדים והגנת הקואליציה”, סיכם.