ביום שלישי שעבר הודיעה באופן רשמי קירסטן ג'יליברנד, סנאטורית מטעם מדינת ניו יורק, על הצטרפותה למרוץ לנשיאות בבחירות 2020. ג'יליברנד היא האישה השלישית שמכריזה על התמודדותה על התפקיד הרם. הראשונה הייתה אליזבת וורן, סנאטורית ממדינת מסצ'וסטס, שעשתה זאת מועמדותה ערב ראש השנה. בשבוע שעבר הצהירה על מועמדותה לנשיאות גם טולסי גבארד, חברת בית הנבחרים ממדינת הוואי. והיד עוד נטויה: לפי דיווחים שונים בארצות הברית, נשים נוספות שאוחזות במשרות פוליטיות מקומיות שוקלות לפתוח במסע לעבר הבית הלבן. 


ומה בגזרת הגברים? עד כה רק פוליטיקאי אחד, חוליאן קסטרו, שר השיכון לשעבר בממשל אובמה וראש העיר סן אנטוניו, הודיע רשמית על מועמדותו. עם זאת, לפי ה"ניו יורק טיימס", כ־12 בכירים במפלגה הדמוקרטית, סנאטורים וחברי קונגרס, צפויים לזנק למרוץ לנשיאות. אחד מהם הוא סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, שביקר לאחרונה במדינות מפתח בארצות הברית ומקיים פגישות עם פוליטיקאים מקומיים. 


גם הסנאטור העצמאי ברני סנדרס ממדינת ורמונט וראש עיריית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג צפויים להודיע על כניסתם למרוץ. בלומברג, שהונו הפרטי נאמד ב־30 מיליארד דולר, כבר הספיק להצהיר בראיון כי את עלויות הקמפיין שלו הוא יממן מכיסו הפרטי. גם ראש העיר הנוכחי של ניו יורק, ביל דה בלאזיו הלא פופולרי, לא הוציא מכלל אפשרות הצטרפות למרוץ לנשיאות.

 

וורן. צילום: רויטרס


דם אינדיאני

מי שפרצה את חומת המועמדים הגברים לנשיאות הייתה כמובן הילרי קלינטון, שבבחירות 2016 הייתה האישה המועמדת לנשיאות הראשונה בהיסטוריה האמריקאית. למרות הפסדה הצורב, שנתיים לפני הבחירות לנשיאות 2020 ויותר משנה לפני תחילת הפריימריז במדינות השונות, לא זכורה בהיסטוריה הפוליטית של ארצות הברית נוכחות כה בולטת ומרשימה של נשים שבטוחות בכוחן להגיע לבית הלבן.


בין הנשים שהוזכרו כשוקלות להצטרף למרוץ ניתן למצוא את קמלה האריס, סנאטורית מקליפורניה, ואת אמי קלובצ'ר, סנאטורית ממדינת מינסוטה. פרשן בערוץ טלוויזיה מקומי בניו יורק, שהגיב על התופעה של נשים פוליטיקאיות שנושאות עיניהן לנשיאות, התבדח: "ססמת התנועה הפמיניסטית MeToo# קיבלה משמעות חדשה ומרתקת. נשים אומרות MeToo# - גם אני יכולה וראויה להתמודד על כהונת הנשיאות". 


"אני רצה לנשיאות, כי כאמא צעירה אני שואפת להיאבק למען ילדיהם של אחרים, כמו שאיאבק למען ילדיי", הסבירה ג'יליברנד את החלטתה. "אני מאמינה שתוכנית בריאות היא זכות של כולם וצריכה להיות צודקת ונכונה ולא פריבילגיה מיוחדת". מונה ואקילפטאי, מרצה בכירה בחוג לפוליטיקה באוניברסיטת ניו יורק, אמרה: "הדרך היחידה שג'יליברנד תוכל להתבלט במרוץ היא על ידי כך שתציג את עצמה כפרקליטת הנשים באמריקה. זאת הדרך שבה היא בלטה גם כסנאטורית". 


ג'יליברנד (52), אם לשניים, רכשה מוניטין של לוחמת לקידום שירותים רפואיים למשפחות עניות ושיפור מערכת החינוך הציבורית בארצות הברית. כסנאטורית של מדינה מרכזית כניו יורק, היא גם מוכרת בזירה הפוליטית הארצית, וכן כפעילה מרכזית בתנועת MeToo#. לעומתה, גבארד (37), חברת הקונגרס מהוואי, היא כמעט אלמונית. שירתה כחיילת בעיראק ומכהנת כחברה בוועדת החוץ של הקונגרס. היא בת דת ההינדו הראשונה שנבחרה לקונגרס, וספגה ביקורת קשה כאשר נפגשה עם נשיא סוריה בשאר אסד ב־2017, בניגוד לדעתם של חברי ועדת החוץ.  


הוותיקה והמוכרת מכל המתמודדות היא וורן, שגם היא סנאטורית ממדינה מרכזית - מסצ'וסטס. היא מוערכת בסנאט ומוזכרת באמצעי התקשורת כמי שמסוגלת להתמודד נגד דונלד טראמפ. וורן התחילה כבר את קמפיין הבחירות שלה - בהופעה במדינת איידהו בשבוע שעבר. לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", היא גייסה צוות יועצים מיומן ופתחה במאמץ לאיסוף כספים למימון הקמפיין שלה. "אם אוהבים את זה או לא - המבחן הראשון של מי שמתמודד לנשיאות הוא כסף", נכתב בעיתון. "ההצלחה בתחום הזה היא מסר שחושף אם המועמד או המועמדת מסוגלים לנהל קמפיין ארוך ומייגע".


על אף הניסיון, בעבר הצליחה וורן להגחיך את עצמה, כשהצהירה בראיון שהיא ממוצא של שבט אינדיאני. כפי הנראה היא ביקשה להוכיח כי היא רגישה לצורכיהם של מגזרי מיעוטים, אך הנשיא טראמפ עלה מיד על העגלה, כינה אותה "פוקהונטס מזויפת" ודרש ממנה לעבור בדיקת דנ"א. 

וורן הנעלבת החליטה לעבור את הבדיקה, שגילתה כי אכן יש במוצאה המשפחתי "דם אינדיאני", אולם מדורות קודמים ובשיעור דל ולא משמעותי. מנגד, פעילים דמוקרטים מהמגזר האינדיאני תקפו את הסנאטורית על מאמציה להוכיח את מוצאה, שהסתיימו לדבריהם בעלבון לאינדיאנים. עם זאת, לאחרונה זכתה וורן לשבחים על התמקדותה בבעיית המחסור בדיור זול ונגיש לבני מיעוטים, נושא שמטריד במיוחד שחורים, שעשוים להגביר את תמיכתם בה.


גבארד. צילום: רויטרס


הקול המרכזי 

הצטרפותן של נשים למרוץ לנשיאות בהיקף חסר תקדים העלתה שאלה שפרשנים רבים דנים בה: האם יכולה אישה להביס את טראמפ? רוב התשובות אינן בגדר בשורה מעודדת לנשים שכבר מתמודדות ולאלה השוקלות לעשות זאת. מומחים ופעילים דמוקרטים שצוטטו בכתבות שפורסמו לאחרונה באמצעי התקשורת האמריקאיים מביעים ספקות בנוגע לסיכוייהן לנצח את הנשיא. השאלה המהותית שעולה היא האם הפסדה של קלינטון בבחירות 2016 היה בגלל התנגדות שאישה תכהן כנשיאה או בשל אישיותה? 


"בכירים בצמרת המפלגה הדמוקרטית חוששים מהסיכון ומההימור במועמדות של אישה לנשיאות", נכתב ב"ניו יורק טיימס". "הם לא בטוחים לגמרי בסיבות שגרמו להפסדה של קלינטון". 


בהמשך ציטט העיתון את ג'סיקה נוסבאום, פעילה פמיניסטית ובכירה במפלגה, שאמרה: "נשים צריכות לרוץ גם אם  ייכשלו. אני חושבת שכרגע, אין סיכוי לאישה להיבחר לנשיאה". ואולם יש בקרב בכירי המפלגה גם מי שטוענים שמועמדת דווקא תלכד את הדמוקרטים ותגביר את הסיכויים לנצח את טראמפ. כהוכחה לכך, הם מצביעים על השיעור הגבוה של נשים שהשתתפו בבחירות אמצע הקדנציה ושקולן היה גורם מרכזי ביצירת רוב דמוקרטי בבית הנבחרים החדש. כמו כן, התומכים באישה מועמדת לנשיאות מצביעים על העובדה שבבחירות האלו נבחרו נשים רבות כחברות קונגרס, כולל כאלו שהביסו חברי קונגרס רפובליקנים ותיקים. 


טראמפ. צילום: רויטרס


פטריציה מקאהוליי, פעילה דמוקרטית במדינת פלורידה, אמרה בראיון ל"ניו יורק טיימס": "נשים מועמדות נבחנות על פי קנה מידה שונה ממועמדים גברים. אבל אם שואלים אותי האם אישה יכולה  לנצח, תשובתי היא כן. הגיע הזמן". 


עורכת סקרים דמוקרטית שהביעה דעה חיובית על מספר הנשים שהצהירו על מועמדותן לנשיאות ציינה את העובדה שבבחירות אמצע הקדנציה מועמדות הצליחו להיבחר מפני שבקמפיינים הן התמקדו בבעיות חברתיות כמו בריאות וחינוך. "בעיות אלה, וגם נושאים כמו הגירה ושוויון בהכנסות, צפויים לתפוס מקומות מרכזיים גם בבחירות לנשיאות ב־2020", הוסיפה מקאהוליי.


אם אכן הזהות הנשית תתפוס מקום מרכזי במערכת הבחירות לנשיאות, בכירים במפלגה הדמוקרטית סבורים שאין להעלות על הדעת שבמערכות בחירות בעתיד לא ירוצו נשים כמועמדות רציניות משתי המפלגות. קטי סוליבן, פעילה דמוקרטית ותיקה מניו המפשייר וחברת הוועד הארצי של המפלגה, אמרה: "יותר סביר מאשר לא שאישה - משתי המפלגות - תהיה המועמדת הסופית שלהן לכהונה. נשים ימשיכו להתמודד, ובשלב מסוים אישה תיבחר כנשיאת ארצות הברית".