ישראל גולדשטיין, רב בית הכנסת בפאווי, סן דייגו, איבד חלק מאצבעותיו באירוע הירי הקשה בו נרצחה לורי גילברט קיי. היום (ראשון) הוא התייחס בתוכנית ה-"Today Show" בארה"ב לרגעים המבעיתים בהם ניצב אל מול הרוצח ג'ון ארנסט, לרגעים שאחרי האירוע ולמאבק באנטישמיות. "שמעתי פיצוץ גדול וחשבתי ששולחן נפל", אמר. "הסתובבתי והייתי פנים מול פנים עם הרוצח הטרוריסט הזה".



לדברי גולדשטיין, "ארנסט היה נראה דיי שמח. ברגע שהוא ראה אותי הוא החל לירות לעברי, הרמתי את ידיי להגנה והאצבעות שלי התפוצצו. את לורי קיי הוא הרג במקום". 



גולדשטיין, שאמר כי הוא לא מצליח למחוק את פניו של הרוצח מראשו, סיפר כי זיהה קבוצה של ילדים במהלך הירי, בהם היו גם נכדיו. "רצתי לעברם והוצאתי את כולם החוצה למקום בטוח", אמר. 

לא מצליחים לראות את הסרטון? לחצו כאן לצפייה באתר המותאם

לאחר מכן, דיבר בשבחה של לורי קיי, שסייעה להקים את בית הכנסת והייתה אחת התורמות המרכזיות שלו. "היא הייתה הראשונה להיות בכל מקום", אמר. "אני שבור לב מהרצח שלה". 
 

בהתייחס לאנטישמיות העולה בארה"ב ובמקומות אחרים בעולם, אמר גולדשטיין כי "החוקה של ארה"ב מדברת על חופש לכל בני הדתות, ואנו שמחים לחיות במקום כזה. דבר אחד אני יכול להבטיח - לורי, אני מתחייב בפנייך, הטרור לא ינצח".
לאחר האירוע, כאשר המשטרה השתלטה על היורה, המשיך הרב גולדשטיין בדרשה שנקטעה עקב הירי. "דיברתי מהלב", אמר. "רק לפני שבעים שנה ירו בנו ככה בזמן השואה, ורציתי שכולם יידעו שלא ניתן לזה לקרות כאן. לא באמריקה, לא בסן דייגו". 

זירת הירי בסן דייגו. בית הכנסת עבר הכשרה למקרה דומה. צילום: רויטרס


בנו של הרב גולדשטיין: "כשהחלו היריות רצתי ישר לילדים, נהיה חזקים"

שעות ספורות לאחר אירוע הירי בבית הכנסת של חב"ד בעיירה פאווי שבסן דייגו, במהלכו נרצחה לורי גילברט קיי ונפצעו שלושה בני אדם נוספים, חזרו אליו חברי הקהילה היהודית על מנת להתפלל. הרב מנדל גולדשטיין, בנו של הרב ישראל גולדשטיין שנפצע במהלך הירי ואיבד חלק מאצבעותיו, תיאר היום (ראשון) את הרגעים שלאחר מסירת העדות במשטרה, בהם חזרו חברי בית הכנסת להתפלל שחרית ולהגיד יזכור.

"עשינו יזכור מיוחד מאוד", אמר גולדשטיין, שאביו עדיין מאושפז בבית החולים. "הגברים אמרו הגומל ובזמן היזכור התפללנו למען לורי גילברט קיי ואמרנו עם ישראל חי. נהיה חזקים ונמשיך". 
"כולנו היינו שם שם יחד", הוסיף. "כולנו התאבלנו, היו לנו דמעות בעיניים, אבל הבטנו קדימה. זה הולך להיות קשה, נצטרך הרבה עזרה, אבל נהיה חזקים". 
לדברי גולדשטיין, לפני כניסת היורה לבית הכנסת הייתה במקום אווירת שמחה, במהלכה חגגו את היום האחרון של חג הפסח והוציאו את ספר התורה מארון הקודש. במהלך העלייה החמישית לתורה, הם שמעו קול ירי בודד, ולאחר רגע של בלבול הבינו כולם בדיוק מה קרה.
"רצנו יחד לדלת", נזכר גולדשטיין, שציין שאביו ולורי כלל לא היו במקום כשהחל הירי. "רצתי מבית הכנסת אל הפטיו, קפצתי מעל השער והמשכתי לעצים ומגרש המשחקים כדי למצוא את הילדים שלי. זו הייתה המחשבה הראשונה שלי". 
לבית הכנסת במקום ישנן כניסות ויציאות מרובות, מה שהקל על המתפללים לברוח כאשר היורה נכנס מהדלת הראשית. לדברי גולדשטיין, לאחר הטבח בפיטסבורג שאירע לפני כחצי שנה עברו חברי בית הכנסת הכשרה ביטחונית עם השריף המקומי, ואף, הועבר להם תדריך מה עליהם לעשות במקרה של ירי. למרות זאת, הוא מודה כי לא חלם שאירוע כזה יקרה. 
"אני לא בטוח שאכן ביצענו את מה שלימדו אותנו", אמר. "אבל בטוח שזה עזר".