הישג דיפלומטי לפלסטינים: הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) חתמה אתמול על הסכם המכיר בפלסטין כמדינה, ומצרף אותה לשורותיה. על ההסכם חתמו מנכ"ל סבא"א יוקיה אמאנו וסלאח עבדול שאפי, שגריר פלסטין בווינה, שבה יושבת סבא"א. על הכוונה לצרף את פלסטין לסבא"א, שהיא סוכנות של האו"ם, פורסם לראשונה במעריב סופהשבוע באוקטובר 2018. ישראל הגיבה על ההתפתחות בזעם ודובר משרד החוץ עמנואל נחשון אמר כי  מדובר "בהפרה של אמנות בינלאומיות".
 
משמעות הדבר היא שפקחים מטעם סבא"א יוכלו לבקר בשטחי מדינת פלסטין ולבדוק את רמת הבטיחות של חומרים רדיו-אקטיביים וחומרים גרעיניים בקיעים, כמו אורניום, שמיועדים לצורכי שלום. 

כידוע, לרשות הפלסטינית אין כמובן כורים גרעיניים. אין לה גם יכולת לפתח נשק גרעיני ואין לה גם כוונות כאלה, אפילו לא נסתרות. מה עוד שמערכת הביטחון של ישראל, מפקחת בשבע עיניים ומונעת הכנסת חומרים מסוכנים, שיכול להיות להם שימוש כפול, למטרות אזרחיות וצבאיות. אבל בגדה המערבית וגם בעזה יש בתי חולים ואוניברסיטאות עם מחלקות לפיזיקה וכימיה, שבהן יש ציוד רפואי וציוד מחקרי, המכילים רכיבים של חומרים גרעיניים, כאשר בנוסף גם בחקלאות ובתעשייה יש שימוש בחומרים גרעיניים.


ההצטרפות, שתיכנס לתוקף בספטמבר הקרוב, היא חלק מהמאמצים שלה בהנהגת אבו מאזן להצטרף לכמה שיותר ארגונים בינלאומיים בכלל ושל האו"ם בפרט, ולזכות בסופו של דבר להכרה במעמדה כמדינה.
 
אבו מאזן באו"ם. האם הרשות תקים ועדה לאנרגיה אטומית? צילום: רויטרסאבו מאזן באו"ם. האם הרשות תקים ועדה לאנרגיה אטומית? צילום: רויטרס


המהלך הזה מאתגר הן את ישראל ואת סבא"א. מדינה, על פי הגדרתה, אחראית על כל החומרים והפעילות הגרעינית בשטחה. איך תתייחס סבא"א ותגדיר את שטחי המדינה הפלסטינית וגבולותיה? האם תעשה זאת לפי הסכמי אוסלו, על אזורי A,B,C  שלהם? יתר על כן, מדינה החתומה על הסכמי בטיחות עם סבא"א צריכה להקים בתחומה גוף מפקח מעצמה. האם הרשות הפלסטינית תקים ועדה לאנרגיה אטומית?

גם הדילמה של ישראל לא פשוטה. האם תנסה למנוע מפקחי סבא"א, כשיבקשו זאת, לבקר בשטחי הרשות ובמתקנים שיש בהם חומרים רדיו אקטיביים? ומה באשר לארה"ב? כיצד ינהג ממשל טראמפ, שמעניש כמעט כל סוכנות של האו"ם (המועצה לזכויות אדם, יונס"קו, אונר"א), שמנהלת מדיניות, אשר נתפסת בעיני וושינגטון כאנטי ישראלית?

תפקידה של סבא"א הוא לפקח על כל החומרים האלה, גם אם הם למטרות שלום ולצרכים אזרחיים. בלשון הרשמית של סבא"א, הסכם מסוג זה מוגדר "הסכם בטיחות" (Safeguards Agreement). הסכמים אלה מתאפשרים, רק מכוח החברות באמנה למניעת הפצתו של נשק גרעיני (NPT). מדינה שחתומה על האמנה מתחייבת שלא לפתח, לייצר, לאחסן ולהפיץ נשק גרעיני. מדינה כזו חותמת גם על הסכם הבטיחות עם סבא"א, שהוא הגוף הרשמי, "השופט", שאמור לפקח ולבדוק שאכן המדינות החתומות על האמנה, מקפידות על כיבודה על כך שבכל החומרים הגרעיניים שבשטחן, יעשה שימוש למטרות שלום בלבד. 

מכוח הסכמי הבטיחות, יש לסבא"א את הזכות והחובה לבקר בכל אתר שתרצה לבקר בו, לאחר שמסרה הודעה מראש, למדינה שיש לה הסכם כזה. עם זאת, פקחי סבא"א אינם יכולים לבקר באתרים, שהמדינה הנוגעת בדבר, הכריזה שהם צבאיים. 

פרט לחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון (ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת), כל מדינות העולם חתומות על אמנת האן.פי.טי. שלוש מהן – ישראל פקיסטן והודו - מעולם לא הצטרפו לאמנה. קוריאה הצפונית פרשה ממנה ב-2003 ודרום סודאן, שקמה ב-2011, לא הצטרפה אליה (עדיין, מן הסתם). הודו, פקיסטן וקוריאה הצפונית מודות כי יש להן נשק גרעיני, ואף ערכו ניסויים גרעיניים לבדיקתו והצהירו על כך. 

ישראל היא המדינה היחידה בעולם שאינה מאשרת, אך גם לא מכחישה, כי ברשותה נשק גרעיני. המדיניות של ישראל בנושא זה מוכרת בשם "עמימות גרעינית", אף שכל העולם מעריך בוודאות מוחלטת, כי יש לה נשק כזה. לפי פרסומים אחרונים של מכוני מחקר שונים, יש לישראל כשמונים פצצות גרעין מתקדמות ביותר, מכל הסוגים, מבוססות אורניום ופלוטוניום ואף פצצות מימן.

עם זאת, למרות שאינן חתומות על האמנה, ישראל, הודו ופקיסטן, באמצעות הוועדה לאנרגיה אטומית (וא"א), חתמו על הסכמי בטיחות עם סבא"א. אלה הם הסכמים מוגבלים שמכסים רק חלק משטחן. במילים אחרות, שלוש מדינות אלה, אינן מאפשרות לפקחי סבא"א לבקר ולפקח במקומות, שאינם רצויים להן. במקרה של ישראל מדובר בכור הגרעיני בדימונה.

עם זאת, וא"א קיבלה על עצמה את כל עקרונות הבטיחות של סבא"א, לאבטחת הכור בדימונה שאליו היא מונעת את כניסת פקחי סבא"א. לעומת זאת, פקחי סבא"א מפקחים על הפעילות הגרעינית בכור המחקר הקטן בשורק. וזאת משום שזהו כור, שישראל קבלה ב-1960, מארצות הברית, ואחד התנאים לאספקתו, היה כרוך בהתחייבות של וא"א שתאפשר לפקחי סבא"א לבקר בו. 
דובר משרד החוץ אמר בתגובה: "מדובר בניסיון נוסף של הרשות הפלסטינית להצטרף לארגונים בינ"ל במטרה לנצלם למטרות  פוליטיות. ישראל איננה מכירה בניסיונות הרש"פ להצטרף לארגונים ולאמנות כאלה בהן חברות מדינות בלבד. ישראל רואה בכך הפרה של ההסכמים הבינ"ל".
דובר סבא"א אמר לי בזמנו בתגובה: "ההסכם אינו מרמז בשום פנים ואופן על הבעת עמדה לגבי המעמד המשפטי של אף מדינה או שטח או של סמכויותיה או תיחום גבולותיה".