ארצות הברית למודת התנגשויות בין אוכלוסיית השחורים לבין המשטרה וכמה מהאירועים הבולטים שעיצבו את יחסי השחורים והלבנים במדינה כרוכים באלימות שוטרים כלפי אפרו-אמריקאים, כולל ירי בחפים מפשע. המחקר האקדמאי עוסק שם רבות ביחסים הנפיצים האלה ומנסה ללמוד מהתקריות האלימות. בישראל, לעומת זאת, התחום לוקה בחסר.

המפורסם שבמקרים האמריקאים הוא זה של רודני קינג, שהוכה קשות על ידי שוטרים, תוך שהם מטיחים בו אמירות גזעניות, אשר הצית את מהומות לוס אנג'לס העקובות מדם ב-1992.

מקרה טראומטי נוסף אירע ב-2014. מייקל בראון, צעיר אפרו-אמריקאי בן 18, נורה למוות על ידי שוטר בעיר פרגוסון שבמיזורי. כמו אירועים דומים בעבר, האירוע הזה הצית גל מחאה בפרבר של סנט לואיס וגם מחוצה לו.

בעקבות התקרית הוטבע המונח "אפקט פרגוסון", שעוסק בהשפעות של הירי בבראון על הפגיעה ביכולת ההרתעה של המשטרה בארצות הברית ועל כך שכתוצאה מכך, עלה מספר מקרי האלימות והרצח בערים שונות. האקדמיה לא איחרה לחקור את אפקט פרגוסון וניפקה שורה של מסקנות מעניינות, אשר יכולות לעניין גם את הציבור בישראל, שקרוע בימים אלה בעקבות הירי המשטרתי בנער סלומון טקה.

מותו יצר תופעה. מייקל בראון, שנורה ע"י שוטר בפרגוסון, מיזורי. צילום מסך מתוך פייסבוקמותו יצר תופעה. מייקל בראון, שנורה ע"י שוטר בפרגוסון, מיזורי. צילום מסך מתוך פייסבוק

על פי סקר שערך מכון המחקר האמריקאי Pew בקרב אנשי משטרה, הרוב הגדול של שוטרים - 72 אחוז - נמנעים מלעשות שימוש בכוח כשמתבקש, בעקבות הבחינה המדוקדקת שעוברות תקריות בין שוטרים לבין אזרחים בציבור האמריקאי. המחקר, בהשתתפות 8,000 שוטרים וקציני משטרה מרחבי ארצות הברית, כשני שליש מהנשאלים דיווחו על כך שהתקריות המתוקשרות, בראשן האירוע בפרגוסון, הגבירו משמעותית את המתח בינם לבין חברי הקהילה השחורים.

מחקר של אוניברסיטת ג'ורג' מייסון, אשר פורסם במרץ האחרון, מצא כי למרות השימוש ההולך וגובר של מצלמות גוף בקרב שוטרים, לא הייתה לכך כל השפעה משמעותית על התנהגותם של השוטרים וכן על התנהגותם של האזרחים שנתקלו בהם. השימוש במצלמות הגוף לא הוביל לירידה בשימוש בכוח מצד השוטרים והביא לירידה קלה בלבד במספר התלונות הגישו אזרחים נגד שוטרים.

אפקט פרגוסון פגע גם במוטיבציה של אקדמאים להתגייס למשטרה, כפי שעולה ממחקר של אוניברסיטת נבאדה, שפורסם בחודש שעבר.

בישראל חוששים מתיוג ויצירת סטריאוטיפ

בישראל, לעומת זאת, המחקר הנוגע לחיכוך בין אוכלוסיית עולי אתיופיה לבין המשטרה לוקה בחסר. לדברי פרופסור באדי חסייסי, ראש המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, "המחקר היחיד הנוגע ליחסים בין המשטרה למיעוטים עוסק באוכלוסייה הערבית, במיוחד סביב אירועי אוקטובר 2000. אבל בכל הנוגע ליוצאי אתיופיה, יש מחסור בולט במחקר. בין היתר, זה נובע משיקולים של חוסר רצון לתייג וליצור סטריאוטיפ. אבל אני חושב שבאיזונים הנכונים ראוי שהנתונים האלה יהיו זמינים, כדי שיהיה ידע זמין שיאפשר להבין את הבכיות של הקהילה הזאת ולתת לה מענה".

לדבריו, בקרוב יצא לדרך מחקר של הדוקטורנטית גל הראל, שיבחן את הנסיבות שעלולות להוביל להתלקחות מפגש בין יוצא אתיופיה לבין שוטר. "ברור שאם שוטר פוגש אזרח עם סכין שלופה הסכנה קיימת, אבל מה מוביל מצב שגרתי יחסית להתדרדר לאלימות? על השאלה הזאת ינסה המחקר לענות".