"סבתא שלי עלתה לשמיים היום בבוקר. אני מקווה שתוכל לשכוח את כל הזיכרונות הכואבים. נוחי בשלום על משכבך". זו ההודעה הקצרה שפורסמה ביום ראשון בחשבון הפייסבוק של המועצה הקוריאנית לצדק ולזיכרון של סוגיות העבדות המינית הצבאית על ידי יפן. מדובר בארגון שפועל למען זכויותיהן של הנשים שאולצו לשמש שפחות מין בבתי בושת תחת הכיבוש היפני משנות ה־30 ועד השחרור ב־1945. 
 
ההודעה לא סיפקה פרטים על זהותה של האישה. רק צוין כי הובאה לקבורה בטקס פרטי של משפחתה, לפי בקשתה. הקשישה האלמונית היא האישה החמישית ששימשה כשפחת מין, שהולכת לעולמה בקוריאה הדרומית מאז תחילת השנה. נתוני הממשלה מראים כי נכון להיום נותרו בחיים 20 ניצולות רשומות בלבד. 
 
מותה של האישה הגיע עשרה ימים בלבד לפני שקוריאה הדרומית תציין, ב־14 באוגוסט, את יום הזיכרון הבינלאומי לשפחות המין, שגם מוכרות בכינוי "נשות ניחומים". ועידת הסולידריות האסייתית לסוגיית העבדות המינית הצבאית על ידי יפן, שבה חברות המדינות שהיו תחת כיבוש יפני ובהן גם סין והפיליפינים, כוננה את היום הבינלאומי בשנת 2012, אולם רק בשנה שעברה הצטרפה סיאול ליוזמה, כחלק מהבטחתו של הנשיא מון ג'יאה־אין לקדם את המודעות ההיסטורית לנושא ולקורבנות.
 

סוגיית שפחות המין – שלפי ההערכות מספרן עמד על יותר מ־200 אלף נשים, כמחציתן קוריאניות – העכירה את היחסים בין יפן לבין קוריאה הדרומית מאז סיום מלחמת העולם השנייה, גם לאחר ששתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים לפני 54 שנים ואף הפכו לשותפות מודיעיניות שגם אירחו יחד את מונדיאל 2002. היפנים טענו כי בהסכם הנורמליזציה מ־1965 הם קיבלו את האחריות לכל הפשעים מתקופת הכיבוש, בעוד שבסיאול המשיכו להציג את שפחות המין כעניין נפרד, בשל היותו פשע מלחמה, ודרשו פיצוי לקורבנות. 
 
בסוף 2015, אחרי לחץ אמריקאי, הושג הסכם בין המדינות. יפן התנצלה רשמית על אחריותה לניצול המיני של הנשים והסכימה להעביר פיצוי של מיליארד ין לקרן מיוחדת תחת ניהול הממשלה הקוריאנית. ואולם, בנובמבר שעבר ביטל הנשיא מון את קרן הפיצויים בשל התנגדותו להסכם, למורת רוחם של היפנים. הזעם של טוקיו גבר כאשר בדצמבר פסק בית המשפט העליון בסיאול כי חברות יפניות חייבות לשלם פיצויים לעובדי כפייה.
 
המתח ביחסי סיאול וטוקיו, שתיים מהכלכלות החשובות בעולם, התפוצץ לפני חודש, כאשר יפן החליטה להטיל מגבלות על יבוא של רכיבים שנחוצים עבור הרכבת שבבי זיכרון וטלפונים חכמים מקוריאה הדרומית. צעד זה השפיע על חברות הטכנולוגיה המובילות כדוגמת סמסונג. בסוף השבוע אף הודיעו היפנים כי הם מתכוונים להוציא בסוף החודש את הדרום־קוריאנים מרשימת 27 המדינות שאליהן ניתן לייצא רכיבי הייטק במסלול מקוצר. כעת יצטרכו חברות יפניות לקבל אישור מיוחד לפני יצוא המוצרים.
 
בממשלת יפן טענו כי המהלך המסחרי קשור לכשלים במדיניות הייצוא הדרום־קוריאנית ואינו נובע מהמחלוקת ההיסטורית על הפיצויים. בקוריאה הדרומית קשרו זאת דווקא לסירוב היפני לציית לדרישות הפיצויים. המשבר עורר תחושות אנטי יפניות בחברה הדרום־קוריאנית, כאשר אדם בן 70 אף מת אחרי שהצית את עצמו ליד השגרירות היפנית בסיאול. 
 
תושבים פתחו בחרם נרחב על מוצרים יפניים, החל מיינות ובירות ועד מכוניות. השבוע דווח על ירידה של 32% במכירת כלי רכב מתוצרת טויוטה ו־34% של הונדה. חברות תעופה קוריאניות גם צמצמו את הטיסות ליפן או עברו למטוסים קטנים יותר בשל גל ביטולי כרטיסים. "אנחנו לא מתכוונים לסייע ליפן", הסבירה לי קיונג און (26) מדוע היא ובן זוגה ביטלו חופשת קיץ ביפן על אף הקנס ששילמו. "רבים אמרו לנו שעשינו משהו טוב".
 
דאגה בוושינגטון

בארצות הברית עוקבים אחרי המשבר בין שתי בנות הברית הקרובות, במיוחד על רקע הקיפאון בשיחות הגרעין עם קוריאה הצפונית, שמצדה הביעה תמיכה בשכנתה הדרומית במחלוקת עם יפן. בוושינגטון חוששים שהדרום־קוריאנים יפרשו מהסכם שיתוף המודיעין עם יפן, שנכנס לתוקפו רק לפני שלוש שנים כחלק מהגברת שיתוף הפעולה מול פיונגיאנג.
 
לפני כשלושה שבועות הצהיר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי הוא מעוניין לתווך במשבר. ניסיון של מזכיר המדינה מייק פומפאו לקיים הידברות בין שרי החוץ של שתי המדינות במהלך פורום ביטחוני בתאילנד בסוף השבוע שעבר הסתיים בכישלון. טארו קונו היפני וקאנג קיונג־וואה הדרום־קוריאנית בקושי הסכימו לעמוד זה לצד זה.
 

השבוע צפוי יועצו הבכיר של הנשיא מון לענייני מדיניות, קים סאנג־ג'ו, להיפגש עם בכירים בחמשת הקונגלומרטים הגדולים ביותר במדינה - סמסונג, יונדאי, LG, SK ולוטה - על מנת לדון בצעדי נגד להגבלות היפניות. אולם כאשר פתרון המשבר אינו נראה באופק, הדגיש הנשיא הדרום־ קוריאני כי חשוב לנצל את הצעדים היפניים גם לצורך השגת שגשוג כלכלי לאומי. "נדרשות נחישות יוצאת מן הכלל ונקודת מבט רחבה יותר על מנת להתגבר על הכלכלה היפנית", אמר שלשום בפגישה עם עוזריו. "יפן לא יכולה לחסום את הזינוק של הכלכלה שלנו. הצעדים שלה ישמשו רק זרז לחיזוק הנחישות שלנו להפוך למנוע כלכלי".