פארוק חוסני, מי שהיה שר התרבות בממשלתו של הנשיא חוסני מובארק במשך כשלושה עשורים, אמר בראיון שפורסם ב"אינדפנדנט ערבייה" כי הוא "מתנגד לקריאה לחרם תרבותי על ישראל". בהמשך דבריו הכחיש את השמועות לפיהן סוזני, רעייתו של הנשיא לשעבר, היתה מתערבת בענייני השלטון. "מובארק היה עקשן, אם הוא לא היה משתכנע במשהו - לא היה עושה את זה", הסביר, "היא לא החליטה על מינויים, ואפילו אני סבלתי מהשמועות הללו כשטענו שהיא השאירה אותי בתפקיד זמן רב". הוא חשף לראשונה כי רב עם סוזני והשניים לא שוחחו במשך כשלושה חודשים: "היא יזמה את השיחה שבה פתרנו את העניין. הישארותי בתפקיד היתה תוצר של עבודה קשה".

בהמשך דבריו הכחיש את השמועות על כוונתו של הנשיא לשעבר להוריש את השלטון לבנו ג'מאל. הוא ציטט שיחה שקיים עם מובארק במהלך ביקור רשמי בחו"ל, במהלכה מובארק אמר: "האם אני אוביל את בני אל מותו?". בדבריו הקביל הנשיא לשעבר את השלטון - למוות. חוסני התייחס לתקופה בה מובארק איבד את נכדו: "הוא עשה עוול לעצמו, מאחר ובחר להמשיך להישאר בשלטון כשהוא היה שרוי במצב של דיכאון". בשלב מסוים הוא חזר לעצמו. "לפי דעתי הוא היה צריך לעזוב את השלטון באותה התקופה, ואז הדבר היה הופך אותו לאגדה", הסביר, "כועס עליו על כך שלא קיבל את ההחלטה הזו אז".

"לא הייתי יכול לחיות במצרים תחת השלטון שלהם", אמר חוסני ותקף את תקופת השלטון של האחים המוסלמים. "עזבתי את מצרים כי חששתי מהם למרות שלא קיבלתי איומים כלשהם", ציין, "אף אחד לא יצר איתי קשר, לא הועלתי להם והם לא הועילו לי". לדבריו, בתקופת שלטונם כל החברה התרבותית נתקפה בחרדה. חוסני הואשם כאמור על ידי אנשי תרבות רבים בהנהגת צנזורה. "אם החופש לא יהיה מחושב - הוא הופך לכאוס", טען, "אני נגד הצנזורה וזה לא אומר שאני בעד להרוס אותה, אך באותה העת יש כאלה שרואים בעין אחרת את החופש. תפקיד הצנזורה דרוש כאן ואני מקבל אותה לתקופה מסוימת עד להתבגרות העמים והיכולת שלהם להבדיל בין חופש לכאוס".

חוסני, שהיה מועמד בשנת 2009 לתפקיד מזכ"ל אונסק"ו, פירסם התנצלות על שקרא לשרוף ספרים ישראלים. "דבר אינו רחוק ממני יותר מגזענות", כתב, "הדברים הוצאו מהקשרם". הוא הדגיש את חשיבות התרגום הספרים הישראלים לערבית וציין כי אין לו בעיה שיאשימו אותו ב"נרמול תרבותי": "אני משוכנע בחשיבות הדבר, כאשר סוגיית הנרמול היא מילה ריקה מתוכן שאין לה חשיבות. אין דבר כזה 'נרמול', בעולם שהפך כפר גלובלי". לדבריו, עניין הנרמול הפך סיסמה רועשת לא יותר מזה.