כאשר חזרו שני הנעדרים, בטרם יתחיל הדיון מחדש, דחקתי בסא"ל נבות לבל ידחה את הבקשה של הנציג הירדני על הסף, בגלל הנושא הכאוב ומפאת כבודו של הגנרל אל־מג'אלי. הוא השיב לגנרל כי הנושא ייבדק עם הדרגים שמעליו. בדרכנו חזרה ניסיתי לעורר את דמיונו של סא"ל נבות: אתה מתאר לעצמך שאוטובוס של אגד נוסע לסעודיה? זו פריצה מדינית אדירה שההיסטוריה זרקה לפתחנו. אלא שהאכזבה הייתה מרה. בחזורנו לבסיס התקשר קצין הקישור עם קצין האג"ם של פיקוד המרכז, קצין בדרגת אלוף משנה, ואמר לו: הירדנים ביקשו שנתיר לאוטובוסים שלנו להסיע את עולי הרגל למכה, ואני דחיתי את הבקשה על הסף. הקצין מעבר לקו השיב: טוב מאוד עשית.
וכיצד הסתיימה פרשת החאג'? האיראנים שלחו את האוטובוסים שלהם לגשר אלנבי בדרך חתחתים ארוכה ומשולשת דרך טורקיה וסוריה, והמסע למכה יצא כרגיל במועדו. בשנה שלאחר מכן הירדנים כבר למדו את הלקח והכינו אוטובוסים חדשים משלהם לביצוע המשימה.