בניית דגם של מתקן גרעיני איראני במדבר המערבי בארצות הברית, היחסים המעורערים בין ממשל אובמה לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, והמתיחות מול הצורך לפתור את תכנית הגרעין האיראנית, כל אלו נחשפו היום (רביעי) כפי שלא נחשפו מעולם בתחקיר מקיף של "הניו יורק טיימס", הכולל עשרות ראיונות עם בכירים בארצות הברית ובישראל, בהם ראש הממשלה נתניהו.
במהלך פגישתם הראשונה של בנימין נתניהו ונשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה, בבית הלבן במאי 2009, המתינו עוזרים חרדים מחוץ לחדר הסגלגל כששני המנהיגים נפגשו לבד. חלק הניחו כי נתניהו מרצה לאובמה על המצב מול הפלסטינים ועל האמיתות הקשות מאחורי הביטחון הישראלי. אך כשהדלת נפתחה זה היה נתניהו שנראה מזועזע.
עוזי ארד, היועץ לביטחון לאומי של נתניהו, אמר כי "ביבי לא אמר כלום, אך הוא נראה אפור". שעות ספורות לאחר מכן נתניהו אמר לעוזריו כי אובמה תקף אותו והפציר בו, ואף דרש ממנו, להקפיא מיד את ההתנחלויות של ישראל בגדה המערבית עם אף לבנה אחת שתיבנה בעתיד. "ביבי עזב את המקום הזה בטראומה", אמר ארד.
נתניהו אמר בראיון ל"ניו יורק טיימס" כי "אובמה אימץ את הסיפור הפלסטיני" ואף ציטט בצער את הקו שבחר בו בהקפאת הבנייה בהתנחלויות על מנת לטעון כי הנשיא האמריקאי היה נגדו כבר מההתחלה. בהמשך דנו פקידים אמריקאיים וישראלים בסוגיית תוכנית הגרעין האיראנית, וממשל אובמה התעקש על סודיות מוחלטת לגבי הפגישות. באותה עת עמדה על הפרק סוגיה נוספת - התמשכות הקמת מתקן גרעיני איראני סודי, שנבנה עמוק בתוך הר, לא רחוק מהעיר הקדושה של איראן קום.
גורמים אמריקאים וישראלים עמדו כעת בפני העובדה כי פעולות סמויות מתמשכות לחבלה במאמץ הגרעיני של איראן לא הצליחו להפסיק את תוכניותיה. בכירים אמריקאים החלו לטוס לישראל במהלך הקדנציה הראשונה של אובמה על מנת לנקוט באמצעי התכנון הישראלי ולשכנע את נתניהו שארצות הברית מתייחסת ברצינות לבעיה, וכי איראן כמעט ולא עומדת על סף הפצצה. "המסר שלנו היה שאנחנו מבינים את הדאגות, ובבקשה אל תתחיל לפתוח במלחמה, כי אנחנו רוצה שאנחנו נהיה מאחורייך", אמרה ונדי שרמן, בכירה במשרד החוץ בממשל אובמה.
בסופו של דבר הבית הלבן קיבל את ההחלטה שארצות הברית לא תצטרף לתקיפה, אם ישראל תפתח בכזו. הוחלט כי הפנטגון יסייע במבצע, אך לא ייתנו גיבוי לכך. במקביל, אובמה הורה בשקט לבנות מחסן נשק ותחמושת סביב המפרץ הפרסי. החשיבה הייתה שאם ישראל מתכוונת לפתוח במלחמה, עדיף שיהיו כוחות באזור ולא יצטרכו לשלוח אותם לשם לאחר מעשה, כאשר איראן בוודאי תפרש את הדבר כתמיכה בישראל. כך, נושאות מטוסים, מערכות הגנה וסוללות טילי פטריוט נשלחו לאיחוד האמירויות ולבעלות ברית אחרות במפרץ, כאשר חלק מההיערכות הזו הוכרזה במהלך שגרתי לתמיכה במלחמות בעיראק ובאפגניסטן.
ההתנגדות לתקיפה ישראלית באיראן לא הגיעה רק מהצד האמריקאי, אלא מתוך ישראל עצמה. לפי התחקיר של הניו יורק טיימס, ראש המוסד לשעבר מאיר דגן אמר לנתניהו כי מבצע צבאי שכזה יהיה מטופש ויכול לבטל את כל ההתקדמות שעשתה המערכה הסמויה. דגן ראה ברצונו של נתניהו לתקוף פעולה של פוליטיקאי ציני המבקש את התמיכה הציבורית הרווחת שתבטיח את הצלחתו בבחירות הבאות. בנוסף לדגן, יובל דיסקין, ראש השב"כ לשעבר, היה גם הוא נגד התקיפה. נתניהו אמנם לא היה מעוניין בהדרכת יועציו, אך לא הייתה לו הסמכות לצאת למלחמה ללא אישור ממשלתי, ועל כן נאלץ לסגת מהרעיון.
אובמה שמר את השיחות עם טהרן בסוד ולא שיתף את ראש הממשלה נתניהו, זאת מתוך חשש כי אם יגלה הוא עלול להדליף את הדברים על מנת לסכל עסקה עתידית. "זה היה סיכון גדול מידי", אמר בכיר בממשל אובמה לשעבר. "האמון בין שני המנהיגים התפרק מהנקודה הזו. היה אלמנט של חוסר וודאות לגבי מה שביבי או אנשים סביבו היו עושים אם היה להם את המידע הזה". חלק מפקידי אובמה לשעבר האמינו כי מערכת היחסים בין אובמה לנתניהו הפכה כה רעילה עד שלא ניתן היה לסמוך על ראש ממשלת לישראל. בכל זאת, באמצע 2012, ישראל גילתה על השיחות. שגריר אובמה בישראל, דן שפירו, אמר לניו יורק טיימס כי הסודיות הייתה טעות, "היינו צריכים להניח שהם יגלו את השיחות, ותמיד עדיף לשמוע חדשות כאלה ישירות מאיתנו".
נתניהו מצדו סיפר כי כאשר גילה על השיחות, "לא הופתעתי כלל. במהלך מסע הבחירות שלו לנשיאות אמר אובמה שהוא רוצה להגיע להסכמות עם איראן ועם קובה. זו הייתה הנטייה המוצהרת שלנו". עוד אמר נתניהו כי "הידיעה שאנחנו מסוגלים ומוכנים לפגוע השפיעו רבות על האמריקאים ועל מעורבותם בעניין איראן". עם זאת, בסופו של דבר התוצאה הייתה הפוכה מזו שרצה נתניהו. גורם במודיעין אמר לניו יורק טיימס כי "נתניהו השיג בדיוק את ההפך ממה שרצה. הוא קידם את העסקה שנלחם נגדה לאחר מכן".
בקיץ 2012 גילו לווייני ריגול אמריקאים מטוסים ישראלים שביצעו את מה שהיה נראה כהכנות מוקדמות לתקיפה. מנהיגים ישראלים שלחו אזהרות לוושינגטון במשך שנה על כך שהם עלולים לפתוח בתקיפה על מתקני הגרעין של איראן, ואם יעשו זאת, הם ייתנו לארצות הברית הודעה לפני כן ללא אפשרות לעצור בעדם. המתחים כאמור בין ישראל לארצות הברית הצטברו מזה חודשים. בדצמבר 2011 נפגשו אובמה ואהוד ברק במרילנד, ולפי ברק אובמה ביקש ממנו באותה פגישה את סבלנותו והבטיח לו שארה"ב תפעל בהחלטיות במידה והמצב ידרוש זאת. תגובתו של שר הביטחון ברק הייתה קרירה, "זה לא שאני לא מאמין לך", סיפר ברק, "אבל אני יודע שתצטרך להחליט בהתאם לאינטרסים האמריקאים לאותה תקופה, ואי אפשר לדעת איפה הם יהיו".
כדרך להרגיע את הדאגה הישראלית באשר למחויבות ממשל אובמה למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני, הוכנס ברק למשרד בפנטגון והוצג בפניו סרטון מסווג מאד, בו נראה המתקן שנבנה במדבר בדרום-מערב אמריקה, שם בנה הפנטגון העתק מדויק של מתקן פורדוב, על מנת לבצע בו ניסוי בהשמדת המתקן האיראני. הסרטון הציג כלי נשק שעיצב חיל האוויר האמריקאי במטרה לחדור להגנות התת קרקעיות הקשות. הפצצה שהוכנה אכן הרסה את המתקן שהוקם במדבר.
עדיין, מאחורי הקלעים ישראל התכוננה לתקיפה. "הלכתי לישון כל לילה עם הטלפון קרוב אליי", סיפר מייקל אורן, שגריר ישראל בוושינגטון באותה תקופה. "הייתי מוכן להיות מוזמן לבית הלבן או למחלקת המדינה כדי לומר להם שתקפנו". אך בניגוד להנחת האמריקאים באותה עת, בכיר לשעבר בביטחון הישראלי הביע ספק בראיון לניו יורק טיימס כי נתניהו וברק היו רציניים אי פעם בנוגע לתקיפה. "עמוק בתוכם הם לו רצו לתקוף, כי הם מבינים שאתה אף פעם לא יודע איך זה ייגמר". נתניהו מצדו מתעקש כי האיום על התקיפה הישראלית לא היה בלוף, "הוא היה אמיתי, ורק בגלל שזה היה אמיתי, האמריקאים באמת דאגו מזה". נתניהו ציין כאמור כי הוא נסוג מהתקיפה בגלל שלא הצליח להשיג רוב של הממשלה לתמוך בו ברעיון. "אם היה לי רוב הייתי עושה זאת, חד משמעית", אמר.
התרעות פיקוד העורף