"לא עכשיו". זו הייתה תשובתה של שרת החוץ החדשה של סודן, אסמה מוחמד עבדאללה, ל"מעריב", כשנשאלה בשולי פגישתם של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, וראש ממשלת המעבר בסודן, עבדאללה האמדוק בפריז, אם בכוונת המדינה לכונן בהקדם יחסים דיפלומטיים עם ישראל. 
 
היה זה ביקור ראשון באירופה של ראש "ממשלת המומחים", שמונתה לאחר המהפכה בסודן ואמורה לנהל את ענייני המדינה עד לבחירות שייערכו, לפי המתוכנן, ב־2022. מקורות דיפלומטיים אמרו כי כינון יחסים דיפלומטיים עם ישראל עשוי לסייע לבקשתה של סודן כי ארה"ב תסיר אותה מרשימת המדינות התומכות בטרור שאליה נוספה עוד ב־1993, וכן את הסנקציות הנובעות מכך. 
 

הנשיא מקרון הבטיח למדינה סיוע של 60 מיליון יורו, אבל, לדבריו, הוא מותנה בהסרתה של סודן מרשימת הטרור. האמדוק הודה למקרון, שהבטיח להידבר עם ארה"ב בנושא. הטרור נוגע לממשל הקודם, אמר האמדוק, והוסיף כי העם הסודני אינו עם של טרוריסטים. לדבריו, המגעים שקיים עם הממשל האמריקאי בנדון הם "מעודדים". בחודשים האחרונים דלפו ידיעות ושמועות על כינון אפשרי של יחסים דיפלומטיים בין ישראל וסודן, אך הדבר היה בתקופת שלטונו של עומר אל־באשיר, שהודה כי מופעלים עליו לחצים בכיוון זה. 
 
בפברואר שעבר פורסמו ידיעות על מפגש בין ראש המוסד יוסי כהן לעמיתו הסודני סאלח גוש במהלך ועידת הביטחון במינכן, שמטרתה, לפי פרסומים ערביים, הייתה הסכם על תמיכה של ישראל בהפלתו של בשיר ומינויו של ראש השירותים כיורשו, אך זו הוכחשה בידי גורמי הביטחון של סודן, וגוש הודח לאחר המהפכה. הקשר בין ישראל למשטרו של אל־באשיר הוא מכשול לכינון יחסים פורמליים עכשוויים עם המשטר החדש, שהוא תוצאה של הסכם בין הצבא למפלגות האופוזיציה.