דקות לפני פקיעת המועד האחרון בו יכול היה לבקש דחייה בתאריך ביצוע הברקזיט, נכנע ג'ונסון ללחץ הציבורי והפרלמנטרי ושלח לנשיא האיחוד האירופי, דונלד טאסק, שלושה מסמכים שונים. הראשון היה צילום של הצעת החוק שהתקבלה בפרלמנט לפני מספר שבועות, שחייבה אותו לבקש דחייה במקרה שלא יושג הסכם, ואף מופיע בה נוסח המכתב שיש לשלוח לאיחוד האירופי. אל מסמך זה סירב ג'ונסון להוסיף את חתימתו.
במסמך השני הופיע מכתב של נציג בריטניה באיחוד האירופי, בו הוסבר כי בריטניה שלחה את בקשת הדחייה רק כי החוק מחייב אותה לעשות כך. המכתב האחרון היה מכתבו של ג'ונסון עצמו, בו הביע התנגדות אישית לבקשת הדחייה והסביר כי הוא אינו מעוניין בה. בתגובה למהלך המשונה, אישר נשיא האיחוד טאסק כי קיבל את בקשת הדחייה שנשלחה מלונדון והודיע שידון בה עם מנהיגי האיחוד.