הצטרפותו של מייקל בלומברג להתמודדות על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות הייתה צפויה. כבר שבועות אחדים שבאמצעי התקשורת התפרסמו דיווחים על כוונתו של להצהיר על הצטרפות למרוץ הדמוקרטי לנשיאות. מאז עזב את כס ראש העיר ניו יורק ב־2014, ידוע לכל שהוא חולם ושואף להגיע לבית הלבן. במערכת הבחירות ב־2016 כאשר נראה היה שדונלד טראמפ מביס במפלגתו את יריביו הרפובליקנים בדרך להנהגת המפלגה, התפרסמו ידיעות שלפיהן בלומברג שוקל להצטרף למרוץ כדי לעצור את טראמפ. לבסוף גבר אצלו הרצון לא להפריע להילרי קלינטון, ובלומברג ויתר.

גם אם לא הייתה הפתעה של ממש במהלך של בלומברג, הרי שהצטרפותו למרוץ הדמוקרטי הרעידה את הזירה הצפופה של המתחרים, באופן שפרשנים הגדירו כ”רעידת אדמה” ואף “מהפך” שיתבטא באופי המרוץ על הנהגת המפלגה, מרוץ שעד כה התנהל באופן שלא הוסיף לה כבוד.

אף שהתמודדותו של בלומברג הייתה צפויה, נראו המתמודדים האחרים כמי שלקו בהלם. תגובותיהם הביעו דאגה ואפילו חרדה לסיכוייהם לזכות במועמדות לנשיאות, אל מול מתמודד חזק כבלומברג. זאת אחרי שהתחרו זה בזה בהצהרות על מה יעשו אם וכאשר ייבחרו לתפקיד.

דונלד טראמפ. צילום: רויטרסדונלד טראמפ. צילום: רויטרס

מי מפחד ממייקל?

אלא שבלומברג רואה כבר את השלב הבא, ההתמודדות האמיתית בבחירות לנשיאות: עוד לפני שהצהיר רשמית על מועמדותו, החל מייקל במתקפה תקשורתית על הנשיא טראמפ, במסגרתה ישודרו בימים הקרובים סרטונים נגד הנשיא ומדיניותו, בכל רשתות הטלוויזיה החשובות ובהשקעה של כעשרה מיליון דולר. בלומברג גם הודיע כי ישקיע בין 15 ל־20 מיליון דולר בקמפיין שמטרתו לעודד חצי מיליון אזרחים להירשם כבעלי זכות הצבעה, זאת בשל הערכה כי הדמוקרטים מאבדים לא מעט קולות פוטנציאליים של מי שלא טרחו להסדיר את רישומם בין הבוחרים כחוק.

בתוך המפלגה הדמוקרטית עומד כרגע מספר המתמודדים בבחירות המוקדמות על 17(!). רובם אומנם נחשבים לחסרי סיכוי של ממש, אבל מי שנלחצו באמת מהצטרפותו של בלומברג למרוץ הדמוקרטי הם כמובן המובילים, כלומר – המובילים עד למהלך הנוכחי: ג'ו ביידן, אליזבת וורן וברני סנדרס, שלושת המתחרים, ששיעורי התמיכה במועמדותם בסקרים הם דו־ספרתיים. אלא שכרגיל, מי שגנב את ההצגה, היה דווקא הנשיא טראמפ, שלא חיכה להצהרה הרשמית: "אין מישהו אחר שאני מעדיף להתמודד נגדו מאשר מייקל הקטן", לעג טראמפ. הנשיא העריך כי בלומברג "יבזבז הרבה כסף בקמפיין שלו ויקלקל את סיכוייו של ג'ו ביידן".

"בלומברג הוא איש סולידי. אין לי, ואני מדגיש, אין לי שום בעיה עם הצטרפותו למירוץ", אמר ביידן. לדברי פרשנים שצוטטו באמצעי התקשורת בארצות הברית, הרי שבשיחות פרטיות מתבטא ביידן באופן חריף וביקורתי הרבה יותר. הוא מאוד לא אוהב את הצטרפותו של בלומברג למרוץ ומתייחס למהלך של ראש עיריית ניו יורק לשעבר, פחות כאיום ממשי על סיכוייו ויותר כאתגר שיעמיס על הקמפיין שלו מאמצים מיוחדים וכבדים במטרה להביס את המתחרה הרציני.

מהם סיכוייו של בלומברג לזכות במועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות בבחירות 2020? "אני לא חושב שהוא ינצח במרוץ הדמוקרטי", אמר בשיחה אריק יופה, נשיא התנועה הרפורמית לשעבר המעורה היטב בפוליטיקה האמריקאית. "שתי הבעיות המרכזיות שלו הן שהוא מיליארדר ושמרני בנושאים פיננסיים, בשעה שהמפלגה הדמוקרטית נעה ונוטה לכיוון פופוליסטי".

אבל יופה ופרשנים אחרים מסכימים שהצטרפותו של בלומברג להתמודדות, גם אם סיכוייו לצאת מנצח אינם מבטיחים, היא בגדר "התפתחות מהפכנית בזירת ההתמודדות". לדברי פרשן אמריקאי, "הוא החדיר לתחרות ולמאבק על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות צביון של איכות, כפי שרק איש מעשים והישגים מוכחים כמוהו יכול היה להביא עמו".




בנימין נתניהו ומייקל בלומברג, צילום: לע"מבנימין נתניהו ומייקל בלומברג, צילום: לע"מ

לפי הספר

בלומברג אינו פוליטיקאי מהשורה. רחוק מזה. הוא נטע זר במפלגה הדמוקרטית. אין לו קשרים עם בכירי המפלגה. לראשות עיריית ניו יורק רץ שלוש פעמים דווקא כרפובליקני, ורק אחרי שסיים שלוש תקופות כהונה, 12 שנים בין 2002 ל־2014, בשלהי כהונתו כראש העיר, הודיע כי הוא הצטרף למפלגה הדמוקרטית.

בלומברג מביא עמו להתמודדות ניסיון עשיר, ידע ניהולי ושובל הצלחות והישגים כראש עיריית ניו יורק. "בלומברג הוא סמל חי, דוגמה ומופת של התגשמות החלום האמריקאי, של מי 'שעשה את זה'", אמר פרשן אמריקאי ותיק. "לאף אחד מהמתמודדים הדמוקרטים אין ניסיון בשירות ציבורי ואין הצלחות והישגים בתחום הזה כמו שיש לבלומברג".

ספר שיצא לאור בארצות הברית לפני שבועות אחדים סוקר את שנות כהונתו של בלומברג בראשות עיריית ניו יורק. הספר "החיים הרבים של מייקל בלומברג" (The many lives of Michael Bloomberg), נכתב בידי אלינור רנדולף, עיתונאית ותיקה ב"ניו יורק טיימס", והוא סוקר במיוחד את תקופת כהונתו של בלומברג כראש העיר ניו יורק. המחברת, שכיהנה ככתבת העיתון בעירייה, קובעת באופן נחרץ: "בלומברג היה ראש העיר הטוב ביותר שהיה לניו יורק".

היא מזכירה רשימה ארוכה של החלטות שקיבל ומהלכים שביצע ויישם בתחומים שונים, שבחלקם הגדול שינו את פני הכרך, פתרו בעיות ומצוקות ישנות, יצרו הזדמנויות ואתגרים חדשים והפכו את העיר למקום טוב לחיות בו. המחברת סוקרת בקצרה את פרק חייו של בלומברג כאיש עסקים ופיננסים מצליח ביותר, שצבר הון עצום בסחר במניות. "עד לגיל 59 לא היו לבלומברג שום שאיפות להשיג תפקידים ציבוריים פוליטיים. הוא מיליארדר בכוחות ובזכות עצמו", כתבה. על פי הספר, מוערך בלומברג כמי ש"שווה" 56 מיליארד דולר.

אחת ההשלכות החיוביות הצפויות מנוכחותו של בלומברג בהתמודדות על המועמדות הדמוקרטית לנשיאות, על פי הפרשנים, היא ביכולתו לבלום את הגלישה של המפלגה לשמאל הפופוליסטי, תוך הבעת דעות באופן שהיה צורם, שלא לומר מביך, בעיקר בעימותים הטלוויזיוניים בין המתמודדים.

"בלומברג יחזק ויעצים את קול המרכזיות במפלגה הדמוקרטית", אומר ג'ק רוזן, נשיא הקונגרס היהודי האמריקאי. רוזן, שהקים מטה מיוחד העוקב באופן צמוד אחרי כל מתמודד דמוקרטי, טוען כי "הקול של השמאל במפלגה הרחיק לכת וכבש את רוב תשומת לבה של התקשורת. הוא האפיל לגמרי על קול המרכז והפחיד רבים הנמנים עליו. בלומברג יחזיר למרכז את מקומו ההיסטורי המוביל והמשפיע במפלגה".

הרב יופה מציין כי "בלומברג הוא ליברלי בנושאים סוציאליים וגיבור במאבקו נגד מכירת והפצת כלי נשק. הוא היה ראש עיר מצטיין ונדיב באופן קיצוני בניצול הונו האישי. כן, הוא גם פיקח מאוד". לדברי יופה, בלומברג כמתמודד על המועמדות הדמוקרטית לנשיאות יהפוך את הפריימריז של המפלגה הדמוקרטית למעניינות הרבה יותר משהיה צפוי עד עכשיו.

פרשנים המצוטטים ב"ניו יורק טיימס" התייחסו בלגלוג לעובדה שהצטרפותו של בלומברג למרוץ הגדילה את מספר המתמודדים בני ה־75 ומעלה: בלומברג בן 77, סנדרס בן 78, ביידן בן 76, ועל הרקע הזה, וורן היא "צעירה" בת 70.

העיתון מזכיר גם שהנשיא טראמפ הוא בן 73. אלא שגם הגיל המתקדם של בלומברג לא הפריע לבעל הטור המוערך של "הניו יורק טיימס", תומס פרידמן, להביע תמיכה במועמדותו. פרידמן לא המתין עד להצהרה הרשמית ופרסם טור תחת הכותרת "למה אני אוהב את מייק", בו החמיא לבלומברג, במיוחד על מאבקו בזיהום האוויר. פרידמן הודה: "אין לי מושג אם בלומברג יכול ומסוגל לנצח בתחרות על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות. אבל אני שמח ומאושר שהוא הצטרף למרוץ". עוד ציין פרידמן כי "המושג מיליארדר הפך היום למילה גסה ולמעמד פסול בעיני רבים בקרב השמאל במפלגה הדמוקרטית. אבל לדעתי זה טיפשי וחסר משמעות כמו הכינוי 'קומוניסטית' שדבק באליזבת וורן, כאילו שהיא רוצה להחרים את כספנו".

פרידמן מציין לשבח את הישגיו של בלומברג כראש עיריית ניו יורק: "הוא פעל והשקיע מאמצים והון בפתרון של בעיות וסוגיות ציבוריות כמו ביקורת ופיקוח על מכירות נשק, זכויות להומוסקסואלים, שיפור מעמדן של נשים עובדות וכמובן המאבק ללא לאות בתחום שינוי האקלים". פרידמן מציין שגם אם בלומברג לא יצליח בהתמודדות למועמדות לנשיאות, "כניסתו להתמודדות תאיר ותבהיר בעיות ונושאים שחשובים וחיוניים לדמוקרטים כדי להצליח בבחירות".

בכל הדיווחים, ההערכות והפרשנויות שפורסמו על הצטרפותו של בלומברג למרוץ, לא מוזכרת התייחסות לעובדת היותו יהודי. בלומברג איננו מתכחש ליהדותו, אך נמנע מלהבליט עובדה זו. ניתן אף לומר שיחסיו עם הקהילה היהודית הגדולה בניו יורק הם צוננים ומנוכרים.

"הוא נזכר שיש יהודים בניו יורק רק כשהוא התמודד בבחירות וביקש את קולותיהם", אומר אברהם פוקסמן, מי שכיהן כמנכ"ל הליגה נגד השמצה במשך קרוב לשלושה עשורים. אך בהקשר הזה כדאי אולי לשים לב לכך שדווקא בעת עלייה באנטישמיות בארצות הברית, מתמודד יהודי על המועמדות לנשיאות מתקבל בברכה. בקרב הפרשנים יש הסכמה שגם אם הוא לא יזכה בכהונה, עצם נוכחותו במרוץ של אדם רב פעלים, עטור בהישגים, היא תרומה משמעותית ושיפור ברמת ההתמודדות הדמוקרטית לנשיאות.