הפרשן הצבאי של חדשות 13, אלון בן דוד וראש בית הספר לממשל ומדיניות באוניברסיטת תל איב, פרופ' יוסי שיין, התראיינו היום (רביעי) לבן כספית וינון מגל ב-103FM ונשאלו האם לדעתם לאור האירועים האחרונים במזרח התיכון יש היתכנות למלחמה בין איראן לארצות הברית.

בן דוד: "האיראנים עשו טעות, הם הלכו צעד אחד רחוק מדי אך הם לא ממצמצים בינתיים. התגובה האמריקאית הייתה מאוד קשה. התקיפות שארה"ב ביצעה בסוריה ועיראק לא היו עדינות בלשון המעטה. היו הרבה לא מעורבים שנהרגו. האיראנים הגיבו בדרכם, ואיננו יודעים אם זה היה מהלך שהוכן מראש כשהשתלטו על השגרירות והשאלה היא לכמה רחוק הם יוכלו להגיע. האם הם יוכלו להוביל את ממשלת המעבר העיראקית וללחוץ על ארה"ב לצאת מעיראק. יש כאן אירוע שאנחנו עוד לא יודעים לאן הוא מתגלגל והוא קורה במקביל לאירוע מול צפון קוריאה. התגובה של טראמפ מול צפון קוריאה תסמל לנו איך הוא צפוי להתנהג בשנת הבחירות הקרובה. אני סבור שבשנת בחירות סף התגובה יורד. המוכנות לספוג ולהבליג יורדת כשהנשיא מתמודד לבחירות. הסתכלתי על השלישייה שעמדה במסיבת העיתונאים לפני יומיים: שר ההגנה, שר החוץ והרמטכ"ל של ארה"ב והם שידרו אחדות כחבורה שמקיפה את טראמפ. טראמפ כבר מאיים שאיראן תישא באחריות להתקפה, מנחית מארינס בבגדד וברקע שמועות שהוא הולך לתגבר את הנוכחות האמריקאית במזרח התיכון בעשרות חיילים. אני מניח שבגלל ששני הצדדים מאוד זהירים לא נלך להתנגשות".

הפגנה בשגרירות האמריקאית בבגדד

פרופ' שיין: "אני חושב שאלון צודק לגבי הנחישות של השלישיה המובילה. אני חושב שפומפאו היום הוא השחקן המרכזי באדמיניסטרציה והקרוב ביותר לטראמפ. יש כאן שאלות מאוד רציניות לגבי עמדתה של ארה"ב במזרח התיכון. המטרה של טראמפ במזרח התיכון מתחילת הדרך היא לנטרל את דאעש ולהפעיל כמה שיותר לחץ על האיראנים, לרבות ההסתלקות מהסכם הגרעין, תוך התחברות לידידות של אמריקה ולציר הסוני. לאחר מכן טראמפ אמר שהוא לא רוצה שיהיו חיילים במזרח התיכון. עכשיו צריך לנתב את כל העסק. בתוך הדילמות האלה יש דינאמיקה על הקרקע. כאן ארה"ב מנסה למצוא משוואה כלשהי שתאפשר לה להישאר שחקן במזרח התיכון, גם לא להיתפס כמי שנוטשת אחרי מה שקרה עם הכורדים וגם להמשיך להפעיל מקסימום לחץ על האיראנים".

אלון דיבר על צפון קוריאה. הנשיא התחיל את הקדנציה שלו בהכרזות נגד צפון קוריאה, לאחר מכן היה ירח דבש. עכשיו השד יודע לאן זה הולך. במקביל יש ירידה הדרגתית של האיראנים מהסכם הגרעין ובישראל יש דאגה גדולה מכך.

בן דוד: "בשבוע הבא יציגו את ההערכה המודיעינית השנתית של צה"ל לקבינט. אני חושב שהערכה הזו תראה שהאיראנים ממשיכים בצעדים קטנים בהרחבת תוכנית הגרעין אך לא תבצע את הקפיצה לעבר הפצצה. השאלה היא מה הטמפרטורה הנכונה לקפוץ למים. זה אירוע שכבר מתחיל להיות מורכב כי העולם וארה"ב לא כל כך איתנו בזה. השאלה אם נצליח לזהות את הזמן ולרתום את האמריקאים. איראן בימים מאוד קשים בתקופה האחרונה. לכן לדעתי איראן מבינה שהיא צריכה הסכם. המנהיג העליון של איראן הוא בן 81 והוא לא בריא. גם הוא מבין שהוא יעשה מתישהו צ'ק אאוט והוא ירצה להעביר את השרביט ליורשו במצב יציב ולא בחברה מעורערת כפי שאיראן נמצאת היום".
מה הסיכוי שזה ייגמר בעימות?

פרופ' שיין: "מה שקרה אתמול בבגדד יכול בהחלט להתלקח. אנחנו יודעים שהטראומות של השגרירויות הן רציניות ולכן מפנים אנשים אחרי הפעולה האמריקאית. אנחנו נמצאים במסגרת בה המדינה העיראקית היא חלשה, המדינה האיראנית שרוצה להפוך לאימפריה במזרח התיכון גם היא חלשה פנימה. האמריקאים הם בלתי צפויים בעסק הזה. הם מצד אחד צמצמו כוחות ומצד שני גם הגדילו כוחות ושלחו עוד 5,000 חיילים".

לסיום, יש לנו עוד אופציה צבאית נגד תשתית הגרעין של איראן?
בן דוד: "ב-2015 זנחנו את התוכנית שהייתה לנו כשנחתם הסכם הגרעין ואנחנו חייבים לחדש אותו מחדש. זה אומר גם הצטיידות מיוחדת ואימונים לתווך ארוך. בינתיים זה לא קורה אך לדעתי זה יקרה. זה חלק מה-4 מיליארד השקלים שהרמטכ"ל ורה"מ רוצים להוסיף לתקציב הביטחון. עדיין, בואו נזכור שהאופציה הצבאית שלנו מאוד מוגבלת. אנחנו יכולים לעכב את איראן ולא לעצור אותה. אני מאמין שהאמריקאים לא יצליחו להוציא את החיילים מעיראק והם לא יוותרו עליה כל כך מהר. אני חושב שאנחנו נגיע לאיזשהו התחלה של הסכם ומשא ומתן לפני הבחירות בארה"ב".