בימים האחרונים, כשרחובות איראן סוערים שוב, כאן בישראל, ערוצי התקשורת המקומיים דוברי הפרסית מוצפים בהודעות, סרטונים, קריאות לעזרה ומסרים קשים הזורמים אליהם ללא הרף. הם סומכים על ערוצי השידור הגדולים שיעבירו את המסר שלהם באנונימיות לעולם מבלי להסגירם, ובדרך קוראים לעולם להתעורר.

“אפשר לומר שהעם האיראני באבל עצום”, אומרת שירלי שמסיאן, מנהלת שני דפי פייסבוק בשפה הפרסית ושדרנית לשעבר ברדיו ובטלוויזיה הפרסית. “כשהרגו את סולימאני המשטר הכריז על שלושה ימי אבל בכוח ובכפייה, אבל הפעם העם החליט על שבוע אבל שבא מהלב של האזרחים. העם האיראני באמת עצוב. אני מרגישה את זה בדיבור, בשיח איתי ובפוסטים ברשתות החברתיות. המסר העיקרי במחאה הזאת הוא שסולימאני היה רוצח, ושהמנהיג שלו ח'אמנאי בוגד ועליו להתפטר מתפקידו”.

הפגנות הסטודנטים באיראן. מתוך הרשתות החברתיותהפגנות הסטודנטים באיראן. מתוך הרשתות החברתיות

“העם האיראני זועק ומחפש במה להשמיע את קולו”, מסביר רני עמרני, מנהל ומפעיל “רדיו רן” בשפה הפרסית. “הם שואלים למה מדינות אירופה לא עושות כלום. בנובמבר נטבחו מעל ל־1,500 גברים, נשים וילדים ואף אחד לא פצה פה. המסרים במחאה הנוכחית הם החלפת השלטון, ‘האויב הוא השלטון’, ‘ח'אמנאי רוצח', 'ח'אמנאי תתפטר’, ‘מוות לשקרנים’. גם העובדה שלא דרכו על דגלי ישראל וארצות הברית היא בעלת משמעות חזקה. מי שדרך כונה בוגד וזה מראה את הקו שהצעירים מובילים”.

מסר של ידידות

הטריגר למחאה הפעם היה הודאת המשטר האיראני בהפלתו בשוגג של המטוס האוקראיני, ומותם של 82 אזרחים איראנים שהיו עליו, מתוך 176 בני אדם שנספו בסך הכל. ברקע כמובן נמצא גם חיסולו של קאסם סולימאני. 

בעקבות התאונה האווירית התעוררה המחאה מחדש ואלפים יצאו לרחובות. בימים אלה מתפשטות המחאות גם בערים שיראז, איספהאן, המדאן וכמובן בבירה טהרן. “הם רואים שתי חברות לאיראן – ארצות הברית וישראל. זה החלום של הצעירים שם”, מסבירה שמסיאן. “הם מבינים שכדי לבנות איראן חדשה הם יצטרכו את עזרת ישראל. המפגינים ברחובות ממש מסכנים את חייהם. רק על כך שלא דרכו על הדגלים אפשר לשבת בכלא. העם האיראני ברובו אוהב את ישראל ומאמין בה”.

שמסיאן עלתה לישראל לפני כ־30 שנה. שני עמודי הפייסבוק שהיא מנהלת בשפה הפרסית נקראים “מסר ידידות”, שמונה כ־14 אלף עוקבים, רובם איראנים, ו”רדיו פיאם” (מסר, בפרסית) שמונה מעל ל־18 אלף איש ואישה. כמו כן, “רדיו פיאם” מחזיק ערוץ טלגרם פעיל מאוד. “ברשת הם מדברים המון על מה שקורה ברחובות", היא אומרת. "הם מעלים סרטונים ותמונות, יוצרים איתנו קשר, מבקשים עזרה ומציינים שהיחידים שאכפת להם מהעם האיראני זה ישראל וטראמפ. בנוגע לאסון המטוס האוקראיני, הם לא מקבלים את טענת השלטון על כך שמדובר בטעות אנוש. השלטון מואשם על ידי העם בטיוח המקרה המצער הזה. חלקם מעלים תמונה של חומייני שהגיע במטוסו לפני 40 שנה, וכותבים שאם היו מפילים את המטוס הזה אפשר היה לקרוא לזה טעות, אבל לא כשמדובר ברצח ילדים ומשפחות חפות מפשע”.

שירלי שמסיאן. צילום פרטישירלי שמסיאן. צילום פרטי

מזה שבע שנים עוסקת שמסיאן בהסברה ישראלית בשפה הפרסית בהתנדבות מלאה, ומנסה לתקן עיוות של 40 שנות שטיפת מוח מצד השלטון האיראני. “ראיתי את הזוועות בפייסבוק”, אומרת שמסיאן. “ההסברה הישראלית בשפה הפרסית, לצערי, היא מתחת לכל ביקורת. בשנים האחרונות נפתח דף בפרסית גם מטעם ראש הממשלה וגם אחד של צה”ל ויש שיפור, אבל זה עדיין לא מספיק. מן הסתם לאיראנים קל יותר להאמין לי. הרי יש לנו חיים כמוהם עם עבודה, לימודים וטיפול בילדים, ואין לנו דבר נגדם. אני מקפידה להשתמש בשפה עממית כשאני מדברת עם האיראנים שפונים אליי. קל להם להאמין לנו, במיוחד כשזה בא מהלב. בימי מלחמה כאן, חלקם אפילו דואגים לשלומנו, ומנגד מדווחים כל הזמן על קשיי היומיום שלהם באיראן”. 

אולם לא כל הקולות המגיעים מהרפובליקה האסלאמית מפגינים חום ואהבה כלפי ישראל. “עוד לפני שהתפרסם על הקשר האפשרי לכאורה של המוסד לחיסול סולימאני, היו שכתבו שהם בטוחים שלישראל יש יד בדבר”, אומרת שמסיאן. “לרוב, הקולות הם ממקום טוב, אבל יש גם דברי נאצה של אלה שרואים בנו את השטן הקטן וכובשי הפלסטינים. דווקא את אלה שמדברים נגד ישראל אני אוהבת, כי איתם יש לי עבודת הסברה אמיתית. בחורה איראנית שנמצאת איתי בקשר מעל לשבע שנים סיפרה לי שהיא חטפה מכות בהפגנות ועברה אונס בכלא. הבטחתי לה שאני אהיה הקול שלה. היא מסתכנת מאוד בעצם הקשר עם ישראל, אבל חשוב לה להעביר תמונת מצב מהחיים שלהם”.

עמרני משדר למעלה מעשר שנים וכבר צבר לדבריו כחצי מיליון מאזינים ומאזינות באופוזיציה האיראנית, כמו גם בקרב תומכי השלטון. “הגיעו אלינו סרטונים עם אנשים מדממים", הוא מספר. "האנשים יצאו לרחוב בגלל השקרים, השחיתות, הפשעים, יוקר המחיה, חוסר החופש לנשים ואי־השוויון. יש הרבה תחנות רדיו בשפה הפרסית אבל המקומיים לא תמיד סומכים עליהן. עלינו, ערוצי התקשורת הישראליים בפרסית, הם כן סומכים. במשך 40 שנה שוטפים להם את המוח על כך שישראל אויבת שלהם, והיום הם רואים בנו חברה הכי בטוחה ואמינה של האופוזיציה".

"הם מצפים שמדינת ישראל תעזור להם כי לדעתם מי שיש לו אינטרס להפיל את השלטון הם נתניהו וטראמפ". המשיך והוסיף כי "לפי מה שאני שומע מאנשים איראנים, הם מייחלים לכך שישראל ואמריקה יצילו אותם מהמצב כי ככל הנראה קשה להם לבד. גלי מחאה באיראן באים והולכים, הורגים בהם ומדכאים אותם ביד קשה, ובנו הם רואים סוג של מוצא. כמה מהאיראנים עולים לשידור, חלקם כותבים בוואטסאפ ושולחים מסרים, וכולם זועקים, מדווחים מהשטח, מספרים על החיים שלהם ומבקשים שניתן חשיפה לדברים. לפעמים פונים אליי אנשים ומבקשים ממני שאתקשר לראש הממשלה ואגיד לו להציל אותם, שיעשה משהו, כאילו יש לי את המספר הישיר של נתניהו, או שבאים אליי עם מידעים סודיים או מודיעין או מיקום בסיסי טילים ופונים אליי שאעביר הלאה”.

רני עמרני. צילום פרטירני עמרני. צילום פרטי

אין מה להפסיד

פריסה דניאל מנהלת יחד עם שלושה חברים את ערוץ הטלוויזיה Israel Pars TV המשדר באופן עצמאי מחולון, 24 שעות ביממה. לדבריהם, לתחנה יש כשלושה מיליון צופים, מתוכם כ־200 אלף מאיראן, ועוד כמה אלפים מארצות הברית ואירופה באמצעות לוויין.

כל יום בשעה 17:00 מגישה דניאל חדשות בפרסית ומספרת על הנעשה בישראל ובאיראן. בימים אלה הפניות מאזרחי איראן זורמות גם אליהם בכל אמצעי המדיה.

“המצב באיראן מאוד קשה. השלטון פשוט הורג אזרחים ברחובות ואף אחד לא יכול להתקומם נגדו”, מספרת דניאל. “אזרחים פונים אלינו ועולים לשידור או כותבים באינסטגרם, בפייסבוק בטלגרם ובכל אמצעי תקשורת שזמין להם. הם מספרים שאין להם נשק, הם רק רוצים זכויות ונלחמים על מה שמגיע להם. יוקר המחיה מקשה עליהם מאוד. אזרחי איראן עובדים קשה ומקבלים גרושים, אין אוכל, הכלכלה קורסת והמשרות הטובות נמצאות רק בידי השלטון, שאנשיו חיים טוב בזמן שהעם רעב ללחם.

"הם מתקשרים מהרחוב ושולחים תמונות. מהדיווחים עולה שיש המון חיילים ברחובות, והאזרחים מפחדים להיהרג או לפתוח את הפה. הנחושים שבהם מובילים את הקו הלוחמני להורדת השלטון. הם מספרים שהם לא רוצים את דת האסלאם ומבינים היום שלפי ההיסטוריה הם לא מוסלמים שיעים. אנשים באיראן עכשיו התעוררו, לדבריהם, והבינו את זה. גם הכעס על השלטון ושקריו עצום. למרות החשש הם מרגישים שאין להם מה להפסיד, כי יותר גרוע כבר לא יכול להיות עבורם, ושהם יישארו ברחוב עד שהמשטר ייפול”.

במשך שנים, בעבודת הסברה אטית, ואף אישית לפעמים, החלו ההמונים באיראן להבין שדניאל וחבריה בערוצי השידור הפרסיים בישראל מהווים פלטפורמה אמינה ובטוחה להשמעת קולם ומצוקותיהם.

“התקשורת איתנו מסכנת את חייהם של האזרחים האיראנים שמדברים איתנו, אבל לאט לאט התחברנו והיום הם כותבים לי כמעט לאורך כל היום”, אומרת דניאל. “בחורה איראנית אחת כתבה לי שהמשפחה שלה דתית קיצונית ולא נותנים לה לצאת. התברר לי שהיא נאנסת בתחומי המשפחה. האזנתי לה במשך שעה והיא שאלה אם אוכל לעזור לה. אני בעיקר מקשיבה ומעודדת”.

השחקנית והזמרת לירז צ’רכי חזרה בימים אלה מאתונה, שם צילמה סדרה שבה היא מגלמת סוכנת מוסד ברחובות טהרן. צ’רכי, שאהובה מאוד באיראן, נמצאת בקשר עם אלפי מעריצים וקולגות מאיראן שמשתפים אותה בחייהם בפרט, במתרחש במחאה ובכלל. “הקולות מאיראן לא קלים”, מספרת צ’רכי.

לירז צ'רכי. צילום: דוד ערבהלירז צ'רכי. צילום: דוד ערבה

“לרוב אני בקשר עם אמנים, ובימים אלה מקליטה עם כמה מהם אלבום. לפני חודש לא הייתה גישה לאינטרנט ואלו היו ימים קשים עבורי. ומאז גדלה השאיפה שלהם לצאת את איראן, להשיג ויזת עבודה ופשוט לברוח משם, אני מקבלת המון בקשות לעזרה. ייאמר לזכות הנשים האמניות והמרצות שאיתן אני בקשר, שהן נאבקות וממשיכות להיאבק בדרך שלהן". אמרה צ'רכי והוסיפה כי "לדעתי המהפכה תגיע מהן. הנשים שם יודעות להרים את קולן, להרים דגלים ושלטים, לשיר ברכבות תחתיות ולזעוק את הכאב, האמת והרצונות שלהן החוצה. כל מה שביכולתי לעשות מפה זה לתמוך ולהעלות מודעות באמצעות הרשתות החברתיות ובסטוריז, ולחזק את ידן”.

לפני מספר ימים קיבלה צ’רכי הודעה מטרידה. “בזמן הצילומים באתונה”, היא מספרת, “קיבלתי הודעה מאחת החברות שם שאומרת ‘תעזבו את תל אביב, איראן עומדת להתקיף אתכם’. נמלאתי חרדה ולא ידעתי מה לעשות. התקשרתי הביתה ואז התברר לי כל עניין סולימאני וטראמפ. התקווה שלי לצערי נמוגה עם הזמן, ואני מפחדת מאוד על חייהם של האנשים שם, ומקווה שלא ייעשו טעויות הרות גורל ונאבד עוד אנשים”.