ראש העיר, מיוריאל בווסר, בירכה את המוני האזרחים שהגיעו להשמיע את זעקתם בפעולות שנערכות בעיר הבירה, ולא פספסה את ההזדמנות כדי לתקוף בחריפות את הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ. "היום הדפנו את הכוחות הצבאיים הרחק מהעיר שלנו. אם טראמפ יכול להורות על השתלטות ופריסת כוחות נרחבת בוושינגטון, הוא יכול לנהוג כך בכל מדינה אחרת", אמרה תוך שהיא מתייחסת להוראת הנשיא לתגבור כוחות הצבא במדינה. בהמשך, ביקשה להסיג את החיילים שהוצבו בעיר וכן את שוטרי המשמר האזרחי, וכינתה את נוכחותם "בלתי רצויה או נחוצה". עוד הוסיפה ואמרה כי "החיילים שלנו לא אמורים לזכות ליחס הזה. הם לא אמורים להתבקש לפעול נגד אזרחים אמריקאיים".
המפגינים שהתגודדו באזור הגיעו מכל קצוות המדינה, והיו בעלי רקעים מגוונים. קריסטל באלינגר בת ה-46, אחת המפגינות, אמרה בראיון לכלי התקשורת כי "הרגשתי מלאת תקווה כשהתעוררה המחאה הזו. אני מרגישה שיש בה משהו שונה הפעם, ואני מקווה שהמסר והסוליריות יזיזו את החברה האמריקאית לעבר השגת השוויון, שהיא כל כך זקוקה לו".
בצרפת ובגרמניה נרשמו מספר תקריות אלימות, בעקבותן נעשה שימוש בכוח משטרתי שיסייע בפיזור ההפגנות. בפריז למשל, הגיעו העימותים לכדי כך ששוטרים חסמו את הגישה לארמון האליזה, מעונו ומשרדו הרשמי של נשיא צרפת. בערים הגרמניות ברלין והמבורג, כוחות המשטרה הדפו בתקיפות מאות אנשים שהתנהגו, לפי דיווחים מקומיים, באגרסיביות רבה, תוך פשיטה על הרחובות והפרעה לסדר הציבורי.
ההשראה מהמחאה נדדה והגיעה כל הדרך למזרח הרחוק, ואירועים ברוח דומה נערכו גם בקוריאה הדרומית, תאילנד ויפן. בעיר הבירה טוקיו נערכו מספר הפגנות רבות משתתפים והמוחים צעדו ברחבי הערים כדי להביע את התנגדותם לגזענות כתופעה כוללת, וכן כתופעה מובחנת ביפן עצמה. "אני מוחה כדי להראות כי קיימת גזענות גם פה ביפן, ולא רק שם, במוקד בו התחילו ההפגנות", סיפרה וואקבה, סטודנטית בת 17, תושבת העיר.
התרעות פיקוד העורף