"טוב לראות אותך”, קרא האיש בתא הסגור בכניסה לתחנת הרכבת התחתית. ליד האשנב שדרכו הוא משרת את הנוסעים הזקוקים להארכת כרטיס הכניסה עמדו שתי נשים. “טוב לראות אותך”, אמר עוד פעם כשעל פניו חיוך רחב ועליז, שמח לראות נוסע ותיק כמוני חוזר לתחנה. גם שתי הנשים חייכו. 

תחנה מס' 1 בשדרות צ’רץ', שאיננה מופיעה במפת התיירות של העיר, היא מהסואנות בברוקלין. אבל בבוקר יום שני השבוע, המפה האנושית שהתגלתה בתחנה חשפה את המהפך במצב הרוח בניו יורק יותר מכל הדיווחים ויותר מכל הנתונים הסטטיסטיים שפורסמו לקראת הפתיחה הרשמית של השלב השני בחיי התפוח הגדול. התחנה המתה בני אדם שהמתינו לרכבת ה־F. מחזה שלא נראה בתחנה מזה זמן רב. רובם נסעו העירה ליום עבודה ראשון שלהם מזה שלושה חודשים וחצי. 

בוקר של יום שני שמתחיל שבוע עבודה איננו בדיוק מפגן של עליצות בתחנות הרכבת התחתית. הנוסעים ברובם נראים עייפים, מוטרדים, חסרי סבלנות. לא הפעם, לא בבוקר של ה־22 ביוני. המסיכות שרוב האנשים עטו על פניהם לא יכלו להסתיר את החיוכים. “מה שלומך?”, שמעתי אישה שואלת נוסעת שעמדה לידה. “את נוסעת לעבודה, נכון?”, הנוסעת הנהנה בראשה. שתיהן חייכו.

חזרה לשגרה בארה''ב (צילום: gettyimages)חזרה לשגרה בארה''ב (צילום: gettyimages)

גם תמר חייכה. היא מטפלת סיעודית בגברת ישישה, אלמנה חולה, דיירת ותיקה ברחוב. תמר, מהגרת מאוקראינה, אינה עוקבת אחרי החדשות. לדבריה, שכן סיפר לה שבית המרקחת בפינה פתוח הבוקר. “ירדנו במעלית עם עוד אנשים”, סיפרה תמר בגאווה. “מה שאסור היה פעם לעשות”. הישישה שצעדה לידה אוחזת בהליכון, חייכה. “כבר מזמן לא הייתי ברחוב”, סיפרה.

בתחנת האוטובוס על אושן פארקווי, ציר מרכזי וסואן, המתינו נוסעים לקו מספר 240 העובר לאורך ערוץ תחבורה מהארוכים והעמוסים בברוקלין. האוטובוס לא יכול היה להגיע לתחנה. הוא נתקע בפקק תנועה. 

“בפעם הראשונה מזה חודשים אני רואה את הפינה הזאת עמוסה”, סיפרה שוטרת שניסתה לנווט את כלי הרכב התקועים. “לפני שבועיים לא ראו בפינה הזאת בן אדם אחד יחידי. זה לא ייאמן. זה יופי”, אמרה, כשהיא מתקנת את המסיכה שעל פניה ומגלה חיוך.

חזרה לשגרה בניו יורק  (צילום: רויטרס)חזרה לשגרה בניו יורק (צילום: רויטרס)

השלב השני
למען האמת, ניו־יורקים רבים לא חיכו להודעה הרשמית של מושל מדינת ניו יורק, אנדרו קואומו, על כך שביום שני בבוקר מתחיל השלב השני של מה שמוגדר “פתיחת ניו יורק”. בסיורים חטופים באזורים של הכרך הגדול כבר לפני שבועיים־שלושה הורגשו סימנים לפריצות וסדקים בסגר שהוטל על המטרופולין לפני שלושה חודשים וחצי.

חנויות מזון היו פתוחות, בתי מרקחת פעלו, שוק הירקות והפירות ברחוב 14 במנהטן הידוע בשם “יוניון סקוור מרקט” פועל מזה שבועות אחדים. אבל הכרך הענק היה שומם, הרחובות ריקים מאדם, השדרה החמישית המפורסמת נראית נטושה ועזובה. בתי המלון המפוארים נעולים. אלפי המסעדות סגורות. ברודוויי שומם. 

הניו־יורקים לא במהרה ישכחו את מה שנגיף קורונה גרם להם ולעירם, איך השפיל ורמס את גאוותם. איך ביזה את המוניטין של הכרך כמרכז הפיננסי העולמי, כאתר המתויר בעולם, כעיר ללא הפסקה. 

“הטראומה של התקפת הטרור של ה־11 בספטמבר וקריסת מגדלי התאומים במנהטן זכורות לחלק מהאנשים היום כאירוע כמעט שולי כשעורכים השוואה מבחינת היקף הקורבנות, הנזק הכלכלי, שיעור המובטלים וסבל הסגר והבידוד שמגיפת הקורונה כפתה על הכרך תקופה ארוכה”, אמר לי בכיר במועצת העיר.

ברור שתקרית החניקה של האזרח האפרו־אמריקאי במיניאפוליס לא השאירה מעוז ידוע של ליברלים ומתחם של פעילים פוליטיים כמו ניו יורק, שווה נפש ואדיש. התקיימו בניו יורק, במיוחד בברוקלין ובברונקס, רבעים שבהם ריכוזים גדולים של שחורים ומיעוטים, הפגנות ומצעדי מחאה שדרשו רפורמה בהתנהלות המשטרה והשוטרים. 

בהלת הקורונה בניו יורק (צילום: רויטרס)בהלת הקורונה בניו יורק (צילום: רויטרס)

לילה אחד גם אירעו בניו יורק פריצות לחנויות ולבתי עסק מפוארים בשדרה החמישית, שנבזזו והועלו באש על ידי מפגינים צעירים. אבל לדברי עסקנים קהילתיים, ההפגנות בניו יורק היו מאופקות ומתונות בהשוואה להפגנות המחאה בערים גדולות אחרות שנלוו אליהן תקריות אלימות. 

לדבריהם, השוטרים בניו יורק ידועים אומנם בהתנהלות קשוחה ובסמכויות למעצרים ולחיפושים שנחשבים שרירותיים וחריגים. אבל יחד עם זאת, לרוב תושבי ניו יורק יחס של הערכה למשטרה ולשוטרים שבלמו בשנים האחרונות גלים של פשע, שוד ורציחות שפרצו בעיר. הרבה יותר צעירים וצעירות התנפלו על הברים ועל המסעדות מאשר השתתפו בהפגנות”, אומר לי פעיל קהילתי בברוקלין.

ביום שישי האחרון נפל דבר. הניו־יורקים אינם ידועים דווקא כנחמדים או אדיבים במיוחד. אבל זהו יום שניו־יורקים יזכרו כתאריך שבו החיוכים הפכו לסימן היכר של תושבי העיר, למותג ניו־יורקי. נשמע מוגזם. אבל זה נכון. מי שעשה את המהפך של שחרור העיר ממצור הקורונה לאירוע מחויך הוא המושל קואומו. 

הוא ייזכר כמי ששמר, טיפח והזין את השפיות, את הפיוס ואת המאמץ לשיכוך הזעם והתסכול בקרב האוכלוסייה, בפרק זמן חריג ומאוד לא נעים, בלשון המעטה, בתולדות הכרך. מאמצע חודש מרץ, כאשר נחשף לראשונה ההיקף הקטלני והקטסטרופלי של מגיפת הקורונה, קיים קואומו באופן מוקפד מדי יום, בשעת הצהריים, תדרוך שהוקרן בטלוויזיה. בקול שלֵו וסמכותי דיווח בפרטי פרטים ומסר נתונים מעודכנים על התפשטות הנגיף, על אופן תפקוד בתי החולים בנדבקים, על תוצאות בדיקות, על מספר הנדבקים והמתים. 

אנדרו קואמו (צילום: gettyimages)אנדרו קואמו (צילום: gettyimages)

בלי להישמע כמטיף בשער ומאיים, בקור רוח ובנחת ביקש קואומו מהניו־יורקים והנחה אותם לנהוג בזהירות, להישאר בבית, ואם יוצאים מהבית אז לשמור על ריחוק פיזי, להימנע מכל דבר שהם חוששים מפניו או חושדים בהשפעתו השלילית. לדברי "הניו יורק טיימס”, התדרוכים בטלוויזיה של מושל ניו יורק הלחיצו מאוד את הנשיא טראמפ. 

המושל קואומו התחיל את התדרוכים כשמספר המתים מהווירוס בניו יורק גדל והתפשט מדי יום למאות קורבנות. ב־8 באפריל דיווח קואומו שמספר המתים בניו יורק הגיע לשיא של 799. מספר המאושפזים כנשאים עמד באותו יום על למעלה מעשרת אלפים. 

בחודשים מרץ, אפריל ומאי נודעה ניו יורק במעמדה המפוקפק כגראונד זירו, המוקד של קטסטרופת מגיפת הקורונה עם מספר המתים והנפגעים הגדול ביותר בארצות הברית. ביום שישי האחרון הודיע המושל קואומו שהוא מפסיק את התדרוכים היומיים. הייתה לו סיבה טובה. מספר המתים בניו יורק ביום חמישי שעבר היה 24(!). מספר הנשאים המאושפזים עמד על 618. 

אומנם זה לא מנחם את משפחותיהם של כמעט 25 אלף בני האדם שמתו בניו יורק מהנגיף, אבל ניו יורק הפכה לעיר שבה מספר המתים והנפגעים הוא הנמוך ביותר בארצות הברית. 

במסגרת השלב השני של פתיחת העיר התחילו לפעול בתי עסק קטנים, שישרתו לקוחות במספר קטן. נפתחו מסעדות וברים, אבל רק בחוץ, בשולחנות שיוצבו ברחוב, על המדרכה. כל המספרות והסלונים ליופי חזרו לפעילות מלאה תוך שמירה על שטח המתנה מיוחד ללקוחות. 

משרדים של חברות נדל”ן ותיווך דירות נפתחו. כמו כן, הורשו לפעול מגרשים לממכר מכוניות. קניונים יישארו סגורים, אבל בעלי חנויות יכולים לקבל הזמנות למשלוח. לפי דיווחים באמצעי התקשורת בניו יורק, ממשל המדינה והעירייה מכינים שני שלבים נוספים שיופעלו בהדרגה בשבועות הבאים. 

במסגרת השלבים העתידיים, המסעדות יוכלו לשרת סועדים בחלליהן הפנימיים, מכוני כושר ייפתחו, בתי קולנוע יפעלו ובתי הימורים ייפתחו. ראש העירייה ביל דה בלאזיו אמר כי בעקבות התחלת השלב השני בפתיחת העיר, 300 אלף מובטלים צפויים לחזור למקומות עבודתם. 

כמו הרבה הערכות שדה בלאזיו, ראש העיר הלא פופולרי, שיווק באחרונה, גם הערכה זאת לא בדיוק מבוססת. ”וול סטריט ג’ורנל” דיווח ביום ראשון, כי עובדים ופקידים אינם צפויים לשוב בהמוניהם למשרדיהם ביום שני. הסיבה לדברי העיתון היא “הערכות שהניו־יורקים לא ימהרו בהמוניהם להזדקק לשירותיהם של גורמים אלה”.

קורונה בארה''ב  - מנהטן ריקה  (צילום: REUTERS/Carlo Allegri)קורונה בארה''ב - מנהטן ריקה (צילום: REUTERS/Carlo Allegri)

תחושת הגאווה
יותר מהנתונים המעודדים על ההשתלטות ובלימת מגיפת הקורונה בניו יורק, מורגש בשיחות אקראיות ובתגובות לשאלות שלניו־יורקים חזרה הגאווה, השתקמה תחושת הייחודיות, האקסקלוסיביות, שמייחסים הניו־יורקים לכרך הענק, מקום מושבם. 

“הם (הניו־יורקים) מתעוררים היום מתרדמת ארוכה. הם עדיין המומים. אבל גאים בעובדה שהעיר גילתה יעילות במאמצים נגד המגיפה. הם גאים בעובדה שהם נתגלו כממושמעים, כמי שצייתו להוראות. אי אפשר לומר זאת על תושבי ערים רבות באמריקה”, אמר עסקן קהילתי במנהטן, שעבד בשבועות האחרונים כמתנדב בבית חולים. 

לא כולם שותפים לתחושת הגאווה ושביעות הרצון מהתחלת השלב השני בפתיחת העיר ובחזרה לנורמליות. בעלת חנות ספרים גדולה בשכונת אסטוריה, לקסי ביץ’, טענה בראיון שלדעתה “עדיין מוקדם מדי להתחיל בשלב שני. זה מאוד מסובך. אני לא מרוצה מזה שאנחנו זזים לשלב שני כל כך מהר”. היא גם התלוננה שבעלי חנויות ועסקים לא קיבלו הוראות והנחיות מפורטות ומדויקות איך לנהוג עם לקוחות ובמצבים מסוכנים שעלולים להיווצר בפנים החנויות. 

מי שאינם מרוצים מאופן ומדפוסי פתיחת העיר הם בעלי המסעדות בתפוח הגדול. עם 25 אלף מסעדות, בתי אוכל, מזנונים, דוכני מזון ובארים הקיימים במטרופולין, לענף המסעדנות נוכחות לא רק כגורם כלכלי. הפתרון לחידוש פעילות המסעדות בהגבלה של הגשת מנות בשולחנות שיוצבו ברחוב, נראה לבעלי מסעדות רבים כפגיעה בכבודם. 

לפי דיווחים בעיתוני ניו יורק, יהיו מהם כאלו שיעדיפו להישאר סגורים. “אני לא בטוח שאפתח את המסעדה. אחכה לשלבים הבאים של פתיחת העיר”, אמר בעל מסעדה בראיון עמו ששודר בערוץ ציבורי.

חזרה לשגרה בניו יורק (צילום: gettyimages)חזרה לשגרה בניו יורק (צילום: gettyimages)

עוד מגזר אוכלוסייה לא יהיה שותף לשמחת המהלך לשחרור הכרך ממצור הקורונה. אלפי צעירים וצעירות עזבו את ניו יורק בעקבות הסגר והיקף האבטלה. הם לא מתכוונים לשוב. לדברי "הניו יורק טיימס”, רובם הגדול איבדו את מקומות העבודה שלהם: “שניים מכל חמישה שהפכו מובטלים מחודש מרץ הם מתחת לגיל 35. הם עזבו את ניו יורק, חזרו למקומות מוצאם. אין בדעתם לחזור”.

הענף שהניו־יורקים אהבו ביותר ועלזו בפתיחתו היה ענף המספרות והסלונים ליופי. “אני נופלת מהרגליים”, סיפרה לי טניה, בעלת שני סלוני יופי ומספרות במנהטן. טניה היא ילידת אוקראינה, התגוררה בישראל שנים אחדות לפני שהיגרה לניו יורק ודוברת עברית שבורה. לדבריה, לאורך כל היום נכנסות שיחות מלקוחות שרוצים להסתפר. 

“מטלפנים אפילו מטורונטו ומבקשים אפוינטמנט”, היא אומרת. המספרה שלה בפינת רחוב 40 ושדרות לקסינגטון נפתחה ביום שני לאחר שהייתה סגורה למעלה משלושה חודשים. במקום עובדות שש ספריות. ביום שני, ארבע מהן סירקו נשים ושתיים סיפרו גברים. “כולם תפוסים לעוד שבועיים”, סיפרה טניה. 

עם זאת, היא ציינה שהפסידה עשרות אלפי דולרים בעקבות הסגר. לפי דיווחים בעיתוני ניו יורק, המספרות והסלונים ליופי עמוסים בלקוחות. “אני לא כל כך בטוח שכל הבעלים שומרים על ההנחיות ונזהרים שלא ייכנסו למספרות מי שלא נבדקו”, אמר כתב ערוץ ציבורי בניו יורק, שדיווח על הנהירה של הניו־יורקים למספרות. 

חזרה לשגרה בניו יורק (צילום: gettyimages)חזרה לשגרה בניו יורק (צילום: gettyimages)

אם יש מקום במנהטן שחיוכים לא היו בדיוק המאפיין שלו בהתחלת השלב השני של פתיחת העיר היה זה השדרה החמישית. סיור בשדרה המפורסמת, שבחלקה הגדול נחשבת סמל לצריכת מותרות ומצרכי תענוגות, גילה כי השדרה לא ממהרת להשתקם ולשוב למוניטין שלה כמרכז של חנויות פאר. 

חנויות לא מעטות נשארו סגורות. טיפאני וסאקס פיפט אווניו, שתי החנויות המסמלות את תפארתה של השדרה החמישית, היו פתוחות, אבל שירתו לקוחות רק לפי פגישות שנקבעו עמן מראש בטלפון. תנועת האנשים באמצע היום הייתה ערנית, אבל לא צפופה. הורגש חסרונם של תיירים שאוהבים להתהלך לאטם בשדרה ולהציץ בחלונות הראווה המהודרים.

משיחות, תגובות ורשמים שהצטברו בימים האחרונים במגעים ובפגישות עם ניו־יורקים, השתמע באופן ברור שהם יותר זהירים, יותר מהוססים ועצורים בתגובותיהם להחלטות והכרעות של הרשויות השולטות, כמו ממשל המדינה והעירייה, בנוגע לקצב ולהיקף היציאה והשחרור ממלתעות הנגיף שכלא אותם. נראה שהמשמעת, התחכום והזהירות הם מקור ויסוד גאוותם. כדאי, רצוי ויש מה ללמוד מהם.