"פגשתי באנטישמיות מגיל צעיר, וראיתי מה זה אומר להיות יהודי בתפוצות. הרגשתי בטוח רק בין ארבעת קירות ביתי. אז למעשה הבנתי שכיהודי אני שונה", אומר סשה רויטמן דרטווה, מנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות. בגיל 18 הוא עלה לישראל מבלגיה מולדתו, שירת בצה"ל במשך שמונה שנים ואז עבד כמנהל בקונגרס היהודי העולמי. בתקופה זו, כשעבר ממדינה למדינה במסגרת עבודתו, הבין דרטווה שהאנטישמיות אינה נחלתה של בלגיה בלבד, אלא שהיא תופעה כלל עולמית.

בשנת 2019, בהיותו נחוש בדעתו לבלום את הגאות הגוברת והולכת של שנאת היהודים, הצטרף דרטווה לתנועה למאבק באנטישמיות והתמנה לתפקיד המנכ"ל. התנועה, שבסיסה בארצות הברית היא א־פוליטית ובין־דתית. שותפים לה יחידים וארגונים, בעלי דתות ואמונות שונות שכולם מגויסים למשימה אחת: מיגור האנטישמיות.

דרטווה אומר שהמלחמה נגד שונאי היהודים לא יכולה להסתיים בניצחון אם היא תהיה מובלת רק על ידי יהודים. "ההיסטוריה מוכיחה לנו שאנטישמיות תמיד מתחילה בשנאת יהודים ומסתיימת בשנאת האחר. זוהי הסיבה לכך שאנחנו רוצים שהתנועה הזו תהיה משותפת ליהודים, מוסלמים, נוצרים ורבים אחרים - אלו אשר מבינים כי השנאה כבר קיימת. עלינו להיות שותפים למאבק, להגיע אליו כשאנחנו ביחד", הוא מסביר.

סשה רויטמן דרטווה, מנכ''ל התנועה למאבק באנטישמיות (צילום: שחר עזרן)סשה רויטמן דרטווה, מנכ''ל התנועה למאבק באנטישמיות (צילום: שחר עזרן)

 
מאז הקמתה בפברואר הצטרפו לתנועה יותר מ־250 ארגונים יהודיים, נוצרים ומוסלמים שמקדישים מאמצים למאבק באנטישמיות. הארגון זכה גם לתמיכה של יותר מ־260 אלף אנשים מרחבי העולם, שחתמו על מסמך התחייבות לסייע למאבק בשנאת היהודים.

מחקרים שהתפרסמו לאחרונה מגלים כי חלה עלייה של 70% בשיח האנטישמי ובהסתה נגד יהודים ברשת בעקבות משבר הקורונה. נתונים אלו מצטרפים לדוח שראה אור בחודש אפריל ולפיו חלה עלייה גדולה באנטישמיות ברבעון הראשון של 2020, ומספר שיא של אירועי שנאה נגד יהודים שהתרחשו ב־2019 בכל העולם. מול השנאה שהולכת וגוברת דרטווה מכוון לכך שהתנועה למאבק באנטישמיות תגדל אף היא ותהפוך לכלל עולמית ותכלול אנשים מכל שכבות החברה.

"ממבט היסטורי נראה שהשינויים הגדולים ביותר שהתרחשו במרוצת השנים קרו כאשר תנועות שונות החליטו להתאחד. זה לא קרה על ידי אדם אחד או ארגון אחד", אומרת תא"ל (במיל') סימה וואקנין־גיל, יועצת בכירה בתנועה למאבק באנטישמיות, שכיהנה בעבר כקצינת מודיעין בחיל האוויר, הייתה הצנזורית הראשית של צה"ל ושימשה כמנכ"לית המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה. היא מסבירה כי ישנם שלושה מקורות שאחראים לעלייה התלולה באנטישמיות לאחרונה: השמאל הקיצוני, הימין הקיצוני והאסלאם הקיצוני.

תא''ל (במיל') סימה וקנין גיל (צילום: אריק סולטן)תא''ל (במיל') סימה וקנין גיל (צילום: אריק סולטן)

"מצד אחד, יש מגמות עולמיות שמאפשרות לאנטישמיות לצמוח", היא אומרת. "ואז יש את הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני, שלכאורה אמורים להיות בשני קצוות מנוגדים, והנה הם משתפים פעולה בנושא הזה. הנושאים שהם מעלים והשיח שלהם זהים. הימין הקיצוני ששונא את היהודים והיהדות והשמאל הקיצוני ששונא את הציונות ואת ישראל - משתלבים זה בזה".

הקנרית במכרה הפחם
וואקנין־גיל מסבירה שהאנטישמיות הקלאסית, זו שהאשימה לאורך ההיסטוריה את היהודים בכל המחלות והצרות שפקדו את העולם, והאנטישמיות המודרנית, שמתבטאת בצורה של אנטי־ציונות שאינה מקבלת את העובדה שיהודים יכולים לקבל מדינה משלהם - התמזגו.
כדוגמה לדבריה היא מביאה את הקריקטורה שהופצה בחודש אפריל האחרון בצרפת ובה נראתה דמותה של שרת הבריאות היהודייה אגנס בוזין מפיצה ברחבי המדינה את נגיף הקורונה באמצעות הרעלת בארות המים. במקרה זה נעשה שימוש ישיר בשפה של עלילות הדם שהיו נהוגות בימי הביניים.

וואקנין־גיל מוסיפה כי התנועה למאבק באנטישמיות היא סוג של מערכת אזהרה מוקדמת מפני שנאת זרים בכל העולם, באומרה: "אנחנו הקנרית במכרה הפחם". הצנזורית הראשית לשעבר מתכוונת לאותן ציפורים שהיו מוכנסות למכרות פחם כדי לבדוק את הימצאותם של גזים רעילים במקום. אם הקנריות היו פוצחות בשיר, סימן היה זה שהמכרה בטוח לכניסה. הקנרית הפכה לסמל אזהרה מפני סכנה מתקרבת.

"הגענו לנקודת מפנה בהיסטוריה מבחינת האנטישמיות", היא אומרת. "וכשמגיעים לנקודה כזו, צריך לבוא באופן שונה מאשר בעבר". לדבריה, התנועה למאבק באנטישמיות עם הקואליציה החזקה שמונה יותר מ־250 ארגונים בעלי אמונות ויכולות שונות - היא הדבר המעט שונה שהיה דרוש למאבק.

מיצג אנטישמי בבלגיה (צילום: צילום מסך)מיצג אנטישמי בבלגיה (צילום: צילום מסך)

"היכולות השונות של כל ארגון הן אחת החוזקות הייחודיות של התנועה", אומר דרטווה. "לכל ארגון ישנם הכלים שלו והחוזקות שלו: אחד חזק בתקשורת, אחר חזק בקהילה. שימוש וחיבור בין כלל היכולות השונות של הארגונים החברים בתנועה יהפכו את המאבק הזה לאפקטיבי יותר. אנחנו מתאמים בין ארגונים שיכולים לעבוד ביחד ומפגישים ביניהם".

"התנועה למאבק באנטישמיות היא סוג של פלטפורמה שמאפשרת לארגונים שונים לאחד כוחות וליצור סינרגיה בין קבוצות שונות", מוסיפה וואקנין־גיל ואומרת שעם הארגונים החברים בתנועה נמנים ארגונים גדולים כמו הקרן הקיימת לישראל, הוועד היהודי האמריקאי והסוכנות היהודית וכן ארגונים קטנים ובינוניים.

לא לחשוש מהמציאות
התנועה לא מפגישה רק בין ארגונים - היא גם מאחדת בין סטודנטים ובוגרים אשר רוצים לקחת חלק במאבק. דוגמה לכך היא יוזמה בשם "סטודנטים מדברים על אנטישמיות", שנעשית בחסות התנועה וארגון בני ברית, שבמסגרתה התקיימה תחרות בין תלמידי תיכון וקולג'ים על יצירת סרטונים מחנכים על האנטישמיות ועל הדעות הקדומות, הבוטות, השנאה והאלימות שהיא מעוררת.

דרטווה טוען שהתנועה השיגה התקדמות גם בעולם המוסלמי. הארגון העניק לאחרונה תעודת הוקרה לשייח' ד"ר מוחמד אל־עיסא, מזכ"ל הליגה המוסלמית העולמית מסעודיה, שהתבטא נגד מכחישי השואה ומעשי אנטישמיות, ושהוביל בחודש ינואר האחרון את בכירי הליגה העולמית המוסלמית בביקור היסטורי באושוויץ־בירקנאו.

הענקת פרס המלחמה באנטישמיות לשייח' מסעודיה (צילום: יחצ)הענקת פרס המלחמה באנטישמיות לשייח' מסעודיה (צילום: יחצ)

המאבק באנטישמיות פועל גם עם קבוצות אוונגליסטיות, קתוליות ופרוטסטנטיות. "היחסים בין יהודים לנוצרים הם מאוד עמוקים ומאוד חשובים מבחינה היסטורית", הוא מציין. וואקנין־גיל ודרטווה מציינים כי התנועה למאבק באנטישמיות היא א־פוליטית ואינה עוסקת בהגנה על ישראל מפני ביקורת פוליטית שמופנית כלפיה. "אנחנו עוסקים בעובדות, והעובדות הן שיש כמה קבוצות בעולם שלא מקבלות את העובדה שלמדינת היהודים יש זכות קיום כמו לאומות אחרות ברחבי העולם", אומרת וואקנין־גיל.

החזון של דרטווה הוא לראות ירידה באנטישמיות, שתאפשר לקהילות היהודיות לחיות בשלום ולהיות גאות ביהדותן. לשם כך, הוא אומר, יש צורך בחקיקה טובה יותר שתגן על היהודים ועל הזהות היהודית ברחבי העולם. "אם נוכל לעבוד כתנועה בעולם היהודי ומחוצה לו, זו תהיה הזכייה הגדולה הראשונה שלנו", הוא אומר.

בדומה לו, וואקנין־גיל מכירה בכך שהאנטישמיות לעולם לא תיעלם לחלוטין מהעולם, אך היא מקווה ליותר אחריות מצד ממשלות כמו גם מצדם של בכירי האקדמיה, שלדבריה הם ממוקדי השנאה, כמו גם מצד חברות הטכנולוגיה. היא תולה תקווה במנהיגים צעירים מסוגו של דרטווה, מפני שהם מבינים את המציאות, אינם חוששים ממה שקורה ברשתות החברתיות והם מוכנים להתמודד עם האיום של האנטישמיות העולמית. "זה סוג האנשים שצריך להנהיג את העם היהודי", היא אומרת.

tguvot@maariv.co.il