האם תור הזהב של הנוכלים היהודים־צרפתים שפעלו מישראל מתקרב לקצו? במשך שנים לא היססו אותם נוכלים לתכנן ולבצע מעשי עוקץ ותרמית, לפעמים מתוחכמים מאוד, בשווי של מיליארדי אירו, נגד מולדתם הישנה. אבל שיתוף הפעולה המשפטי והמשטרתי בין ישראל לצרפת, שהתקדם לאחרונה בצורה ניכרת, עשוי לשים קץ לגן העדן הפלילי הכמעט חף מעונש שממנו נהנו עד כה.
בבור עמוק
אלא שכאמור שיקלי ולזרביץ’ אינם היחידים בתחום; העוקץ הרווחי ביותר שבוצע עד כה בידי נוכלים מהסוג הזה היה תרמית המס על הפחמן הדו־חמצני. בפסגת האקלים בקיוטו ב־2005 התקבלה החלטה שלפיה מדינות מתועשות שעברו את מכסת ייצור הפחמן הדו־חמצני שניתנה להן, יוכלו לקנות זכות לייצור נוסף ממדינות שלא עברו אותה. ב־2007 החלה רשות המסים הצרפתית לגבות מס ערך מוסף על עסקאות אלה. בעקבות כך, נוכלים בעולם העסקים החלו לקנות מכסות פחמן דו־חמצני ממדינות שבהן לא נדרש לשלם מס ערך מוסף, ולמכור אותו לצרפתים באמצעות חשבונות בדובאי, בביירות, בהונג קונג ובתל אביב. כשמס הערך המוסף נדרש מהם אחרי 90 יום, התברר כי החברות שבהן מדובר התפוגגו מזמן. העבירות מיוחסות לשנים 2008־2009. בכך שנמנעו מלשלם מס ערך מוסף לצרפת בקנייה ובמכירה של מכסות הפחמן הדו־חמצני, הצליחו העבריינים להרוויח סכומים שמוערכים בין 1.7 ל־4 מיליארד אירו. איש העסקים ארנו מימרן, מי שנחשב בעבר מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ואחד מתורמיו, הועמד לדין ב־2015 בגין הונאה, הלבנת הון והסתרת הונאה מאורגנת במסגרת הפרשה. כמה מהנאשמים נשפטו שלא בפניהם משום ששהו בישראל.
התרמיות הנפוצות ביותר הן של העברות כספים בינלאומיות כוזבות. ב"תרמית המנכ"ל", למשל, שז'ילבר שיקלי נחשב לממציאהּ, אדם שמתחזה למנכ"ל החברה דורש ממנהל החשבונות להעביר סכום גדול לחו"ל, לכאורה כדי לשלם לספק. בימי הקורונה הצטרפה תרמית ברוח הזמן: מכירתן של מסיכות וערכות בדיקה לחברות וגופים שונים שלא היו מודעים לעסקה. במאי האחרון פורסם כי שני ישראלים מרעננה החשודים שביצעו מישראל מעשי הונאה בצרפת בתקופת הקורונה יוסגרו לצרפת. השניים חשודים שהתחזו לבכירים בחברות עסקיות ומסרו מצג שווא כאילו הם מצויים בעיצומו של פיתוח תרופה לנגיף.
המשותף לתרמיות אלה והאחרות הוא כאמור שכולן בוצעו מהארץ על ידי נוכלים יהודים צרפתים שקיבלו אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות והגיעו לישראל כדי להפוך אותה למוקד פעילותם. משטרות ישראל וצרפת הקימו גוף מיוחד לטיפול ב"קשר הישראלי". בדו"ח האחרון שפרסם מרכז המידע והביון של משטרת צרפת על הפשע המאורגן, מילאו עלילותיהם של אותם נוכלים פרק מיוחד. הדו"ח מציין כי הנוכלים הישראלים־צרפתים "הם מעטים יותר מבחינה מספרית מקבוצות אחרות שפעילותן מכוונת כלפי צרפת. אך הנזק הכלכלי שגרמו לצרפת ולמדינות אירופיות אחרות (כמו בפרשת מס הפחמן הדו־חמצני), בצד הנזק לחברות ולגורמים פרטיים, נאמד במיליארדי אירו".
"הם פועלים על בסיס סולידריות קהילתית או משפחתית והצליחו להקים בשנות האלפיים מנגנון של תרמיות נושאות רווחי ענק", נכתב עוד בדוח. הדוח גם מתאר כיצד באמצעות הטלפון, פרסומות מזויפות ואתרי אינטרנט מדומים, יוצרים אותם נוכלים קשר עם אנשים פרטיים או עם עסקים בצרפת. לפי הדוח, הם אינם בוחלים בשום עסקת הונאה, קטנה כגדולה: מכירת מסיכות נגד נגיף קורונה או אלכוג'ל, מכירת תוכניות חיסכון עם הבטחת תשואה של 30%, פעולות בבורסה, השקעות בחניונים, מכירת יהלומים בתשלום מראש לפי "קטלוג", השקעות בשוק שערי החליפין, אמצעי בידוד לבית באירו אחד בלבד, מכירת גרין קארד לעבודה חוקית בארצות הברית ועוד. ההבטחות הן בשמיים, והמתפתים מוצאים את עצמם עד מהרה בבור עמוק, מוקסמים ומשוכנעים בקלות על ידי בני שיחם.
מערך מיוחד
על פי איש המשטרה הצרפתי הבכיר, "החיילים" מגויסים מקרב העולים החדשים, שלאחר ההתלהבות הציונית או אימת האנטישמיות שגרמו להם לעלות, נתקלים בקשיי קליטה ובקשיים במציאת עבודה. עולים אלה חיים בדרך כלל בריכוזים קהילתיים, והם טרף קל למי שמבטיח להם רמת חיים נאותה תמורת עבודה לא מפרכת במיוחד. למקומות שמהם נערכות שיחות הטלפון לצרפת מגייסים עולים חדשים לפעמים ממש כבר ביציאה מהאולפן או בזמן אירועים משפחתיים. למשל נעמי, יהודייה צרפתייה שחיה בארץ כשלוש שנים, סיפרה לתחנת רדיו צרפתית: "זה קורה בתוך קבוצות ידידים, במסעדה או בארוחת ערב. מישהו שאל אותי: 'מה את עושה בחיים?', ואז הסביר לי שהוא עובד ב'מרכז טלפון'. הוא שאל: 'האם תרצי לעשות כסף?'. ראיתי גם פרסומות בפייסבוק שבהן נכתב: 'ג'וב מצוין עם שכר קבוע גבוה ועמלה למי שעובד שבע שעות ביום'. זה בלתי אפשרי להרוויח שכר כזה בעבודה חוקית".
"מערכת המשפט הישראלית היא אומנם קפדנית, אבל יישום החלטותיה אינו כה קפדני בגלל בעיות תקציב או כוח אדם", אומרת נילי ארד, לשעבר נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, העומדת עכשיו בראש הסניף הישראלי של עמותת "שקיפות בינלאומית". ארד מצביעה על הדה־לגיטימציה שנערכת למערכת אכיפת החוק בישראל כתופעה שתורמת להיחלשותה. "מדאיג אותי שבישראל אלה שאמורים להיות ערבים למערכת המשפט – המשטרה, היועץ המשפטי לממשלה, אמצעי התקשורת - נחלשו בגלל הביקורת השיטתית של קבוצות בעלות אינטרס", אמרה לתחנת רדיו צרפתית.
במשך תקופה ארוכה נדמה היה כי מערכת המשפט והמשטרה בארץ, ומנגד משטרת צרפת, לא ידעו כיצד להתמודד עם התופעה. אך בשנה האחרונה חל שינוי מהותי: חקיקה חדשה בצרפת יצרה מערך משפטי מיוחד למלחמה בפשע המאורגן, הכפוף לתביעה הכללית בפריז. מערך זה מרכז את כל ההליכים הסבוכים הקשורים למדינות זרות. בנוסף, בצרפת מצפים שישראל תגביר את המקרים של הסגרת בעלי אזרחות כפולה שביצעו עבירות כלפי צרפת, גם אם ההליך אינו הדדי וצרפת ממשיכה לסרב להסגיר את אזרחיה, כפי שהיה עם דורסיה של לי זיתוני ז"ל. מכל מקום, הדימוי של ישראל השתפר בעיני המשטרה הצרפתית. "ישראל איננה גן עדן עבור העבריינים, והיא תהיה כזו פחות ופחות, משום שכולנו עושים מאמצים", קובע איש משטרה צרפתי בכיר. "הכוונה המשותפת היא לשים קץ לחוסר הענישה של העבריינים. התהליך עדיין אטי ומורכב. אבל ניכר שיש רצון אמיתי, ושיתוף הפעולה עם ישראל הוא עכשיו מלא".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: “משטרת ישראל באמצעות היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) בלהב 433, בשיתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוק בצרפת, פועלות על מנת לחשוף כל חשד לביצוע ניסיונות מעשי הונאה ופגיעה בחברות בצרפת, לעצור את הגורמים העומדים מאחורי ביצוע העבירות ולהביאם לדין. שיתוף הפעולה בין רשויות אכיפת החוק בישראל ובצרפת כלפי ניסיונות ביצוע ההונאה מנע נזק כספי רב לחברות צרפתיות רבות. במהלך הפעילות המשותפת נחקרו מספר פרשיות שבמהלכן נעצרו בישראל מספר רב של חשודים בחשד למעורבות בניסיונות הונאה כלפי חברות בצרפת, חלק מהחשודים עודם מצויים במעצר וההליכים הפליליים בעניינם נמשכים גם בימים אלה. שיתוף הפעולה בין משטרת ישראל לרשויות האכיפה בצרפת יימשך על מנת לחשוף עבירות הפוגעות בביטחון הציבור ובשלומו ולהביא את מבצעי העבירה לדין”.
התרעות פיקוד העורף