גם בעידן של מגיפה ומתיחות במזרח התיכון נמשכים העבודה המשותפת והמגעים הישירים בין מדענים ישראלים ואיראנים ומדינות ערביות ומוסלמיות נוספות, אפילו בתחום הרגיש של המאיצים הגרעיניים. 

כך מגלה בשיחה עם "מעריב" פרדריק בורדרי, מנהל המאיצים והטכנולוגיה בסארן בגבול שווייץ־צרפת, המרכז האירופי למחקר גרעיני שמפעיל את מאיץ החלקיקים הגדול בעולם ומאיצים נוספים.

בורדרי, שמשתתף בפורום השלום העולמי שנערך בימים אלה בחבל נורמנדי בצרפת, אומר כי המדע הוא גורם מקרב כשמדענים עובדים למשל על פרויקט משותף כמו "סזאמה", שהושק ב־2017 ועוסק בבניית מאיץ המנצל את חלקיקי האור למחקר יישומי. המדינות החברות בפרויקט הן קפריסין, מצרים, טורקיה, איראן, ישראל, הרשות הפלסטינית, טורקיה, פקיסטן וירדן - המארחת את הפרויקט.

המתקן הגרעיני בבושהאר (צילום: רויטרס)
המתקן הגרעיני בבושהאר (צילום: רויטרס)

"הם בנו יחד את הפרויקט ומיישמים אותו ביחד, כששיתוף הפעולה והשיחות בין מדענים מאיראן ומישראל נמשך", מספר בורדרי. "הם נפגשים ליד עמאן, שם נמצא המרכז בחסות אונסק"ו, ארגון האו"ם לתרבות, חינוך ומדע (שישראל פרשה ממנו רשמית - ג"ק), בדרג מומחים. יש שיחות ישירות בין נציגי המדינות המשתתפות.

הממשלות של המדינות המשתתפות מממנות את הפרויקט, שפתוח לפיזיקאים ולאנשי המחקר היישומי. הדו־שיח בין החוקרים הישראלים והאיראנים מתקיים במסגרת 'סזאמה', אך גם במסגרת העבודה בסארן עצמה על מאיץ החלקיקים הגדול בעולם".

לדברי בורדרי, "הפרויקט נמשך ויש עכשיו יותר ויותר מקורות אור. יש מגורים לכל המדענים, עם קפטריה משותפת. זה משהו שנועד להתקיים 30 או 40 שנה. המדע הוא שפה כללית והאנשים עובדים יחד על כל פרויקט".