בימים האחרונים הורה מנהיגה העליון של איראן, עלי ח'מינאי, לעצור את האלימות בעיראק נגד הכוחות האמריקאים, כך מתפרסם בימים האחרונים בכלי תקשורת ערביים. הודעתו של ח'מינאי יועדה לראשי המיליציות השיעיות בעיראק, ביניהן המיליציות הגדולות: כתא'אב (גדודי) חיזבאללה, ארגון בדר, עצא'אב אהל אל-חק (ליגת הצדק), ותנועת חיזבאללה א-נוג'באא (תנועת האצילים של חיזבאללה). עוד דווח, כי המנהיג העליון נפגש בעצמו שלוש פעמים לפחות עם ראשי המיליציות, בקום שבאיראן. 

מאז שנת 2003 מהווה עיראק את אחד המגרשים העיקריים והחשובים במאבק המתמיד בין איראן וארה"ב. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות, שהחל מיד לאחר המהפכה האסלאמית באיראן בשנת 1979, קיבל משנה תוקף בתחילת השנה האחרונה. ב-3 בינואר חיסל צבא ארה"ב את מפקד גיס קודס של משמרות המהפכה האיראניים, האיש שהוביל וניהל את כל מהלכי ההתפשטות האיראניים במזרח התיכון בשנים האחרונות, קאסם סולימאני. יחד איתו חוסל באותה תקיפה גם אבו-מהדי אל-מוהנדס, מי שהיה מפקד ארגון כתא'אב חיזבאללה ואולי העיראקי הבכיר ביותר שעמד בקשר ישיר עם טהראן. 

תיעוד תקיפה אמריקאית נגד מיליציות שיעיות בעיראק. צילום: מצלמות אבטחה/ארה"ב

מבצע "השהיד קאסם סולימאני", במהלכו נורו כמעט 20 טילים מאדמת איראן לכיוון בסיסים של הכוחות האמריקאים בעיראק, בשבוע שלאחר מבצע החיסול, לא היה נקמתם היחידה לחיסול. האיראניים הציבו לעצמם מטרה לסלק את כוחות צבא ארה"ב מאדמת עיראק, המצויים בה מאז שנת 2014 במסגרת המאבק הבינלאומי נגד ארגון הטרור דאעש. חרף העובדה כי בשנים האחרונות נחלש משמעותית כוחו של הארגון, נדמה שבארה"ב מעוניינים להותירו בחיים. מזה זמן רווחת התחושה כי הלחימה בארגון הטרור כבר הפכה עבור האמריקאים לתירוץ בלבד, שמצדם פועלים להמשיך ולהצדיק את שהייתם בעיראק על מנת שיוכלו להמשיך "ולפקוח עין" מקרוב על איראן.

בעיראק כאמור, פועלות מיליציות שיעיות רבות (השיעים מהווים 65%-60% מאוכלוסיית עיראק), שלאורך שנים רבות נשאלת השאלה - האם לבגדד, או שמא לטהראן נתונה נאמנותן האמיתית. חלק מהמיליציות אף לחמו לצד צבא איראן נגד צבא עיראק במלחמה הקשה בין שתי המדינות במהלך שנות ה-80. באמצעות אותן מיליציות, מצליח המשטר באיראן להכפיף את הנעשה במדינה השכנה למרותו, ולמעשה לקבוע בה עניינים מקומיים חשובים בתחומים רבים, לרבות הפוליטיקה, הכלכלה, המסחר, יחסי החוץ ועוד. אותם כוחות, מעבר להשפעתם הצבאית המשמעותית, מעורבים בכל תחומי החיים האזרחיים בעיראק, ביניהם השלטון המקומי, גופי מסחר, הברחות בלתי חוקיות ועוד.

על מנת לקבל דוגמה טובה לרמת ההשפעה האיראנית בעיראק ניתן לחזור לחיסולו של סולימאני בחודש ינואר. הוא חוסל באמצעות טיל שנורה מכלי טיס אמריקאי בשדה תעופה בבגדד, לאחר שעל פי מרבית ההערכות נחת על מנת לסייע בבחירת ראש הממשלה העיראקי הבא. האירוע התרחש לאחר התפטרות ראש הממשלה הקודם, עאדל עבד אל-מהדי, בעקבות מחאה ציבורית חריפה. אחת הסיבות המשמעותיות למחאה הייתה, דרך אגב, המעורבות האיראנית במדינה. על פי אותן הערכות הגיע סולימאני לבירה העיראקית על מנת ללחוץ על פוליטיקאים רבים להמליץ על מועמדות מי שהאיראנים חפצו ביקרו באותה תקופה ורצו אותו בעמדת קבלת ההחלטות.

השנה האחרונה לוותה באלימות רבה בין המיליציות לכוחות האמריקאים בעיראק. מאות רקטות מסוג קטיושה שוגרו על ידן לעבר רבים מהבסיסים המאכלסים את צבא ארה"ב, ועוד רבות שוגרו לעבר השגרירות האמריקאית בבגדד. מרביתן של התקיפות הסתיימו בלא פגיעה בנפש עבור הכוחות האמריקאים, אולם בהחלט תוך הבנה שהם חיים בעיראק במציאות קשה ומסוכנת במיוחד. 

בימים האחרונים כאמור, הורה ח'מינאי על עצירת כל ההתקפות על היעדים האמריקאים במדינה. על פי הדיווחים, לשון הוראתו של המנהיג העליון לאנשיו בעיראק הייתה: "לעצור באופן מידי כל תקיפה נגד כל אחד מהיעדים והאינטרסים האמריקאים בעיראק". לאחר הבנת השפעתו במדינה, מעניין לבחון את הסיבות להחלטתו.

כמו רבות מהתשובות לשאלות הגאופוליטיות בימים אלה בכל העולם, גם כאן התשובה היא הבחירות בארה"ב. אין זה סוד כי בטהרן מצפים לניצחונו של מועמד המפלגה הדמוקרטית בבחירות, ג'ו ביידן. מי שהיה סגנו של ברק אובמה, אשר חתם על הסכם הגרעין עם איראן בשנת 2015, כבר הודיע בפומבי על כוונותיו לשוב לשולחן המשא ומתן עם משטר האייתוללות. ביידן לא חוסך את ביקורתו מהנשיא טראמפ בכל הנוגע להתנהלותו מול המשטר האיראני, שמצדו מעוניין בבחירתו של ביידן על מנת שיוכל לזכות בהקלה בסנקציות הכלכליות הכבדות שמשית עליו ממשל טראמפ.

טראמפ וביידן מחליפים קללות במהלך העימות הראשון ביניהם (צילום: רויטרס)

הממשל בטהראן הבין כבר מזמן שהנשיא טראמפ מסוכן עבורו יותר ממרבית המועמדים שיעמדו מולו, ובלתי אפשרי לצפות את פעולותיו. מבחינתם, עליהם להנמיך כעת את הלהבות בעיראק למינימום, על מנת למנוע מצב בו יפעל טראמפ בצורה קיצונית, כשם שפעל כשחיסל את סולימאני, דבר שאולי אף יקנה לו תמיכה נוספת לקראת הבחירות. האיראנים, כמו מרבית העולם, רואים את הסקרים המתפרסמים בארה"ב ומבינים שמצבו של טראמפ אינו מזהיר בלשון במעטה. הדבר האחרון שהם מעוניינים בו הוא לסייע לאויבם המר - לא נאמר זאת הרבה על איראן, אבל נדמה שהם מעוניינים הפעם לשבת בשקט ולא לעורר פרובוקציות.

בהמשך לכך, מרגישים האיראנים כי טראמפ מצוי במצב אמיתי של ייאוש מהסקרים האחרונים. לתפיסתם, יתכן והוא יפעל באופן חסר פרופורציות דווקא משום חששו לאבד את מקומו בבית הלבן. מבחינתם, הם לא יכולים להרשות לעצמם להיפגע כעת באופן קשה וקיצוני, כמו שרק טראמפ מסוגל לגרום להם. לאור איומיו בתקופה האחרונה של מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, יש להניח כי הגיע לידי האיראנים מידע לפיו כוונותיהם של האמריקאים אמיתיות, ולא מדובר באיומי סרק בלבד.

הבנת מכלול האינטרסים והפעולות האיראניות במזרח התיכון היא לעתים עלומה וקשה להבנה. לעומת זאת, מה שאפשר לומר עליהם בוודאות הוא שהם אינם מעוניינים בעימות ישיר מול ארה"ב, שלא לומר מלחמה. מצבם הכלכלי חמור מאי פעם, כאשר הריאל האיראני מוסיף להתרסק מדי יום, בשל הסנקציות הכלכליות הכבדות נגדם. כל תקוותיהם נשואות לבחירתו של ביידן, שצפוי להקל משמעותית את "הלחץ המקסימלי" של טראמפ, שמצדו חיזק את ידידותו עם ציר המדינות האנטי-איראניות במזרח התיכון בארבע השנים האחרונות.

בנוסף לחששם מהנשיא טראמפ, מעוניינים האיראנים להרוויח את אמונו של ראש הממשלה החדש בעיראק, מוסטפא אל-כאזימי (אל-כאט'מי). הוא התמנה לתפקידו לפני מספר חודשים בלבד, ומתמודד עם אחת המשרות הקשות בעולם. בנוסף לדאגה לעמו המשוסע והמפולג, הוא נאלץ לתמרן דרך קבע בין רצונות המשטר בטהראן לרצונות המשטר בוושינגטון. עם כניסתו לתפקיד הראה אל-כאזימי קו נוקשה במיוחד נגד המיליציות השיעיות במדינה, אולם ככל שעובר הזמן נדמה שלא כך הדבר.

ראש ממשלת עיראק, מוסטפא אל-כאזימי, עם בוריס ג'ונסון, השבוע (צילום: REUTERS/Henry Nicholls)ראש ממשלת עיראק, מוסטפא אל-כאזימי, עם בוריס ג'ונסון, השבוע (צילום: REUTERS/Henry Nicholls)

הפוליטיקה העיראקית רוויית אינטרסים לכל אורך חלקי המפה הפוליטית. יחד עם זאת, מרבית חברי הפרלמנט מביעים תדיר את חששם פן יתדרדר העימות המתמשך בין איראן וארה"ב למלחמה על אדמתם. מיד לאחר חיסול סולימאני גברו חששות אלו, ואף התקבלה החלטה בפרלמנט על הסגת הצבא האמריקאי מהמדינה - החלטה מעניינת אולי ברמה ההצהרתית, אך בפועל חסרת שיניים באופן מהותי. 

בימים האחרונים התבטא אל-כאזימי כי כל מבוקשו בתפקיד הוא להבטיח רגיעה בעיראק. ראש הממשלה העיראקי אינו ידוע בחיבה יתרה לאיראן ועושי דברה, אולם גם הוא הבין די מהר שלא יוכל לעשות נגדם ככל העולה על רוחו. בביקור בלונדון השבוע, אמר כי הוא פועל על מנת למנוע מלחמת אזרחים מחודשת בעיראק, על רקע השסע העדתי החמור בה. חוסר יציבות בעיראק משמעו סכנה מוחשית ליציבות כלל האזור - כזכור, מלחמות האזרחים בעיראק בשנים קודמות הביאו לנו ארגונים רצחניים כמו אל-קאעדה ודאעש.

האיראנים, בהוראתם לעושי דברם בעיראק להימנע מאלימות בתקופה הקרובה, מבקשים להרוויח את אמונו וטובתו של אל-כאזימי, שמצדו זוכה לשקט זמני. יחד עם המצב הכלכלי הקשה במדינה, והירידה החמורה במחירי הנפט בתקופה האחרונה, גם משבר הקורונה לא חס על המדינה העיראקית. החשש פן גם הממשלה הנוכחית לא תחזיק מעמד ותיפול, בשל שורת הקשיים העומדת לפתחה, מטרידה רבים. חשש זה לא נעדר גם מטהראן ומוושינגטון, שמעוניינות אף הן לייצר יציבות במדינה. 

בסקר רב משתתפים שנערך בתקופה האחרונה בעיראק, התקבל רוב מוחץ לתמיכה בניצחונו של טראמפ בבחירות לנשיאות בארה"ב. העם העיראקי יודע היטב מה צפויות להיות משמעויות בחירתו של ג'ו ביידן לתפקיד, ואיזה "חיים קלים" זה יאפשר לאיראן באזור, כולל בעיראק. בנוסף, רואים העיראקים היכן מרוחה החמאה ומתחילים לפנטז על שורת ההטבות הכלכליות להן זוכות המדינות שמוכנות להתיישר עם טראמפ בנושא היחסים עם ישראל. אין ספק שכעת הסכם בין ישראל ועיראק נראה כמו חלום רחוק, אך מצד שני, סביר כי רק מעטים האמינו שהסכם כזה אפשרי מול סודן. במצב הנוכחי, בו אוחז משטר האייתוללות בחוזקה בגרונו של העם העיראקי, נראה שהם לא יאפשרו להסכם כזה להתממש. יחד עם זאת, כל השחקנים במשחק מבינים שתחת ארבע שנות שלטון נוספות של טראמפ, כמעט הכל אפשרי, ולא חסרים בעיראק כאלו הרוצים בזה.