על פני הירח אין את מקווי המים העצומים שהם סימן ההיכר של כדור הארץ, אך מדענים אמרו היום (שני) כי יש יותר מים על פני הירח מכפי שחשבנו בעבר, עם מולקולות מים שכלואות בתוך גרגרי מינרלים על פני השטח וכן מים מוסתרים בכתמי קרח השוכנים באזורים מוצללים. מנהל נאס"א חגג את הגילוי בציוץ שפרסם בחשבון הטוויטר שלו ובו ציין כי גילוי המים על הירח יסייע בתכנון משלחות המחקר העתידיות.
NEWS: We confirmed water on the sunlit surface of the Moon for the 1st time using @SOFIAtelescope. We don’t know yet if we can use it as a resource, but learning about water on the Moon is key for our #Artemis exploration plans. Join the media telecon at https://t.co/vOGoSHt74c pic.twitter.com/7p2QopMhod
— Jim Bridenstine (@JimBridenstine) October 26, 2020
בעוד שמחקר לפני 11 שנים הצביע על כך שהמים נפוצים יחסית בכמויות קטנות על הירח, צוות מדענים מדווח כעת על גילוי חד-משמעי ראשון של מולקולות מים על פני הירח. במקביל, צוות אחר מדווח כי הירח מחזיק בערך 15,000 קילומטרים רבועים (40,000 קמ"ר) של צללים קבועים שיכולים לאחסן כיסים נסתרים של מים בצורת קרח.
הקרדיט לגילוי המרשים שייך לצוות במתקן נאס"א, שזיהה מים מולקולריים על פני הירח, לכודים בתוך משטחי זכוכית טבעיים או בין גרגרי פסולת. תצפיות קודמות לא הצליחו להבדיל כהלכה בין מים לבין הדודן המולקולרי הידרוקסיל, אך הגילוי החדש השתמש בשיטה שהניבה ממצאים חד משמעיים ובנתונים מהמצפה האווירי SOFIA, מטוס בואינג שהותאם לשאת טלסקופ.
הדרך היחידה שבה יכלו המים שהתגלו לשרוד על משטחי הירח המוארים בהם נצפו הייתה להיטמע בתוך גרגרי מינרלים, שהגנו על מולקולות המים מפני הסביבה הקפואה. "לא מדובר במי קרח, כפי שרבים טועים לחשוב", הבהירה החוקרת שהובילה את המחקר. "מדובר במולקולות מים נפרדות שפרוסות הרחק אחת מהשנייה, כך שאינן יכולות להתקשר זו עם זו ליצירת קרח או נוזל".
המחקר השני, שהתפרסם גם בכתב העת Nature Astronomy, התמקד במה שמכונה מלכודות קרות על הירח, אזורים על פני השטח שנמצאים במצב של חושך תמידי, בו הטמפרטורות נמוכות ממינוס 163 מעלות צלזיוס. זה קר מספיק כדי שמים קפואים יוכלו להישאר יציבים במשך מיליארדי שנים.
החוקרים גילו באמצעות נתונים מחללית החלל אורביטר של נאס"א מה שעשוי להיות עשרות מיליארדי צללים קטנים, רבים מהם לא גדולים יותר ממטבע קטן, רובם ממוקמים באזורי הקוטב. "המחקר שלנו מראה כי המון אזורים של הירח שלא היו ידועים בעבר עשויים לאחסן מים בצורת קרח," אמר אחד החוקרים. "התוצאות שלנו מצביעות על כך שמים יכולים להיות הרבה יותר נפוצים באזורי הקוטב של הירח ממה שחשבו בעבר, מה שמקל על הגישה, החילוץ והניתוח".
מים הם משאב יקר ונוכחות ירחית בשפע יחסית עשויה להתברר כחשובה למשימות אסטרונאוטים ורובוטים עתידיים, שצריכים להפיק ולנצל מים למטרות כמו אספקת שתייה או מרכיב דלק. נאס"א מתכננת חזרה של אסטרונאוטים לירח, משימה שחזונה הוא לסלול את הדרך למסע מאויש למאדים. מקורות נגישים בהם ניתן לקצור מים על הירח יועילו למאמצים אלה. "המים אינם מוגבלים רק לאזור הקוטב. הם פרושים באופן רחב יותר ממה שחשבנו בעבר".
תעלומה נוספת שנותרה לא פתורה היא מקור מי הירח. "מקורם של מים על הירח הוא אחת השאלות הגדולות שאנו מנסים לענות עליה באמצעות מחקר זה ואחר," אמר החוקר. "נכון לעכשיו, המתמודדים העיקריים הם שביטים, אסטרואידים או חלקיקי אבק בין-כוכביים קטנים, רוח השמש והירח עצמו באמצעות התפשטות מהתפרצויות געשיות. הבנת מקורות המים על הירח יכולה גם היא לשפוך אור על מקורות המים של כדור הארץ - עדיין שאלה פתוחה במדע הפלנטרי", סיכם.