אלוף (במיל'), פרופסור יצחק בן ישראל, יו''ר סוכנות החלל הישראלית, התראיין הבוקר (שלישי) לתוכניתם של גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM והסביר מה השלב הבא אחרי גילוי המים על הירח: "עוד פחות מארבע שנים מהיום מגיעים לירח ושם בונים מושבה שתעזור לנו להגיע למאדים". 

נאס"א הכריזה - נמצאו מים על הירח (צילום: רויטרס)

זהו, אז אפשר להתכונן לטוס?
"אפשר להתכונן לשתות את מתווכנת"

אבל אלו לא מים כמו שאנחנו מכירים, פותחים את הברז ויוצאים מים נכון? זה נראה קצת אחרת. 
"לא, זה תלוי. חלק מהמים הם בצורת קרח, זאת אומרת כמו שאתה מכיר בצורת קרח, רק צריך להמיס את זה. חלק מהמים הם מולקולות שהן בתוך הסלעים, מה שקוראים סלע רטוב, ולהפיק את זה זה קצת יותר קשה אבל עדיין שני המחקרים, מדובר פה בשניים, אחד של נאס"א ואחד של קבוצת חוקרים שביניהם גם ד"ר עודד אהרונסון". 

אבל איך הם יוצאים ביחד בכזה תיאום וסינכרוניזציה?
"זו לא סינכרוניזציה, זה די מקרי. המחקר של החברה ממכון ויצמן ואחרים פורסם בעיתונות המדעית, ועכשיו בהזדמנות זו שנאס"א הודיעה שהיא מצאה אישוש לא לאותו דבר אבל שניהם באותו כיוון, אז נותנים פרסום". 

בוא נדבר על המשמעות של הדבר הזה, כמה זה באמת דרמטי? 
"אנחנו יודעים שיש מים על הירח, מבחינה תיאורטית כבר למעלה מ-10 שנים אחרי שזה הוכח באופן ניסיויי, זאת אומרת מה שהאמריקנים עשו, נאס"א עשתה, היא ריסקה חללית על אחד הקטבים, הרי בקוטב קר, ולכן אם יש מים על הירח שם הם יקפאו ויישארו. אחרת, בגלל שלירח אין כוח משיכה, אם נשפכים עליו קצת מים ונשפך מפגיעת השביטים שבדרך כלל עשויים מקרח מימן, באין אטמוספירה ואין משיכה הם לאט לאט נעלמים. אז ריסקו חללית באחד הקטבים ומדדו את הענן שיצא מהריסוק ובענן היו אדי מים, מולקולות של מים. אז זה שיש מים ידענו, עכשיו השאלה היא מה ההיקף, האם ההיקף הוא מספיק כדי שבאמת אם נעשה מושבה על הירח וכל זה במסגרת תוכנית ארטמיס האמריקנית שמגיעים למאדים, אבל בדרך עוד פחות מארבע שנים מהיום מגיעים לירח ושם בונים מושבה שתעזור לנו להגיע למאדים". 

זו בעצם רק חניית ביניים.
"האם צריך לסחוב מים לחניית הביניים הזאת? שישיות מהסופר בארץ? זאת השאלה. זה תלוי בכמות. אז המחקר של נאס"א הראה שבמכתשים הגדולים בקטבים, למה בקטבים? כי הקוטב תזכרו, כמו אצלנו חצי מהצל של הירח הוא בצד המואר והקוטב הוא חלקו תמיד בצד החשוך". 

אז כמה מים יש?
"בשני המחקרים גם יחד יוצא איזה 40 אלף קילומטר מרובע לא במקום אחד, מפוזרים גם במכתשים הגדולים האלה וגם כמו שהראו אהרונסון והחוקרים שלו גם במכתשים הקטנים הקצת יותר רחוקים שהם גם בצד המואר".