אלקטורים

בפתק כתוב ביידן או טראמפ. בפתק כתוב השם של מי שיהיה הנשיא הבא. אבל בפועל, ההצבעה היא לא לנשיא, היא לאלקטור או אלקטורית. לכל אחת מ־50 המדינות המרכיבות את ארצות הברית מוקצה מספר אלקטורים, נציגים, על פי מפתח השקול למספר המחוקקים שלה בשני בתי הקונגרס. בסך הכל יש כיום 538 אלקטורים. המועמד שקיבל את מספר הקולות הרב ביותר מקרב המצביעים במדינה מסוימת, יזכה בתמיכת כל האלקטורים של אותה המדינה. השיטה גורמת לכך שזהות המנצח לא נקבעת על ידי מספר הקולות הכולל שקיבל כל מועמד, אלא על ידי כמה אלקטורים הוא צבר. למה זה עובד כך? כי כך קבעו אבות האומה לפני מאות שנים. זה קצת מיושן, אבל בינתיים עובד, בדרך כלל. וקשה לשנות את זה, כי אם לשנות, כל אחד ירצה לשנות למשהו אחר. כך או כך, במישיגן, באיווה, בפנסילבניה, יבחרו היום באלקטורים. האלקטורים הם שיתכנסו ויבחרו נשיא. 

טראמפ וביידן מחליפים קללות במהלך העימות הסוער (צילום: רויטרס)

ביידן

זו הפעם השלישית שג’ו ביידן רץ לנשיאות. בעבר היה נמרץ יותר, מרשים יותר, ולא הצליח לו. דווקא הפעם, לקראת סוף הקריירה, יש סיכוי. מה זה אומר? מה שכולם יודעים, אבל נוטים לשכוח: מזל יותר חשוב משכל. לביידן היה מזל בבחירות המקדימות, כי המועמדים האחרים נראו קצת רדיקליים – הימור לא מספיק בטוח. ויש לו מזל בבחירות הכלליות כי מולו עומד טראמפ. אם ביידן ייבחר, הפרחים לטראמפ. רק הסלידה ממנו עשתה מביידן פופאי. 

ג'ו ביידן (צילום: רויטרס)ג'ו ביידן (צילום: רויטרס)

גמלאים

הסקרים ניבאו שחיקה ממשית בכוחו של טראמפ בקרב הגמלאים. מאז ביל קלינטון לא היה מועמד דמוקרטי שהובטחו לו קולות של אזרחים קשישים כמו שמובטחים כעת לביידן. למה הם אוהבים אותו? אולי כי הוא משלהם. אולי בגלל הקורונה. כנראה הסיבה השנייה, כי ב־1996 הם העדיפו את קלינטון הצעיר על בוב דול הקשיש (אבל זה היה כמובן דור אחר, כך שכל השוואה מחייבת זהירות). 

דואר

כולם מצביעים בדואר. כלומר, לא כולם, אבל יותר אמריקאים מאי פעם (ראו במסגרת). זה מבטיח כמה דברים. קודם כל, יהיו פחות שינויים ברגע האחרון. ועוד: הספירה תיקח יותר זמן, וספק אם הלילה נראה מנצח. ועוד: עורכי הדין יעשו כסף רב בהתדיינות משפטית על כשרותן של מעטפות. ועוד: אם טראמפ יפסיד הוא יוכל לטעון שרומה, ולהאמין כל המשך חייו שהוא לא לוזר. 

הילרי

בטח לא קל להיות הילרי קלינטון הבוקר. ארבע שנים בדיוק אחרי ההפסד המפתיע, המטלטל. בטח לא יהיה קל לחייך ולברך את ביידן – אם ינצח. אבל היא תחייך עד שהלחיים ייקרעו. 

הילארי קלינטון (צילום: רויטרס)הילארי קלינטון (צילום: רויטרס)

ולדימיר

בבחירות הקודמות, בחישה רוסית הייתה חידוש מפתיע ומטריד. הפעם מדברים על הרוסים, ועל האיראנים, אבל כל עוד לא יתברר שנשלחו מעטפות הצבעה ממוסקבה ומצאו דרכן לספירת הקולות, אף אחד לא יתרגש במיוחד מכמה בוטים או קמפיינים של פייק ניוז. התרגלנו לטראמפ. התרגלנו גם לפוטין. 

ולדימיר פוטין (צילום: רויטרס)ולדימיר פוטין (צילום: רויטרס)

 
זמנים

היום בחירות. יש מדינות שרק בעוד כמה ימים יתחילו לספור מעטפות אחרונות, שיגיעו מאוחר. בעוד קצת פחות משישה שבועות, האלקטורים צריכים להצביע. בתחילת ינואר יודיע סגן הנשיא לקונגרס במי בחרו האלקטורים. ב־20 בינואר יושבע הנשיא הבא. כך נבחר נשיא באמריקה. מסורבל, אבל בינתיים עובד, בדרך כלל. לוח זמנים צפוף מדי לבחירות צמודות בדואר. הוא סביר רק אם הפער גדול. 

חמישייה

בבית המשפט העליון יושבים תשעה שופטים. שלושה ליברלים ושישה שמרנים, שאחת מהם, איימי קוני בארט (בתמונה), מונתה על ידי טראמפ רק לאחרונה. יש סיכוי לא רע שחמישה מתוכם יידרשו כדי להכריע את גורל הבחירות. הליך ספירת המעטפות ייתקע, הרגע האחרון (14 בדצמבר) יתקרב, והשופטים ייאלצו לקבל החלטה. מה שלא יחליטו, יהיה זעם גדול. אבל הוא יהיה גדול יותר אם ההחלטה תהיה לטובת טראמפ. 

טראמפ

כולם כבר מכירים אותו. זה יתרונו וזה חסרונו. מי שעדיין אוהב - אוהב. מי שעוד לא אוהב - כבר לא יאהב. אפשר לומר לשבחו ולגנותו שהרבה ממה שהוא מבטיח במערכת הבחירות - הוא גם משתדל לקיים. מסתבר שהרבה מהבוחרים מצפים שלא כך יהיה. הם מצפים שהנשיא יגזים בקמפיין ויירגע לאחריו. טראמפ לא נרגע. אם ייבחר, בזכות זה ייבחר. אם לא ייבחר, בגלל זה לא ייבחר.

טראמפ בעצרת (צילום: REUTERS/Carlos Barria)טראמפ בעצרת (צילום: REUTERS/Carlos Barria)

יום הבחירות

פעם זה היה היום שבו מצביעים, סופרים ומכריזים. הפעם זה היום שבו עוד מותר להצביע, וכבר מותר לפתוח מעטפות. יום מתוח, אבל מאוד לא חגיגי. בסופו, מי יודע מה יהיה. מן הסתם, המתנה ליום הבא. 

כניעה

קשה להאמין שמי מהמועמדים ייכנע הערב. הם עוד צעירים מספיק לזכור את הלקח של בוש נגד גור משנת 2000 – גור הודיע על כניעה, ואז צלצל לבוש כדי למשוך את כניעתו. הנוכחים תיארו אותה כשיחה מוזרה, לא לגמרי ידידותית. אחריה באו עוד חמישה שבועות של התכתשות בבתי משפט. בסוף, גור נכנע בפעם השנייה. הוא צלצל והבטיח לבוש שזו השיחה האחרונה. 

לנדסלייד

אין תרגום ראוי בעברית למונח הזה. בהקשר גיאולוגי, מדובר במפולת הרים. בהקשר פוליטי, בניצחון סוחף. יש מי שחושבים שזה מה שיקרה הפעם. הסקרים לא יטעו, הבוחרים של טראמפ לא יצאו מהבית, וביידן ינצח בכל המדינות שהוא מוביל בהן – ואולי אפילו בעוד כמה. אולי יקבל יותר מ־400 אלקטורים. אם ביידן ייקח את טקסס, זה יהיה סימן. לא צפוי, אבל אפשרי. האחרון שקיבל מעל 500 אלקטורים היה רייגן. האחרון שקיבל מעל 400 היה בוש האב. 

מתנדנדות

מה מכניס מדינה לקטגוריית ה”סווינג”? כל סוקר או חזאי והחלטותיו. אבל בדרך כלל, פער קטן למדי, אולי שלושה אחוזים או חמישה אחוזים, בסקרים. השנה, פנסילבניה במוקד. היא המדינה המתנדנדת הכי חשובה. לא בגלל שהיא הכי צמודה, אלא בגלל שבלעדיה כמעט כל הדרכים לניצחון של טראמפ נחסמות. מעבר לכך, היא גם המדינה שבה ביידן נולד, בעיירה סקרנטון (בתמונה).

נאשוויל

שם היה העימות השני והאחרון. לא יזכרו ממנו כלום. ובעצם, יזכרו שהיה צל חיוור לעומת הראשון, שאותו יזכרו כקקופוניה של גידופים. היו נשיאים שקנו או איבדו את עולמם בעימות. ביידן לא עשה שום רושם, טראמפ עשה את הרושם הרגיל. העימותים של הבחירות האלה לא לימדו אותנו כלום.

אנשים צופים בעימות בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן (צילום: Mario Tama/Getty Images)אנשים צופים בעימות בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן (צילום: Mario Tama/Getty Images)

 
סנאט

כשהנשיאות על המדוכה, קשה לשים לב לדברים אחרים, אבל אם לא יהיו התפתחויות בלתי צפויות, דווקא המרוץ לסנאט הוא היותר מסקרן השנה. לפי הסקרים, לדמוקרטים יש סיכוי טוב לזכות ברוב – ואז לשלוט גם בבית הלבן וגם בשני בתי הקונגרס. אבל גם את זה לא בטוח שנדע הערב. שני מרוצים צמודים לג’ורג’יה עשויים לחייב הצבעה חוזרת בתחילת ינואר – ואולי רק אז נדע.

עושר

טראמפ נבחר לנשיאות בזכות עושרו. או לפחות התדמית של עושרו. בטבלאות הוא עדיין מופיע כנשיא העשיר ביותר בתולדות האומה, ובפער גדול מאוד לעומת הבא אחריו (כנראה ג’ורג׳ וושינגטון). אלא שבחודשים האחרונים התברר שיש לו בעיקר חובות. ייתכן שהוא חושש להפסיד, משום שהפסד משמעו אובדן שכבת המגן הבולמת את נושיו.

פנס

מייק פנס יהיה סגן נשיא, או לא יהיה כלום. נשיא הוא כנראה כבר לא יהיה. אם טראמפ יפסיד, פנס צולל איתו. אם טראמפ ינצח, מי ירצה מועמד חיוור כמו פנס בעוד ארבע שנים.

מייק פנס נואם באיפא''ק (צילום: AFP)מייק פנס נואם באיפא''ק (צילום: AFP)

 
צעירים

באחד העיתונים כתבו ש”דור הטיקטוק” בא להצביע. זה דור שאם יבוא במספרים גדולים, יכול גם להכריע (לטובת ביידן). אבל בני ובנות הדור הזה ודאי ישימו לב לכך שמעולם לא נדרשו צעירים רבים כל כך - להצביע למועמדים זקנים כל כך. הנשיא הקודם, ברק אובמה, היה החמישי הכי צעיר. הנשיא הבא, מי שלא ייבחר, יהיה הקשיש בתולדות אמריקה. ביידן קצת יותר, אבל גם טראמפ לא ילד. 

קמלה 

רשמו לפניכם: בבחירות 2024 אולי סוף־סוף תהיה היסטוריה. אם ביידן ינצח, סגנית הנשיא קמלה האריס תתייצב למרוץ הנשיאות שלה מוכרת ומוכנה. אם מותר להמר, יש סיכוי לא רע שמולה תתייצב מועמדת רפובליקנית, אולי ניקי היילי. רק דמיינו את הקרב הזה. שתי נשים אסרטיביות, רהוטות, לא לבנות. שתי נשים שרוצות לעשות היסטוריה. יש למה לחכות.

קמלה האריס (צילום: Alex Wong, GettyImages)קמלה האריס (צילום: Alex Wong, GettyImages)

 
רוב

באמריקה, כאמור, לא חשוב מי מקבל יותר קולות. הילרי קלינטון קיבלה יותר קולות. אל גור קיבל יותר קולות. גם ביידן יקבל יותר קולות. כמעט בוודאות. אפילו הסוקרים הספקנים ביותר ביחס לסיכוייו של המועמד הדמוקרטי מודים שהוא יקבל יותר קולות – השאלה היא אם רק יקבל אותם במקום הנכון. פער של 40% בקליפורניה לא נותן כלום. הוא צריך את הפער של האחוז האחד במישיגן או באריזונה.

שובר שוויון

אם כל מועמד מקבל בדיוק 269 אלקטורים, בית הנבחרים מכריע. אבל לא כל הצירים, אלא ציר אחד מכל מדינה. כרגע, יש לרפובליקנים פחות צירים, אבל מיותר מדינות. זה הופך כמה מחוזות זניחים של הקונגרס למסקרנים מאוד. אלה המחוזות שיכולים להוסיף קול – ולהפוך את המדינה לכזו שתכריע במקרה של שוויון. דוגמה: המחוז העשירי של פנסילבניה. איפה זה? בין גולדסבורו לקרלייל, מצפון־מערב לפילדלפיה. הבוחרים של המחוז הזה יכולים, תיאורטית, לשבור שוויון. 

תוהו ובוהו

יש כמה תסריטי אימים שמסתובבים בראשם של בכירים בוושינגטון. מה קורה אם טראמפ פשוט מסרב לעזוב. מה קורה אם בית המשפט מגיע להחלטה, והצד השני מסרב לקבל אותה. מה קורה אם המונים יוצאים לרחובות, בגלל טענות לרמאות, בגלל גרירת רגליים בספירה, בגלל תחושה שמישהו גונב את הבחירות. אף אחד לא סומך על טראמפ שינסה להרגיע את הרוחות. ובטח שהדמוקרטים לא יהיו הפראיירים שבגלל הפחד מכאוס ייכנעו לטראמפ. כמובן, צריך להניח שזה לא יקרה. אבל ברמת ודאות פחותה לעומת בחירות קודמות. 

הבחירות במספרים

  • 230 מיליון אמריקאים זכאים להצביע
  • 140־160 מיליון אמריקאים צפויים להגיע להצביע
  • 270 אלקטורים נדרשים למועמד בשביל ניצחון
  • 78 הוא גילו של ביידן
  • 74 הוא גילו של דונלד טראמפ
  • 7%־10% הוא שיעור ההובלה של ביידן בסקרים הארציים
  • 4%־6% הוא שיעור ההובלה של ביידן במדינת המפתח פנסילבניה
  • 70% מזכאי ההצבעה “נלהבים להצביע", על פי הסקרים (הכי הרבה בעשורים האחרונים)
  • כ־7 מיליארד דולר הוציאו יחד המועמדים לנשיאות על הקמפיין 

בחירות בהיסטוריה

  • 81.8% הוא שיא ההצבעה אי פעם בארצות הברית, בבחירות ב־1876
  • 48.9% הוא שיא ההצבעה השלילי אי פעם בארצות הברית, בבחירות ב־1924
  • 3 מערכות בחירות שבהן אף מועמד לא ניצח התרחשו עד כה: ב־1800, ב־1824 וב־1876 
  • 96 הוא גילו של הנשיא שחי הכי הרבה: ג'ימי קרטר
  • 46 הוא גילו של הנשיא שמת הכי צעיר: ג'ון קנדי
  • 71.91 היא תוחלת החיים הממוצעת לנשיא
  • 7 נשיאים יצאו עד כה מניו יורק