אם ישנה סוגייה שהיא לא פחות מגורלית לעתיד הדורות הבאים של האנושות כולה, וששני המועמדים המובילים לנשיאות ארה"ב חלוקים בה מחלוקת מהותית, הרי שזהו משבר שינויי האקלים והתחממות כדור הארץ. בעוד שדונלד טראמפ בז למדע האקלים ונשבע להמשיך את ההשקעות בתעשיית האנרגיה מדלקים מאובנים, ג'ו ביידן מתכנן להחזיר את ארה"ב להובלת המאבק בשינויי האקלים ולמהפכת אנרגיה ירוקה.

בהיותה של ארה"ב הכלכלה השנייה ב"תרומתה" לפליטות גזי החממה לאטמוספירה, אחרי סין, מדובר בארבע שנים קריטיות לעתיד כדור הארץ, לא פחות. ביקשנו משניים מראשי ארגוני הסביבה המובילים בישראל, גרינפיס ומגמה ירוקה, לחזות את השלכות הבחירות בארה"ב על המאבק הגלובלי וביכולתן להפוך את החיים על פני כדור הארץ לבלתי נסבלים כבר בדורנו.

ג'ו ביידן תוקף את טראמפ, קרדיט: רויטרס

האם העולם יפעל יחד או כל אומה לנפשה?


אלעד הוכמן, מנכ"ל ארגון "מגמה ירוקה", אומר למעריב: "לארה"ב, בין אם אנחנו אוהבים את זה או לא, יש את היכולת להוביל לפחות את העולם המערבי לשינויים דרסטיים במדיניות כמו מדיניות המעבר לייצור אנרגיה ירוקה והתייעלות אנרגטית. הסכם פריז בלי ארה"ב לא נפל אבל נותר נכה מאד. כל מדיניות הרסנית של מעצמה כמו אמריקה מקצרת את שעון החול שמדע האקלים מעמיד בפנינו. 'נקודת האל-חזור' היא נקודה בזמן שבה הטמפרטורה העולמית הממוצעת ביחס לעידן הקדם-תעשייתי תעלה כבר ביותר משתי מעלות בממוצע והאנושות כבר לא תצליח להאט את הקצב, לא לעצור את המגמה ולא להחזיר את הגלגל אחורה.

קצב ההתחממות הנוכחי הוא כבר של שתי מעלות עד סוף העשור, כשהיעד של הסכם פריז הוא להאט את הקצב לעד מעלה וחצי. כל שנה של מנהיגי מעצמות מכחישי המשבר כמו טראמפ בתפקיד מקצרת את הזמן הזה. ארה"ב היא מדינה ענקית ומשבר האקלים כבר פוגע בה בהשתוללות והחמרה של אסונות טבע ומזג אוויר קיצוני. אבל העולם הוא אחד ומדיניות כמו של טראמפ מחמירה את הסכנות גם לאגן הים התיכון שלנו שמתחמם בקצב של פי שלושה מהממוצע הכלל עולמי. העשור הקרוב הוא קריטי בכל קנה מידה והאנושות לא יכולה להרשות לעצמה שכח משמעותי כמו ארה"ב יישאר מחוץ למשחק".

דונלד טראמפ וג'ו ביידן בעימות השני בנאשוויל (צילום: Morry Gash/Pool via REUTERS)דונלד טראמפ וג'ו ביידן בעימות השני בנאשוויל (צילום: Morry Gash/Pool via REUTERS)

ד"ר יונתן איקנבאום, מנהל הסניף הישראלי של ארגון הסביבה הבינלאומי "גרינפיס", מסביר: "לבחירה מחדש של טראמפ לכהונה שנייה שלוש משמעויות גדולות – אחת היא מימון המעבר לאנרגיות מתחדשות בעולם המתפתח. אם ארה"ב וכוחה הכלכלי לא יהיו חלק מהקרן הבינלאומית להשקעה במעבר הקריטי הזה הוא ייפגע מאד. כל המאבק העולמי בשינוי האקלים מבוסס על ערבות הדדית בין מדינות וברגע שאמריקה לא שם, זאת פגיעה אנושה. הדבר השני הוא עמידתו של טראמפ לצד תעשיית הנפט כמו בהחלטה האחרונה שלו לפתוח קידוחי נפט בקוטב הצפוני ובכך לסייע לתעשיית הנפט לקבע עובדות בשטח".

עוד הוא הוסיף כי "מחקרים כבר הוכיחו ש"שברון" ו"אקסון", חברות הנפט האמריקאיות, כלל אינן עוסקות בהשקעה באנרגיה מתחדשת בזכות הגב שהן מקבלות מממשל טראמפ, להבדיל מכל ענקיות הנפט האירופיות שמשקיעות בכך הון עתק כי הן מבינות שזה העתיד. הנושא השלישי והקריטי ביותר הוא שארה"ב ממצה כעת את הירידה הלא מספקת בפליטות המזיקות כתוצאה מהמעבר מפחם לגז. בארבע השנים הקרובות הפליטות שלה כבר לא ירדו ואולי אפילו יעלו. זאת בשורה מרה לעולם. המסר הכי חמור שטראמפ שולח לעולם הוא שכל מדינה לנפשה במאבק אחר משאבי אנרגיה באשר הם ולמעשה הורס את המולטילטרליות שהיא בסיס המאבק המשותף בשינוי האקלים".

דונלד טראמפ, ג'ו ביידן (צילום: Reuters/Mike Segar, Reuters/Jonathan Ernst)דונלד טראמפ, ג'ו ביידן (צילום: Reuters/Mike Segar, Reuters/Jonathan Ernst)

ישראל מושפעת – תרבותית ואקלימית


הוכמן מדגיש: "אנחנו, בישראל הקטנה, מושפעים מכל ממשל אמריקאי וכשבבית הלבן יושב חסיד תעשיות הגז הפוסילי והנפט המזהמות אצלנו יש לגיטמציה לשבח את הגז, שהוא בסך הכל טכנולוגיית מעבר לייצור חשמל, כ'נקי' ולהניח צינור נפט חדש מאילת כדי לשנע נפט מאמירויות המפרץ. כשמשרד האנרגיה שלנו מתגאה בהגדלת היעד של ייצור החשמל הנקי מיעד של 17% עד סוף העשור ל-30% זאת הרי בדיחה עצובה והיא מתאפשרת כשנשיא ארה"ב בין היתר נותן לה לגיטימציה. מדינות במזרח הרחוק כמו יפן ומדינות באיחוד האירופי מציבות כבר יעדים של 100% מעבר לאנרגיה נקייה בייצור החשמל, והנעת התחבורה והתעשייה תוך זניחה מוחלטת של הדלקים המזהמים. סין הענקית נכנסת לואקום ומתחייבת לאפס את הפליטות המזהמות שלה. ואילו אנחנו עוד לא הגענו ל-10% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות נכון להיום".

הוא מוסיף: "בכל העולם כבר ידועה התועלת הכלכלית של המעבר לאנרגיות מתחדשות, בהחזרי הרווחים מהשקעות בתחום, בייצור משרות של פי שתיים מאשר המשך השקעה באנרגיה פוסילית ישנה ומזהמת, עניין קריטי בעידן הקורונה, שלא לדבר על התרומה המכרעת לבריאות הציבור. אבל המציאות היא שלארה"ב מדינות חסות רבות בעולם שמושפעות ממנה וממי שיושב בבית הלבן וישראל בעידן טראמפ איננה בצד הנכון של ההיסטוריה במאבק במשבר האקלים".

"אם ביידן ייבחר היום המשימה לפתחו היא לא פחות מהיסטורית – לשכנע את העם האמריקאי שמהפכת האנרגיה היא חיובית למשק ולעובדים וטומנת בחובה הזדמנויות אדירות לכלכלה האמריקאית ולא 'רק' לעתיד כדור הארץ והאנושות ככלל. לשנות את הדיסקט שטראמפ הנחיל לאמריקאים לפיו שותפות אמריקאית בהסכם פריז היא ויתור אמריקאי במאבק על משאבים ולצאת ה'פראייר' של העולם" אומר הוכמן.

טראמפ (צילום: REUTERS/Carlos Barria)טראמפ (צילום: REUTERS/Carlos Barria)

מי צודק - טראמפ או ביידן?


לגבי הגאווה של טראמפ בהורדת פליטות גזי החממה של ארה"ב אומר ד"ר איקנבאום: "הבטחת הבחירות של טראמפ ב-2016 היתה לעמוד לצד כריית הפחם כמקור אנרגיה ובכך למזלנו הוא נכשל. הוא שמר על סקטור הפחם אבל לא פיתח אותו. היום הוא מתגאה בכך שבשנים אלה ירדה פליטת גזי החממה של ארה"ב, אבל מה שהוא שוכח לציין זה שהסיבה לכך היא שעוד לפני שנכנס לתפקידו ארה"ב כבר העבירה ייצור אנרגיה מפחם לגז טבעי, שעדיין פולט גזי חממה אבל פחות מפחם, והמשיכה בכך במהלך כהונתו. כך שלא מדובר בהוכחה שהוא 'ניצח את המדע' על ידי הורדת הפליטות תוך שמירה על האנרגיה המזהמת כמו שהוא מנסה להציג. לא היה תחתיו מעבר לאנרגיות מתחדשות/ירוקות אלא מעבר בתוך אנרגיות פוסיליות/מזהמות".

איקנבאום מדגיש: "ביידן צודק כשהוא טוען שמהפכת מעבר אנרגטי בארה"ב תייצר מיליוני משרות נוספות בעוד איומיו של טראמפ על משרות שייגזלו מכורי הפחם הם איומים ריקים ביחס לפוטנציאל הכלכלי לאמריקה של השקעה באנרגיות מתחדשות. מה שהדמוקרטים היו צריכים לעשות בקמפיין הזה הוא לשכנע את עובדי תעשיית האנרגיה המסורתית שיש להם עתיד גם בעולם החדש של האנרגיה הנקייה.

הוא הוסיף כי "זאת מהפכה תעשייתית שנייה ממש והעולם כבר עבר מהפכות שבני האדם הסתגלו אליהן, אבל ללא כוח בינלאומי משמעותי קשה לבצע מהפכות וחשיבותה של ארה"ב, תודעתית ותרבותית, כשותפה ומובילה בכוח הבינלאומי הזה היא קריטית משום שמדיניות מכחישת משבר האקלים כמו זו של טראמפ מעניקה לגיטימציה לממשלים בעלי מדיניות דומה כמו זה של בולסונארו בברזיל".

דונלד טראמפ (צילום: gettyimages)דונלד טראמפ (צילום: gettyimages)

לדבריו, מדובר בנזק היקפי נורא כך שאם בבית הלבן ישב נשיא כמו ביידן שיוביל את הכח שמאמין במדע והולך איתו יד ביד, ההשפעות הגיאופוליטיות יהיו גם הן בהתאם ובמקום שהיוקרה והתחרות של המעצמות תהיה מי תשלט על יותר שדות קידוח נפט וגז פוסילי, היא תהיה על מי תשיג יותר את יעדי המעבר לאנרגיה נקייה והפחתת פליטות גזי החממה".

הוכמן הוסיף: "המאבק בשינוי האקלים יימשך עם הממשל האמריקאי או בלעדיו, אבל באותה נשימה בחירה של ביידן תתן זריקת מרץ אדירה לעולם המדע והפיתוח בכל העולם בקידום מהפכת האנרגיה הנדרשת לעצור את שעון החול. עם עוד ארבע שנות טראמפ זה לא יקרה וגם את הזמן שאנחנו קונים עכשיו בדרך לנקודת האל חזור נאבד והיא פשוט תתקרב אלינו בצורה מסוכנת כבר בעשור הבא כך שבחירה מחודשת של טראמפ היא מכה קשה לעתיד כדור הארץ".