ממשלת עיראק התעלמה מההיסטוריה היהודית במדינה במהלך ביקורו ההיסטורי של האפיפיור פרנציסקוס בסוף השבוע האחרון. זאת, לאחר שבוותיקן קיוו כי נציגות יהודית תשתתף בטקס בו נכח האפיפיור, לאור שורשי היהודית בעיראק.

בכלי התקשורת מטעם הוותיקן נטען כי האפיפיור נכח בטקס על חורבות העיר אור, שם הפציר במוסלמים, בנוצרים וביהודים לנהוג בדרכי שלום. עם זאת, המשלחת מטעם היהדות לא השתתפה באירועים.

אזרח עיראק, אדווין שוקר, המבקר בבגדד לעתים תכופות, הביע את אכזבתו מהממשל המקומי. "בזבזנו הזדמנות היסטורית לפיוס עם היהודים על ידי כך שלא הזמנו אותם להשתתף בטקס שנערך לצד שרידי העיר אור. לא ניצלנו את המאורע על מנת להודות ולתקן את העוולות שנגרמו להם בידי הממשל".

האפיפיור פרנציסקוס בביקורו ההיסטורי בעיראק (צילום: Vatican Media/­Handout via REUTERS)האפיפיור פרנציסקוס בביקורו ההיסטורי בעיראק (צילום: Vatican Media/­Handout via REUTERS)

הודעתו של האפיפיור נמסרה בניגוד לממשל העירקי: "כילדי אברהם, יהודים, נוצרים ומוסלמים, יחד עם מאמינים נוספים וכל האנשים החפצים בכך, אנו מודים על נתינת אברהם", כך אמר בשבת.

עם זאת, בכירים בממשל העיראקי התעלמו מההיסטוריה של הקהילה היהודית בעיראק גם בביקורו של האפיפיור במוסול, שם הייתה קהילה יהודית משגשגת ובתי כנסת נחשפו באזור. לעומת זאת, באיזור האוטונומי של כורדיסטן, שימרו את הסיפור ההיסטורי, שכולל את היהדות.

בוותיקן קיוו להשתתפות נציגים יהודים בטקס, לא רק בנוכחות התפילה, אלא גם ביתר האירועים. אף ניכר כי מצד עיראק ניסו לסכל כל מאמץ מצד נציגות יהודית להגיע, כך על פי מקורות יודעי דבר. 

מצד האפיפיור הושמעו לא פעם קריאות לאחדות בין-דתית. דובר הוותיקן, מטאו ברוני, טען כי אמורה הייתה להיות נציגות יהודית בטקס, אך לא ידע לומר אם גם רבנים יגיעו, כך על פי עיתון "טיימס" האמריקאי. 

עומר מוחמד, היסטוריון שעומד מאחורי עין מוסול, אמר כי בלטה היעדרותם של היהודים והיא אף פגעה בדימוי הגיוון: "איפה היהודים? הם אינם כאן", אמר. "ללא הכרה בהיסטוריה היהודית בעיראק, מבלי להכיר בתרומתם למדינה לפני אלפי שים ועד היום, לא יהיה גיוון אמיתי", הוסיף. 

בשנת 2008, לא היו מספיק על מנת להשלים מניין בבגדאד, שם חיו בעבר אלפי יהודים. האתרים היהודים במדינה, מרביתם נהרסו. ממקור יודע דבר נמסר כי בשנם האחרונות, אדמות שהיו שייכות בעבר לבעלים יהודים, הועברו לשליטת השיעים. באחד המקרים, היה זה מאבק על קברו של הנביא יחזקאל. לעומת זאת קברו של הנביא נחום באלקוש, שוקדם מחדש ובעל משמעות לקהילה היהודית כמו גם לזו המוסלמית והנוצרית באזור.