המגישים ציינו כי "זו זירה יותר נוחה לכן איראן בוחרת בה", והמומחה השיב: "כן, גם ישראל צריכה לשאול את עצמה אם לא פותחים פה דלת למקום שאין ממנו חזור. איראן עם כוחות הצי של משמרות המהפכה גילתה בעצם במפרץ הפרסי, בעומאן בעיקר, סוג של יכולת לעשות או לגבות מחירים דרך שיבוש מהלכים כלכליים בין לאומיים". לדבריו, האיראנים יכולים להראות דברים רבים דרך הים, בהם פנייה לארה"ב במטרה להדגיש כי אי חתימת הסכם באופן מידי - עולה במחירים של חוסר יציבות".
יוכפז ודוידוב תהו - איפה הצי האמריקאי, ופרופ' רבי השיב: "על זה אני מדבר הרבה זמן, מה שאנחנו רואים מפה לא רואים משם. אם אני נכנס למחשבה של איראן, כשהנשיא יעלה, איך שהבחור רואה את הדברים זה אחרת לחלוטין ממה שלדעתי מוח מערבי הגיוני מסוגל לחשוב, איראן רואה שדה של הזדמנויות". לדבריו, ממשל ביידן נראה בעיני איראן כבשל לסחיטה, האמריקאים אומרים בכול מקום שפניהם לא למזרח התיכון ומה שעושים להם האירנים זה בית ספר".
"מדובר בניהול סיכונים מצידה של איראן", הדגיש המומחה, "יש פה שלב שאיראן החליטה במודע להעלות את רמת הסיכונים, משום שהיא חשה שיש ואקום רב במזרח התיכון, מצב שמאפשר לה להעלות הילוך, וכשמסתכלים מסביב ורואים את העניין של הממשל האמריקאי שנסוג, וקריסה של מדינות ערביות".
בהמשך הראיון, הוא נתבקש להתייחס לסוגייה הזו בהקשר לממשלה החדשה בישראל, ולשאלה - האם מדובר בנקודת תורפה. "איראן בעצם בודקת ומותחת את החבל, זה חלק אינטגרלי מתוכנית הפעולה", אמר, "מה שבנט אמר נכון מאוד - אתה יכול להעלות מנופים דיפלומטיים, אבל אם תחבר את ישראל רק לעניין הדיפלומטי אתה תאבד את כוח התמרון שלך, לכן כל מה שאמר אולי נכון, איראן מחכה לראות כיצד ישראל יכולה להסמיך מעשה לאמירה". לדבריו, אי עשיה בהמשך להתבטאות עלול להיתפס כחולשה. הוא סיכם: "צריכים להיות אחראיים בהתנהלות מול איראן, משום שחייבים לקיים את מה שמבטיחים.
התרעות פיקוד העורף