מועצת הביטחון של האו"ם התכנסה לדיון בנושא הביטחון הימי והדרכים לפעול בצורה אפקטיבית מול פשעים וערעור הביטחון בדרכי הים הבינלאומיות. זאת בעקבות שתי התקיפות על אוניות סוחר במפרץ הפרסי בשבועיים האחרונים, לכאורה בידי איראן.

ראש הממשלה נפתלי בנט במסר לאיראן, במסגרת ביקורו בפיקוד צפון (צילום: עומר מירון / לע"מ)

בראש הדיון עמד נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו, והשתתפו בו גם הנשיא ולדימיר פוטין שייצג את רוסיה, וכן שרים מאסטוניה, מקסיקו, בריטניה ונורבגיה. מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן התייחס מוקדם יותר לתקיפת האונייה "מרסר סטריט" שבה נהרגו איש צוות רומני ובריטי. בפנייה למועצת הביטחון הפנה בלינקן אצבע מאשימה כלפי המשטר בטהרן: "אנו מאמינים כי איראן הובילה תקיפה בלתי מוצדקת על מרסר סטריט", הסביר בלינקן.

אמש התברר כי ויליאם ברנס, ראש סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב, יגיע היום (שלישי) לישראל במסגרת ביקור רשמי ראשון שלו בתפקיד. ההערכה היא שבמרכז השיחות שיערוך עם ראש הממשלה ובכירי מערכת הביטחון תעמוד הסוגיה האיראנית. ברנס גם צפוי לבקר בהמשך ברשות הפלסטינית.

בתוך כך דחה דובר משרד החוץ האיראני את הצהרת שר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזף בורל, המאשים את ארצו בתקיפת מרסר סטריט וטען שזו הצהרה לא אחראית ומוטה. הדובר סעיד ח'טיב זאדה אמר כי בזמן שבאיחוד לא השמיעו הגה במשך חודשים נוכח התוקפנות הישראלית, החבלות והטרור המדינתי שביצעה נגד איראן, האירופאים לא צריכים לצאת בתגובות שמצביעות על ההטייה שלהם.

לדבריו, "אף פעם לא עזבנו את שיחות וינה (שיחות הגרעין). הנשיא ראיסי אמר בבירור שאין לו ספק בקשר להסרת הסנקציות, וחוסיין אמיר־עבדולחיאן (דיפלומט איראני) שוחח על נושא זה עם אנריקה מורה, סגן מזכ"ל האיחוד האירופי, במהלך פגישתם בטהרן".

הדובר ח'טיב זאדה שיגר "תנחומים" למשפחות אנשי צוות האונייה שנהרגו במתקפה. הוא טען כי ארצו דואגת לבטיחות אוניות סוחר בינלאומיות ששטות במים הבינלאומיים, אבל הזכיר את "ההפרה שביצעה בעבר בריטניה, כאשר אנשיה השתלטו על אונייה איראנית".

מחאות נגד השבעת ראיסי

עמנואל מקרון, נשיא צרפת, היה המנהיג המערבי הראשון ששוחח עם אברהים ראיסי, נשיאה החדש של איראן. בשיחת טלפון שארכה שעה, קרא מקרון לאיראן לחזור בהקדם לשיחות הגרעין בווינה כדי להגיע לסיכום שישים קץ לכל הפעילות הגרעינית של איראן, המפירה את ההסכם איתה. הוא אף הביע את נכונותה של צרפת ליתר מעורבות בהשגת הפתרון. אשר למצב במזרח התיכון, מקרון חזר על מחויבותה של צרפת לשמירה על הביטחון בים ועל חופש השיט. הוא עמד על הצורך לפתוח בשיחות שיאפשרו לשמור על היציבות והביטחון באזור. בהקשר זה נידון המצב בלבנון ובעיראק.

לפי הצד האיראני, ראיסי אמר למקרון כי "חיוני שארה"ב והאירופאים יעמדו בהתחייבויותיהם במסגרת הסכם הגרעין ושזכויות האומה האיראנית והאינטרסים שלה יישמרו". לדבריו, "איראן רצינית מאוד בהבטחת הביטחון ושמירת ההרתעה במפרץ הפרסי ובים עומאן, ותתעמת עם אלה שיפגעו בביטחון זה".

זאת ועוד, מכתב החתום בידי חברי פרלמנט אירופאים נשלח לשר החוץ של האיחוד ז'וזף בורל, במחאה על השתתפותו של הממונה על שיחות הגרעין מטעם האיחוד האירופי אנריקה מורה בטקס ההשבעה של נשיא איראן ראיסי, המכונה "התליין מטהרן". "לשלוח נציג בכיר כל כך להשבעה של נשיא עם עבר חשוך כל כך בזמן הרגיש הזה, נוגד את ההתחייבויות האירופאיות של תמיכה בזכויות אדם", כתבו חברי הפרלמנט.