תחקיר של הסאנדיי טיימס הבריטי מאשים כי סין השתלטה על ארגון הבריאות העולמי בתגובה לביקורת שלו על ההתנהלות במגפת הסארס לפני 18 שנה וכך הצליחה להסתיר את חומרת ההתפרצות של נגיף הקורונה ולטייח את החקירה על מקורות המגפה.

בראשית 2003, כאשר החלו להיחשף הפרטים על מקרי ההידבקות בנגיף הסארס בסין, דרשה מנהלת סוכנות האו"ם באותה תקופה, גרו הארלם ברונטלנד, כי המשטר בבייג'ינג יחשוף את כל האמת ואף פרסמה אזהרת מסע לאזורים שנפגעו מהנגיף.

לפי הכתבה, אחרי שהושגה השתלטות על המגפה, שגבתה כ-800 קורבנות ועלתה לסין בהפסד של כשישה מיליארד דולר, החליטו הסינים להבטיח את שליטתם בארגון כדי למנוע מקרים דומים בעתיד. הצעד הראשון היה גיוס מספיק מדינות כדי לשנות את תקנות הסוכנות על מנת להגביל את סמכויות המנהל באמצעות דרישה להתייעצות עם ועדת חירום, שבה יש גם נציגות סינית, לפני שיוחלט על הכרזה על מצב חירום או על הגבלות נסיעה.

פריצת הדרך עבור סין התרחשה בשנת 2006, כאשר מנהל הסוכנות הטרי, לי ג'ונג-ווק הדרום קוריאני, מת אחרי ניתוח. באמצעות הבטחות למדינות אפריקה על ביטול חלק מהחובות, הצליחה בייג'ינג להביא לבחירתה של מרגרט צ'אן, בכירה לשעבר במערכת הבריאות של הונג קונג שהואשמה בהתנהלות לקויה מול מגפת הסארס.

על פי הטיימס, במהלך עשר שנות כהונתה, צ'אן "בהחלט סיפקה מראית עין לכך שהיא מודה לסין על שהובילה אותה לתפקיד". בין השאר, היא העניקה תואר שגרירת רצון טוב לזמרת הסופרנו, פנג ליואן, רעייתו של הנשיא שי ג'ינפינג, ובמהלך ביקור בקוריאה הצפונית שיבחה את מערכת הבריאות המקומית. היא גם הואשמה כי עברו חודשים לפני שהכריזה על מצב חירום בהתפרצות האבולה במערב אפריקה ב-2014 כדי שלא לפגוע בעסקים הסיניים באזור.

במאי 2017, כאשר עמדו להיערך בחירות לקביעת היורש של צ'אן, הסינים שוב פתחו את הברזים לטובת מדינות אפריקה וסייעו לבחירתו של ד"ר תיאודורס גברה-יסוס, לשעבר שר החוץ של אתיופיה, מול מועמד המערב, ד"ר דיוויד נבארו, וזאת אחרי ששונו הנהלים שהעבירו את תהליך הבחירה ל-194 מדינות האסיפה הכללית של הסוכנות במקום רק 34 מדינות הוועד המנהל.

אחד הצעדים הראשונים של תיאודורוס היה מינוי של נשיא זימבבואה, רוברט מוגאבה, לשגריר רצון טוב של הסוכנות, וזאת על אף היותו של מוגאבה אחד הדיקטטורים הבולטים בעולם. גורמים דיפלומטיים אמרו לטיימס כי הענקת התואר למוגאבה נעשתה בשם סין כדי להודות לרודן על היותו בעל ברית במשך שנים רבות.

כאשר החלו הדיווחים הראשונים על התפרצות של נגיף בלתי מוכר בסין בסוף 2019, ועל אף האזהרות של טייוואן ושל רופאים בסין שניסו לשתף במידע את עמיתיהם בחו"ל, תיאודורוס המשיך לקדם את הקו הסיני כי ההתפרצות תחת שליטה וכי אין מעבר של הנגיף בין בני אדם. גם כאשר בכירים בארגון הציגו עמדות שונות, הקו הרשמי שהוביל תיאודורוס תאם את העמדה הסינית וקרא למדינות העולם שלא להגביל טיסות לסין. הוא גם נפגש עם שי ושיבח אותו על "מנהיגותו הנדירה". רק ב-30 בינואר, כאשר הנגיף כבר התפשט ב-18 מדינות, הגיעה ההודעה על מצב חירום.

בחודשים הבאים גברו הקריאות לחקור את נסיבות ההתפרצות בסין, כאשר האצבע המאשימה הופנתה לעבר מעבדת המחקר בווהאן. על פי התחקיר, תיאודורוס ניהל משא ומתן חשאי עם הסינים שבמסגרתו הוחלט שלא לקיים חקירה אלא "בדיקה" וכי שאלת הדליפה מהמעבדה לא תהיה על הפרק. גורמים בסוכנות טענו כי בניסיון למנוע מהסינים לעצור את כניסת הצוות המדעי, תיאודורוס נמנע מלמתוח ביקורת פומבית על בייג'ינג.

צוות הבדיקה לא כלל מדענים שמתמחים בדליפות ממעבדה ומחצית מ-34 חברי הצוות היו סינים, כאשר בייג'ינג קיבלה זכות וטו על חברי הצוות האחרים. האמריקאי היחיד שקיבל אישור היה פיטר דזצק, שעבד בעבר עם המעבדה בווהאן.

בסוף פברואר, השלים צוות הבדיקה את הסיור בסין וראש המשלחת, פיטר ון אמברק, הצהיר כי אין בסיס לתיאוריה כי הנגיף דלף מהמעבדה. גורמים המקורבים לתיאודורוס אמרו לטיימס כי הוא הופתע מכך, וגורמים נוספים בסוכנות ציינו כי לצוות לא הייתה סמכות לקבוע את זה. "לא היה להם את הניסיון הנדרש", אמר אחד הגורמים. "לא היה להם מנדט".

דובר מטעם סוכנות האו"ם אמר בתגובה לתחקיר כי מדובר בחזרה על "טענות בלתי מבוססות ומוטעות" וכי מנהל הארגון מתייחס לסין כמו אל כל מדינה בעולם. "העדיפות העליונה שלנו היא לסיים את השלב האקוטי של המגפה ואנחנו מסייעים למדינות ליישם תגובה מקיפה ומבוססת עובדות, תוך שימוש בצעדי בריאות ושימוש שוויוני בכלים להצלת חיים כמו חיסונים", נמסר.