הדלפת הענק הגדולה בהיסטוריה של מסמכים פיננסיים חשפה כיצד עשרות מנהיגים ומאות אישי ציבור מרחבי העולם פעלו להסתיר את ההון שלהם או ביצעו הוצאות ראוותניות, חלקם בעת שהצהירו על מאבק בשחיתות או בעת שבני עמם סבלו ממצוקה כלכלית.

התחקיר של הקונסורציום הבינלאומי של עיתונאים חוקרים, שעמד גם מאחורי הפרסום של מסמכי פנמה בשנת 2016 ומסמכי פרדייז שנה מאוחר יותר, מתבסס על 2.94 טרה-בייט, כאשר המידע כולל בין השאר יותר מ-11.9 מיליון מסמכים, קרוב לשלושה מיליון צילומים ויותר מ-1.2 מיליון תכתובות מייל. המידע הגיע מ-14 מקורות, חברות שמספקות שירותים ללקוחות עשירים שמעוניינים להסתיר את הכסף שלהם במקלטי מס ובחברות קש.

התחקיר כולל פרטים על 35 מנהיגי מדינות בהווה ובעבר, על יותר מ-300 אישי ציבור ובהם שרי ממשלה, שופטים וראשי ערים ויותר ממאה מיליארדרים, ביניהם סלבריטאים, כוכבי רוק ואנשי עסקים מובילים. "המסמכים חושפים את העבודה הפנימית של כלכלת צללים שמיטיבה עם העשירים ועם בעלי הקשרים על חשבונם של כל האחרים", ציין הקונסורציום הבינלאומי.

אחד המנהיגים הבולטים בתחקיר הוא מלך ירדן, עבדאללה השני. על פי המסמכים, השליט ההאשמי בנה אימפריית נדל"ן בינלאומית עם יותר מ-14 מבני יוקרה בשווי של יותר ממאה מיליון דולר ובין הנכסים שלו גם שלושה מבנים צמודים במאליבו שבקליפורניה עם נוף לאוקיינוס השקט. התחקיר טוען כי רשת של חברות באיי הבתולה הבריטיים ובמקלטי מס נוספים אפשרו למלך הירדני לבצע את הרכישות בשנים 1995 עד 2017, גם בזמן האביב הערבי וכאשר תושבי הממלכה סבלו ממצוקה כלכלית.

השלטון הירדני מנע גישה לתחקיר, אולם עורכי דינו של המלך טענו בתגובה כי הוא לא נדרש לשלם מסים וכי הוא השתמש בהון האישי שלו ולא בכספי ציבור. עוד הם טענו כי מרבית החברות שזוהו בתחקיר לא קשורות למלך או שאינן קיימות יותר.

ולדימיר זלנסקי נשיא אוקראינה (צילום: רויטרס)ולדימיר זלנסקי נשיא אוקראינה (צילום: רויטרס)

 נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, נבחר לפני שנתיים כשהוא נושא את דגל המאבק בשחיתות ובשליטת האוליגרכים. אולם בתחקיר נטען כי לפני הבחירות, הוא העביר 25 אחוז מהאחזקות שלו בחברה בחו"ל לחבר קרוב שמשמש כעת יועץ בכיר של זלנסקי. על ראש ממשלת צ'כיה, אנדריי באביש, אחד מעשירי ארצו שינסה להיבחר לכהונה נוספת בבחירות בסוף השבוע, נאמר כי הוא העביר 22 מיליון דולר לרשת של חברות קש בשנת 2009 כדי לרכוש נדל"ן, כולל אחוזה ליד קאן בריביירה הצרפתית.

 גם שמותיהם של 565 אישים ישראלים מופיעים בתחקיר. על פי המידע שפרסמו העיתונאים אורי בלאו ודניאל דולב מאתר "שומרים", ח"כ ניר ברקת, לשעבר ראש העיר ירושלים שעשוי להתמודד בעתיד על הנהגת הליכוד, המשיך להחזיק במניות של חברות עד שנבחר לכנסת לפני שנתיים ואף העביר את המניות שלו לאחיו, על אף שטען כי העביר את הנכסים שלו לנאמנות עיוורת ובניגוד לתקנות ועדת האתיקה. בתחקיר נטען כי ברקת החזיק בשנת 2018 גם במניות בחברת eToro שנרשמה באיי הבתולה הבריטיים, שבהם אין מס חברות והיא צפויה לעבור הנפקה בנאסד"ק בשווי של עשרה מיליארד דולר.

מטעמו של ח"כ ברקת נמסר בתגובה: "ניר ברקת הוא מחלוצי ההייטק בישראל וגאה להיות שותף להקמתן של צ׳ק פוינט וחברות נוספות שהפכו לגאווה ישראלית לאומית וגלובאלית. ניר ברקת גאה על העובדה שמאז ומעולם שילם את המיסים שלו באופן מלא בישראל ומקפיד לעבוד בעבור שקל לשנה בכל תפקידיו הציבוריים. עם כניסתו לזירה הציבורית לפני כ-18 שנים, הוא העביר את הניהול על כל עסקיו לאחיו ועם בחירתו לכנסת הגיש מסמכים לניהול עיוור בתוספת הצהרת הון מלאה לועדת האתיקה וביקש את הנחיותיה כפי שמתבקש.

"יצוין כי החוק מאפשר לחבר כנסת להעביר את עסקיו לניהול עיוור לקרוב משפחה שהיה שותף לעסקיו בעבר.  קשה לנתק את האינטרסים הפוליטיים שבחשו בפרסום 'תחקיר' מגוחך זה, מהעובדה שברקת מסומן כאחד המנהיגים שעשויים להחזיר את הליכוד לשלטון".

חבר הכנסת ניר ברקת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)חבר הכנסת ניר ברקת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

על השר לשעבר, חיים רמון, נאמר בתחקיר כי איל ההון האוסטרי, מרטין שלאף, נתן לו את השליטה בחברה עם חובות של יותר מ-50 מיליון דולר, קרקע בשווי של 14.4 מיליון אירו במונטנגרו ופרויקט תיירותי במונטנגרו שלא התקדם במשך יותר מעשור. חברת האם בקפריסין, שהייתה בניהולו של רמון, גם העבירה כספים לקבוצת הפועל תל אביב ואף תכננה להעביר כסף לבנו של רמון כדי לרכוש נכס בברלין. בתגובה, דחה רמון את הטענות כי היה "איש קש" של הקרן של שלאף והתריס כי "הטענות הללו פוגעניות, מעליבות ואינן אמת".

עוד פרסם אתר "שומרים" כי נציג מטעם משפחתו של המיליארדר בני שטיינמץ ועורך דין לונדוני בדקו בשנת 2018 אפשרות להוציא מליכטנשטיין שתי קרנות עם כמיליארד אירו ולהעביר אותן לאיי קוק, וזאת לטענתם בגלל חוסר שביעות רצון מהנאמן בליכטנשטיין. באתר העריכו כי הסיבה היא שליכטנשטיין הקשיחה את החקיקה נגד מקלטי מס. מטעמו של שטיינמץ נמסר כי הפרסום הוא חלק "מקמפיין השמצה" נגדו וכי הוא "מנהל את ענייניו  תוך הקפדה על שמירת החוק ומדווח באופן מלא לרשויות המס" וכי "באיי קוק אין, לא היו ולא יהיו פעילויות או חשבונות".

תחקיר נוסף נוגע לעמותות של מתנחלים שעוסקות ביישוב של יהודים במזרח ירושלים. מהפרטים עולה כי מאחר שהעמותות, הבולטת שבהן היא "עטרת כהנים", לא שילמו אגרות ומסים עבור החברות שניהלו בחו"ל, חלק מהחברות שהיו רשומות באיי הבתולה הבריטיים נמחקו והממשלה המקומית קיבלה את הבעלות על הרכוש, כולל מבנים במזרח ירושלים.

טוני בלייר (צילום: רויטרס)טוני בלייר (צילום: רויטרס)


ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר, שמוקדם יותר השנה התריע כי "מערכת המיסוי הפכה לגן עדן למזימות", מוזכר כמי שבעצמו ניצל את הפרצות. על פי המסמכים, בשנת 2017, בלייר ורעייתו שרי הפכו לבעלים של מבנה ויקטוריאני בשווי 8.8 מיליון דולר אחרי שרכשו חברה מאיי הבתולה הבריטיים שהחזיקה את הנכס, וכעת שוכן בו משרד עורכי הדין של שרי בלייר. החברה הייתה קודם לכן בבעלות משפחתו של שר התיירות של בחריין, זייד בין רשיד א-זיאני, ורכישת המניות במקום רכישת המבנה חסכה לבני הזוג יותר מ-400 אלף דולר של מסי רכוש.

על אף שנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, לא מוזכר בעצמו כמי שעשה הון מחברות קש או מקלטי מס, המסמכים מציגים אישים המקורבים לפוטין כמי שגרפו הון בדרכים חשאיות. אחד מהם הוא קונסטנטין ארנסט, מפיק ובכיר בטלוויזיה שנחשב למי שעמד מאחורי בניית התדמית של הנשיא בתור "המושיע של רוסיה". מהתחקיר עולה כי הוא הסתתר מאחורי שכבות של חברות בחו"ל כדי לשמש כשותף שקט בחוזה הפרטה במימון המדינה לרכישת עשרות בתי קולנוע ונכסים נוספים מעיריית מוסקבה. בשל כך, ההון שלו הגיע ל-140 מיליון דולר בשנת 2019.