הדלפת הענק הגדולה בהיסטוריה של מסמכים פיננסיים חשפה כיצד עשרות מנהיגים ומאות אישי ציבור מרחבי העולם פעלו להסתיר את ההון שלהם או ביצעו הוצאות ראוותניות, חלקם בעת שהצהירו על מאבק בשחיתות או בעת שבני עמם סבלו ממצוקה כלכלית.
התחקיר של הקונסורציום הבינלאומי של עיתונאים חוקרים, שעמד גם מאחורי הפרסום של מסמכי פנמה בשנת 2016 ומסמכי פרדייז שנה מאוחר יותר, מתבסס על 2.94 טרה-בייט, כאשר המידע כולל בין השאר יותר מ-11.9 מיליון מסמכים, קרוב לשלושה מיליון צילומים ויותר מ-1.2 מיליון תכתובות מייל. המידע הגיע מ-14 מקורות, חברות שמספקות שירותים ללקוחות עשירים שמעוניינים להסתיר את הכסף שלהם במקלטי מס ובחברות קש.
התחקיר כולל פרטים על 35 מנהיגי מדינות בהווה ובעבר, על יותר מ-300 אישי ציבור ובהם שרי ממשלה, שופטים וראשי ערים ויותר ממאה מיליארדרים, ביניהם סלבריטאים, כוכבי רוק ואנשי עסקים מובילים. "המסמכים חושפים את העבודה הפנימית של כלכלת צללים שמיטיבה עם העשירים ועם בעלי הקשרים על חשבונם של כל האחרים", ציין הקונסורציום הבינלאומי.
השלטון הירדני מנע גישה לתחקיר, אולם עורכי דינו של המלך טענו בתגובה כי הוא לא נדרש לשלם מסים וכי הוא השתמש בהון האישי שלו ולא בכספי ציבור. עוד הם טענו כי מרבית החברות שזוהו בתחקיר לא קשורות למלך או שאינן קיימות יותר.
תחקיר נוסף נוגע לעמותות של מתנחלים שעוסקות ביישוב של יהודים במזרח ירושלים. מהפרטים עולה כי מאחר שהעמותות, הבולטת שבהן היא "עטרת כהנים", לא שילמו אגרות ומסים עבור החברות שניהלו בחו"ל, חלק מהחברות שהיו רשומות באיי הבתולה הבריטיים נמחקו והממשלה המקומית קיבלה את הבעלות על הרכוש, כולל מבנים במזרח ירושלים.
על אף שנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, לא מוזכר בעצמו כמי שעשה הון מחברות קש או מקלטי מס, המסמכים מציגים אישים המקורבים לפוטין כמי שגרפו הון בדרכים חשאיות. אחד מהם הוא קונסטנטין ארנסט, מפיק ובכיר בטלוויזיה שנחשב למי שעמד מאחורי בניית התדמית של הנשיא בתור "המושיע של רוסיה". מהתחקיר עולה כי הוא הסתתר מאחורי שכבות של חברות בחו"ל כדי לשמש כשותף שקט בחוזה הפרטה במימון המדינה לרכישת עשרות בתי קולנוע ונכסים נוספים מעיריית מוסקבה. בשל כך, ההון שלו הגיע ל-140 מיליון דולר בשנת 2019.
התרעות פיקוד העורף