בנציבות האיחוד האירופי מתכוונים לקדם את ההסכם עם ישראל, שהואט ונתקל בשנים האחרונות בקשיים בגלל מחלוקות מדיניות עם ישראל. כך אמרו ל"מעריב" נציגים בכירים באיחוד. הדברים נאמרו בשולי ועידת מנהיגי יהדות אירופה שנפתחה אתמול בבריסל. עוד נאמר כי האיחוד יפנה תקציב לשיקום אתרים יהודיים שנפגעו או נחרבו.

סגן יו"ר משלחת הפרלמנט האירופי לענייני ישראל, ההולנדי ברט יאן רואיסן, האשים מצדו מדינאים אירופים באנטי־ישראליות ובלהיטות להעביר החלטות אנטי־ישראליות. "עבורי אין הבדל בין אנטי־ישראליות ואנטישמיות. הדרך ביניהן קצרה", אמר והוסיף כי הוא מקווה שההחלטה להפסיק את המימון למוסדות חינוך שמשתמשים בחומרים אנטי־ישראליים תאושר בשבוע הבא.

סגן נשיא נציבות האיחוד מרגריטיס שינאס אמר כי יש לגנות כל גילוי אנטישמיות, כולל כזו נגד ישראל. נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר בדברי הברכה ששיגר לבאי הוועידה כי על היהודים לנקוט בכל האמצעים כדי להבטיח שיוכלו לחיות חיים יהודיים חופשיים ובטוחים בארצותיהם. גם שר התפוצות נחמן שי עמד מצדו על כך שהאנטי־ציונות היא צורה של אנטישמיות.

בתגובה ובתמיכה בתוכנית של האיחוד האירופי להילחם באנטישמיות המדינות יתבקשו לפעול נגד האנטישמיות בתחום חופש הדת, עם דגש מיוחד על בלגיה, שבית המשפט העליון אישר את ההחלטה על איסור השחיטה הכשרה בה.

מארגן הכנס ויו"ר האיגוד הרב מנחם מרגולין אמר כי ב־12 באוקטובר 1939 אסרו הנאצים על השחיטה הכשרה, והיום עושה זאת מדינה באירופה.

בפתח הדיונים הוצג הסקר הגדול מסוגו שנערך על ידי האוניברסיטה המרכזית של בודפשט על האנטישמיות באירופה. מדובר בסקר דעת קהל רחב שערכו הארגונים היהודיים, ואשר מצביע על כך שהשנאה לישראל משמשת מנוף לשנאת היהודים.

הסקר נערך ב־16 מדינות בהשתתפות 16 אלף אזרחים אירופים שענו על 70 אלף שאלות ב־14 שפות. הרב הראשי של הונגריה שלמה קובש, שהציג את הסקר, אמר כי הוא נועד לשמש ליזמות בתחום המלחמה באנטישמיות.

הסקר עצמו כלל שאלות על דעות קדומות נגד יהודים כמו רשתות יהודיות שמנהלות את העולם, על כך שהיהודים לא יוכלו לעולם להשתלב בחברה בארצות שבהן הם חיים מאחר שהאינטרסים שלהם שונים מהמדינה, ושיותר טוב שיעזבו או יעסקו רק במקצועות מסוימים.

מדינות נוצריות כמו יוון, פולין, רומניה או ספרד מובילות בדעות אלה, אבל במדינה כמו רומניה הרוב חושב שלמרות התכונות השליליות טוב שיש יהודים במדינה, ואילו דווקא בהולנד חושבים שהיהודים עושים יותר מדי שימוש בשואה להצדקת התנהגותם.

רבע מהנשאלים בשוודיה, שליש בהולנד ויותר משליש בספרד סבורים, כי הישראלים מתייחסים לפלסטינים כמו שהנאצים התייחסו אליהם. באוסטריה, בלגיה, צ'כיה וצרפת מודים הנשאלים שהם שונאים יהודים בגלל ישראל, ומצדיקים את החרם נגד ישראל.