בצל שיחות הגרעין שעתידות להתחדש בסוף החודש בווינה, ה"ניו יורק טיימס" דיווח הבוקר (שני) כי ארה"ב הזהירה את ישראל מפני ההשלכות של תקיפת מתקני הגרעין האיראניים - וישראל הגיבה כי אין לה כוונה להרפות מהתקיפות. 

לפי הדיווח, פקידים אמריקאים הזהירו את עמיתיהם הישראלים כי "ההתקפות החוזרות ונשנות על מתקני גרעין איראניים עשויות להיות מספקות מבחינה טקטית, אך בסופו של דבר הן נוגדות תועלת", כך לפי מספר גורמים שמכירים את הדיונים מאחורי הקלעים.

הגורמים הישראלים אמרו שאין להם כוונה להרפות, ודחו את האזהרות שייתכן כי הם רק מעודדים בנייה מחדש מואצת של תוכנית הגרעין האיראנית. לפי הדיווח, זהו אחד מתחומים רבים שבהם ארצות הברית וישראל חולקות על היתרונות של שימוש בדיפלומטיה במקום כוח. 

שיחות הגרעין בווינה (צילום: רויטרס)שיחות הגרעין בווינה (צילום: רויטרס)

בדיווח נטען כי במהלך 20 החודשים האחרונים, פעילי מודיעין ישראלים התנקשו במדען הגרעין הראשי של איראן וגרמו לפיצוצים גדולים בארבעה מתקני גרעין וטילים איראניים, בתקווה לשבש את הצנטריפוגות המייצרות דלק גרעיני ולעכב את היום שבו הממשלה החדשה של טהראן תוכל לבנות פצצה.

אבל גורמי מודיעין אמריקאים ומפקחים בינלאומיים אומרים שהאיראנים החזירו את המתקנים במהירות לפעולה ולעתים קרובות התקינו מכונות חדשות יותר שיכולות להעשיר אורניום בקצב מהיר הרבה יותר. כאשר מפעל שיצר חלקים מרכזיים בצנטריפוגות סבל בסוף האביב ממה שנראה כמו פיצוץ משתק - הרס חלק גדול ממלאי החלקים, המצלמות והחיישנים שהותקנו על ידי פקחים בינלאומיים - הייצור התחדש בסוף הקיץ. פקיד אמריקאי בכיר אחד כינה זאת ביובש "תוכנית Build Back Better של טהראן".

החלפת מהלומות אלו היא רק חלק מההסלמה בחודשים האחרונים בין איראן למערב, עימות שעומד להגיע לשיאו, שוב, בווינה, שם לראשונה מאז כניסתו של הנשיא אברהים ראיסי לתפקיד, ייפגש צוות המו"מ האיראני עם עמיתיו האירופים, הסינים והרוסים כדי לדון בעתידו של הסכם הגרעין מ-2015. פקידים אמריקאים יהיו בעיר אך לא בתוך החדר - מכיוון שאיראן לא תיפגש איתם לאחר שהנשיא טראמפ פרש מההסכם לפני כשלוש שנים. 

הפקידים שנראו אופטימיים לפני חמישה חודשים לגבי החזרה להסכם מ-2015 חוזרים לווינה הרבה יותר פסימיים מאשר כשהם עזבו אותה בפעם האחרונה, באמצע יוני. היום, החזון של הנשיא ביידן להיכנס מחדש להסכם בשנת כהונתו הראשונה ואז לבנות משהו "ארוך וחזק יותר", כמעט ונעלם.

ג'ו ביידן (צילום: רויטרס)ג'ו ביידן (צילום: רויטרס)

סימן נוסף להלך הרוח המשתנה הוא העובדה שעלי באגרי קאני, מנהל מו"מ הגרעין החדש של איראן, אינו מתייחס כלל לשיחות הקרובות כמשא ומתן גרעיני, ואף אמר בפריז בשבוע שעבר כי "אין לנו דבר כזה משא ומתן גרעיני". במקום זאת, הוא מתייחס אליהם כאל "משא ומתן להסרת סנקציות בלתי חוקיות ובלתי אנושיות".

איראן אומרת שהיא תתעקש על הסרת הסנקציות הגרעיניות והן הסנקציות הלא גרעיניות, וכי היא זקוקה לערבות שאף נשיא עתידי לא יוכל לנטוש באופן חד צדדי את ההסכם, כפי שעשה מר טראמפ. בכירים בממשל ביידן אומרים שהנשיא לעולם לא יקבל התחייבות כזו.

איראן, כמו תמיד, מכחישה שיש לה כל כוונה לבנות אי פעם נשק גרעיני. אבל התרחיש הסביר יותר הוא שהיא רוצה "יכולת סף" - כזו שתשאיר אותה מסוגלת לייצר נשק תוך שבועות או חודשים, אם היא תרגיש צורך. בפומבי, ארה"ב רומזת שאם איראן "תתבצר בעמדותיה" בווינה, ייתכן שהיא תצטרך לשקול סנקציות חדשות.

רוברט מאלי, שליח האמריקאי לענייני איראן, אמר לאחרונה כי בעוד "זה בידיה של איראן לבחור" באיזו דרך ללכת, ארה"ב ובעלות ברית אחרות צריכות להיות מוכנות לכל בחירה שתבחר טהראן. הוא ציין כי ביידן ושר החוץ בלינקן "אמרו שניהם אם הדיפלומטיה תיכשל, יש לנו כלים אחרים - ונשתמש בכלים אחרים כדי למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני".

אברהים ראיסי (צילום: רויטרס)אברהים ראיסי (צילום: רויטרס)

למרות זאת, בתוך הבית הלבן התאמצו בימים האחרונים לבחון האם ניתן יהיה להביא לסוג של הסכם ביניים להקפאת ייצור האורניום המועשר באיראן והפיכתו לצורה מתכתית - צעד הכרחי בייצור ראש נפץ. בתמורה, ארצות הברית עשויה להקל על מספר מוגבל של סנקציות. המהלך לא יפתור את הבעיה אך עשוי קנות זמן למשא ומתן, תוך דחיית האיומים הישראליים להפציץ מתקנים איראניים.

קניית זמן, אולי הרבה ממנו, עשויה להיות חיונית. רבים מיועציו של ביידן בספק אם הכנסת סנקציות חדשות על הנהגת איראן, צבאה או סחר הנפט שלה תהיה מוצלחת יותר ממאמצי העבר ללחוץ על איראן לשנות מסלול. צעדים אגרסיביים יותר שהיו מוצלחים לפני שנים עשויים שלא להניב את סוג התוצאות שהם מצפים.

בתוך הסוכנות לביטחון לאומי ופיקוד הסייבר של ארה"ב יש הסכמה שהרבה יותר קשה לבצע כעת את הסוג של מתקפת סייבר שערכו ארה"ב וישראל לפני יותר מעשור, אז מבצע סודי בשם הקוד "המשחקים האולימפיים" שיתק את פעולת הצנטריפוגות באתר העשרה גרעיני נתנז במשך יותר משנה. גורמים אמריקאים וישראלים בהווה ובעבר מציינים כי האיראנים שיפרו מאז את הגנותיהם ובנו כוחות סייבר משלהם, שהממשל אף הזהיר בשבוע שעבר כי הם פעילים יותר ויותר בתוך ארצות הברית.

בדיווח צוין כי לפני שטראמפ החליט לסגת ממנו, איראן עמדה בתנאי הסכם הגרעין מ-2015 - שלפי רוב ההערכות שמר עליה כשנה מ"התפרצות", הנקודה שבה יש לה מספיק חומר לפצצה גרעינית. אמנם ההערכות משתנות, אך הנקודה הזו נמצאת כעת בטווח שבין שלושה שבועות לכמה חודשים - דבר שמשנה את החישוב הגיאופוליטי בכל המזרח התיכון.

תרגיל צבאי של איראן (צילום: Iranian Army/WANA (West Asia News Agency)/Handout via REUTERS)תרגיל צבאי של איראן (צילום: Iranian Army/WANA (West Asia News Agency)/Handout via REUTERS)

"אי אפשר להחיות גופה מתה"

כשביידן נכנס לתפקידו, לכמה מעוזריו הבכירים היו תקוות גדולות שניתן להחיות את ההסכם המקורי - על חלקים ממנו הם ניהלו משא ומתן. באותו זמן, האיראנים שהסכימו להסכם עדיין היו במקומם: נשיא איראן, חסן רוחאני, ושר החוץ שלו, מוחמד ג'וואד זריף, נותרו בתפקידם, גם אם כוחם ירד מאוד.

אבל הממשל הקדיש חודשיים כדי להחליט כיצד לגשת למשא ומתן, ובכירים באירופה מתלוננים שבדיעבד, הזמן האבוד הזה הוכיח נזק. רק בסוף מרץ הסכימו שני הצדדים לחזור לשולחן; השיחות בווינה החלו בתחילת אפריל. עד יוני, ההסכם "היושלם ברובו", אמר בכיר בממשל. אבל אז התברר שאיראן מתעכבת עד הבחירות לנשיאות שלה, בהן ניצח ראיסי, דמות קיצונית בהרבה מרוחאני המתון. 

בתחילה, פקידים אמריקאים קיוו שראיסי פשוט ייקח את ההסכם שעליו כבר נוהל משא ומתן, יבצע שינויים קלים ויחגוג את הסרת רוב הסנקציות המערביות. כל דבר שהשתבש, הם חשבו, הנשיא החדש יכול להאשים את הנשיא לשעבר ושר החוץ. אבל זה הוכח כטעות. בסוף ספטמבר, שר החוץ החדש של המדינה, חוסיין אמירבדולהיאן, אמר ל"ניו יורק טיימס" כי אין לו עניין לנהל משא ומתן מפורט מהסוג שעליו עבד קודמו במשך שנים.

דובר משרד החוץ של איראן, סעיד חטיבזאדה, אמר במסיבת עיתונאים שנערכה לאחרונה כי לאיראן יש שלושה תנאים לוושינגטון לחזור לעסקה: עליה להודות בעוולה ביציאה מההסכם, עליה להסיר את כל הסנקציות בבת אחת, וכן היא חייבת להציע ערובה שאף ממשל אחר לא ייצא מההסכם כפי שעשה טראמפ.

"זה בלתי אפשרי לחלוטין שאיראן תיתן את רמת הוויתור לארה"ב שממשלת רוחאני נתנה", אמר גייס גורישי, יועץ למדיניות חוץ המקורב לממשלת איראן. "אנחנו לא מתכוונים לתת את כל הקלפים שלנו ואז להמתין כדי לראות אם ארה"ב או אירופה. עומדים להיות מחויבים לעסקה או לא; זה לא יקרה".

בעוד שגורמים אירופאים אומרים שהם לא רוצים לשקול "תוכנית ב'" למקרה שיתפתח עימות, מגוון תוכניות כאלה - החל מבידוד כלכלי ועד חבלה - היו הנושא הקבוע של פגישות בבית הלבן, בפנטגון ובמשרד החוץ. כשנשאל על הדיונים בתוכנית ב' במסיבת עיתונאים לפני יותר משבועיים, ביידן עצר לרגע, ואז אמר, "אני לא מתכוון להגיב על איראן עכשיו".

אבל הישראלים מגיבים. החודש אמר הרמטכ"ל של צה"ל רב אלוף אביב כוכבי, כי הצבא הישראלי "מזרז את התוכניות המבצעיות ואת המוכנות להתמודדות עם איראן והאיום הצבאי הגרעיני". זו הייתה התייחסות לכך שראש הממשלה החדש, נפתלי בנט, אישר מימון נוסף לתכנון ותרגול תקיפות. פקידים ישראלים מתעקשים שהם פיתחו יכולת להפציץ בונקרים שמייתרת את הצורך בסוג העזרה שהם ביקשו מממשל בוש לפני 13 שנים, אך לא ברור אם זה נכון.

בשלב מסוים, גורמים בממשל ביידן אומרים שהם עשויים להיאלץ להכריז שתוכנית הגרעין של איראן פשוט מתקדמת מכדי שמישהו יוכל לחזור בבטחה להסכם מ-2015. "זה לא שעון כרונולוגי; זה שעון טכנולוגי", אמר מר מאלי בתדרוך בחודש שעבר. "בשלב מסוים", הוסיף, ההסכם "יישחק כל כך מכיוון שאיראן תעשה התקדמות שאי אפשר לחזור ממנה". הוא הוסיף: "אי אפשר להחיות גופה מתה".