משנים שלטון
8 בדצמבר, עשרה ימים בלבד לפני שעמדה להשוות את שיא הכהונה של קנצלר גרמני, שבו אחז הקנצלר לשעבר הלמוט קוהל, סיימה אנגלה מרקל את כהונתה הרביעית אחרי 16 שנה ו־16 יום, ופינתה את מקומה לאולף שולץ שהוביל את המפלגה הסוציאל־דמוקרטית למהפך בבחירות שהתקיימו קרוב לשלושה חודשים קודם לכן.

מרקל הייתה אשת הברזל של האיחוד האירופי, הובילה אותו במשברים הקשים ביותר שלו - ובראשם המשבר הכלכלי של גוש האירו, משבר הפליטים והברקזיט - ובזמן כהונתו של טראמפ היא אף נחשבה למנהיגה בפועל של העולם הליברלי. כעת, הנטל עובר לכתפיו של שולץ, שנחשב לפחות כריזמטי ממרקל. הקנצלר החדש יצטרך להתמודד גם עם לא מעט אתגרים מבית, החל מתחלואת הקורונה שמשתוללת כעת במדינה ועד תמרון בין שתי השותפות הבלתי שגרתיות שלו בקואליציית "הרמזור", הירוקים והליברלים, שעם כל הרצון לשתף פעולה כדי להביא לשינוי פוליטי וחברתי, עדיין מחזיקות באידיאולוגיות מרוחקות זו מזו שעלולות לעורר משברים בהמשך הדרך.

אנגלה מרקל (צילום: Sean Gallup/GettyImages)אנגלה מרקל (צילום: Sean Gallup/GettyImages)

בנורווגיה הוקמה באוקטובר ממשלת מיעוט חדשה בראשותו של יונאס גר סטיורה אחרי שהלייבור סיימה ראשונה, לפני המפלגה השמרנית של ארנה סולברג שכיהנה בראשות הממשלה בשמונה השנים האחרונות. מוקדם יותר החודש גם הוקמה ממשלה חדשה בצ'כיה בהנהגתו של פטר פיאלה שהוביל בבחירות באוקטובר קואליציה של מפלגות אופוזיציה, שהתאחדו כדי להדיח את ראש הממשלה, אנדריי באביש.

תהפוכות מעניינות בתוך מפלגות השלטון אירעו בשתי מדינות באירופה. מגדלנה אנדרסון נבחרה לראש ממשלת שוודיה בחודש שעבר, האישה הראשונה בתפקיד, במקומו של סטפן לפבן שפרש אחרי שבע שנים. אולם שעות ספורות לאחר מכן היא נאלצה להתפטר, אחרי שהפרלמנט אישר את הצעת התקציב של האופוזיציה והקואליציה התפרקה. כעבור חמישה ימים שוב הצליחה אנדרסון להתמנות לתפקיד, לכל היותר עד הבחירות בספטמבר. באוסטריה, הקנצלר סבסטיאן קורץ התפטר באוקטובר בשל חקירה נגדו בנוגע לקניית סיקור אוהד בתקשורת, ובמקומו מונה שר החוץ, אלכסנדר שלנברג. אולם החודש, כאשר קורץ החליט לעזוב את הפוליטיקה, התפטר גם שלנברג ואת מקומו תפס שר הפנים, קרל ניהאמר.

גם השינוי השלטוני הדרמטי שהתחולל בישראל לפני חצי שנה, כאשר הסתיימו 12 שנות כהונתו של בנימין נתניהו והוקמה הממשלה החדשה בראשותו של נפתלי בנט לאחר ארבע מערכות בחירות בשנתיים, עורר עניין בינלאומי רב. כלי התקשורת ברחבי העולם סיקרו את חילופי השלטון, כשהם מדגישים את היותו של נתניהו אחד הפוליטיקאים המשפיעים בתולדות ישראל, לטוב ולרע, ואת הגיוון האידיאולוגי והמגזרי בממשלה.

באיראן, איברהים ראיסי, איש דת קיצוני שמקורב לשליט העליון האייתוללה עלי חמינאי, ושהיה אחראי להוצאתם להורג של אלפי אסירים פוליטיים, נבחר ביוני לנשיא החדש והחליף את הנשיא ה"מתון", חסן רוחאני, שהשלים שמונה שנות כהונה. ראיסי ניצב מול אתגרים רבים מבית, החל ממגיפת הקורונה שהדביקה מיליוני בני אדם, המשבר הכלכלי בשל הסנקציות האמריקאיות שגרם לאינפלציה של יותר מ־45% השנה והפגנות גדולות בשל מחסור במים. למרות זאת, הרפובליקה האסלאמית ממשיכה לקדם את תוכנית הגרעין שלה, בצל פיצוצים מסתוריים במתקנים, על אף שהיא הסכימה לחדש את השיחות עם המעצמות על חזרה להסכם הגרעין. בינתיים, ההצהרות שמגיעות מוושינגטון ומבעלות בריתה מלמדות על סקפטיות ביחס לסיכויים להשיג הסכם, כאשר ממשל ביידן מזהיר כי הוא נערך גם לאפשרות צבאית. החודשים הקרובים יראו אם ראיסי, ויותר מכך חמינאי, ימצמצו ראשונים או שמא יהיו אלה מדינות המערב.

איברהים ראיסי (צילום: gettyimages)איברהים ראיסי (צילום: gettyimages)

לצד המהפכים הפוליטיים, היו גם שינויים שאינם דמוקרטיים. בפברואר הדיח צבא מיאנמר את ההנהגה האזרחית של המדינה בהובלתה של אונג סאן סו־צ'י, בטיעון של זיוף הבחירות. התקוות של העשור האחרון התנפצו בדיכוי שהותיר מאות הרוגים. בסודן, הצבא הדיח בסוף אוקטובר את ההנהגה האזרחית ששיתפה עמו פעולה בשנתיים האחרונות, רק כדי לבצע סיבוב פרסה כעבור חודש ולהשיב את ראש הממשלה לתפקידו אחרי לחץ בינלאומי כבד.

גם השנה הקרובה צפויה לספק לא מעט דרמות פוליטיות. נשיא צרפת עמנואל מקרון ינסה להיבחר לכהונה שנייה באפריל הקרוב כשמרין לה פן מהימין הקיצוני וואלרי פקרס מהרפובליקנים מסתמנות כיריבות המרכזיות. קואליציה חסרת תקדים של מפלגות אופוזיציה התאחדה בהונגריה בניסיון לסיים את 12 שנות שלטונו של ראש הממשלה, ויקטור אורבן, בבחירות שיתקיימו באביב הקרוב. בחירות מעניינות צפויות גם באוסטרליה, שם ראש הממשלה, סקוט מוריסון, ינסה לשמור על הליברלים בשלטון.

דמוקרטיה אמריקאית במצוקה
השמש הטילה את קרניה על מדרגות גבעת הקפיטול בוושינגטון הבירה ב־20 בינואר, כאשר ג'ו ביידן נשבע אמונים כנשיא ה־46 של ארצות הברית בטקס בלתי שגרתי, ללא קהל האלפים בשדרה הלאומית בשל מגבלות הקורונה, אך גם ללא נוכחותו של הנשיא היוצא, דונלד טראמפ, שמיהר לעזוב את העיר בצעד מתריס בשל אי־נכונותו להכיר בהפסדו בבחירות.

שבועיים בדיוק לפני הטקס המסורתי של העברת השלטון הדמוקרטית שמאפיינת את ארצות הברית, מילא עשן כבד את אותו מקום בדיוק, כאשר הדמוקרטיה החשובה בעולם ניצבה בפני האיום הגדול ביותר על קיומה מאז מלחמת האזרחים. עצרת נגד תוצאות הבחירות, שבה נאם טראמפ, הפכה להסתערות המונית של תומכיו על גבעת הקפיטול בעת שנערכה  ספירת קולות חבר האלקטורים בבחירות לנשיאות. סגן הנשיא מייק פנס, שניהל את הדיון, ויתר חברי הקונגרס והסנאטורים מיהרו להסתתר, כאשר שוטרי הקפיטול ניצבו באומץ מול המתפרעים שפרצו לתוך האולמות שבהם מתקבלים חוקי האומה.

ההסתערות על בניין הקפיטול (צילום: רויטרס)ההסתערות על בניין הקפיטול (צילום: רויטרס)

מאות בני אדם נעצרו או הפכו למבוקשים בשל השתתפותם בהתפרעויות, חלקם כבר נשלחו לבתי הכלא לעונשים של עד חמש שנים. אבל מעבר לזעזוע שעורר האירוע, בפועל הוא לא שינה הרבה. ממעונו באחוזת מאר א־לאגו שבפלורידה, ממשיך טראמפ לשלוט ביד רמה וללא עוררין במפלגה הרפובליקנית, גם כאשר הוא נתון תחת חקירות, והוא צפוי להיות המעצב של התנהלות המפלגה לקראת בחירות האמצע בנובמבר הקרוב, שעשויות לחזק יותר את מעמדו אם הרפובליקנים יבצעו את המהפך הצפוי בגבעת הקפיטול. רוב מוחלט של המחוקקים הרפובליקנים ומקורביו של הנשיא לשעבר גם לא מכירים בסמכותה של ועדת החקירה לאירועי ה־6 בינואר, ומוכנים אפילו להסתכן בעונשי מאסר על ביזוי הקונגרס ובלבד שלא להפר את קוד הנאמנות למנהיג כתום השיער.

בשנתו הראשונה בבית הלבן, פעל ביידן לשינוי כיוון אחרי ארבע השנים תחת טראמפ. את המדיניות הסקפטית של הממשל הקודם ביחס למגיפת הקורונה, הוא החליף במדיניות שמעודדת חיסונים והופכת אותם זמינים לכל האמריקאים, החל מגיל 5, תוך הטלת חובת חיסונים בכל גופי הממשל הפדרלי. בתחילת החודש שעבר הוא הצליח לרשום הישג חקיקתי היסטורי עם אישור תוכנית הענק לשיפור התשתיות בארצות הברית, הגדולה ביותר מאז ימי ה"ניו דיל" של פרנקלין רוזוולט. הוא גם החזיר את ארצות הברית לאמנת האקלים של פריז וביטל תקנות של טראמפ שפגעו במאבק בהתחממות כדור הארץ.

בזירה הבינלאומית ביידן חידש את השותפות עם בעלות הברית הוותיקות, והאיומים נגד נאט"ו והאיחוד האירופי ירדו מסדר היום. אולם ביידן, אחד הפוליטיקאים המנוסים ביותר במדיניות פנים וחוץ שישבו בבית הלבן, ניצב גם מול לא מעט אתגרים שצפויים להימשך גם בשנה הקרובה. הופעת האומיקרון מאיימת לעצור את ההישגים שבלמו את גל הדלתא, כאשר מיליוני אמריקאים עדיין מסרבים להתחסן. השיבושים בשרשרת האספקה העולמית כבר מביאים לעלייה חדה באינפלציה, שתפגע בסיכויי הדמוקרטים בבחירות האמצע, בעוד שעתידה של חבילת החקיקה בתחומי הרווחה, החינוך, הבריאות והאקלים לוט בערפל, אחרי שהסנאטור ג'ו מנצ'ין הודיע כי הוא מתנגד ובכך מחק את הרוב הזעום של הדמוקרטים.

השסעים החברתיים והאידיאולוגיים עדיין בולטים עם חוקים שמגבילים הפלות וזכויות הצבעה במדינות רפובליקניות, לצד הכרעה דרמטית שצפויה בבית המשפט העליון לגבי הזכות להפלות. בתחום מדיניות החוץ, הנסיגה הכאוטית מאפגניסטן וכישלון המודיעין לחזות את ההסתערות המהירה של הטליבאן באוגוסט, הטילו כתם כבד על תדמיתה של ארצות הברית ותרמו גם לנכונותן של שתי היריבות המרכזיות שלה להעלות את ההימור הגיאו־פוליטי.

תגבור הכוחות הרוסיים ליד אוקראינה בשבועות הקרובים והפעילות הצבאית הסינית הגוברת ליד טייוואן מאיימים להסלים לעימות דיפלומטי ואף צבאי מול ארצות הברית ובעלות בריתה. גם המשא ומתן הגרעיני עם איראן טומן בחובו סכנת התלקחות, שישראל תמלא בה תפקיד מרכזי. המבחנים הללו ידרשו מביידן לקבל בשבועות ובחודשים הקרובים החלטות דרמטיות שישפיעו באופן מכריע על עתיד המערכת הבינלאומית.

דרמה על הבמה המרכזית
אחרי שנה של סגרים, שגם שיתקה את אירועי הספורט ברחבי העולם, השנה הנוכחית סיפקה חוויה מלאת ריגושים לאוהדים שזכו לקיץ חם עם האולימפיאדה והיורו שעל אף שהתקיימו ב־2021, עדיין נשאו את השם המקורי של 2020. המשחקים האולימפיים מושכים בכל ארבע שנים מאות אלפי מבקרים שממלאים את העיר המארחת, אבל מצב החירום בטוקיו בשל התחלואה הגואה אילץ את המארגנים לאסור על כניסת מבקרים מחו"ל וגם המשלחות והעיתונאים היו נתונים למגבלות הדוקות. למרות זאת, 17 ימי התהילה התנהלו כסדרם, כאשר גם ישראל נהנתה מאולימפיאדה היסטורית עם ארבע מדליות, בהן שתיים מזהב בענף ההתעמלות היוקרתי, ודרמה ענקית שהסתיימה בניצחונה של לינוי אשרם בתחרות האישית בהתעמלות אמנותית.

סימון ביילס (צילום: LOIC VENANCE/Getty images)סימון ביילס (צילום: LOIC VENANCE/Getty images)

סימון ביילס היא המתעמלת הגדולה בהיסטוריה. כל העולם ציפה לראות אותה מספקת ביצועים נדירים על המכשירים באולם ההתעמלות בטוקיו וגורפת עוד מדליות זהב, ובמקום זאת גילה כי הספורטאית העל־אנושית היא בעצם צעירה בשר ודם. שילוב של הנטל של פרשת לארי נסאר, רופא הנבחרת האולימפית שתקף מינית מאות מתאמנות לאורך שנים, בהן ביילס עצמה, ונשלח לכלא לכל חייו לפני כארבע שנים, יחד עם אובדן של בת משפחה קרובה - הפיל את המתעמלת המדהימה בדיוק כשהגיעה לרגע האמת, שכל ספורטאי חולם עליו.

אחרי נחיתה לא מוצלחת מסוס הקפיצות, הפסיקה ביילס את השתתפותה בתחרות הקבוצתית והודתה כי מדובר בבעיה מנטלית. בימים הבאים היא ויתרה גם על השתתפותה בתחרויות האישיות, מלבד תרגיל הקורה שאותו סיימה עם מדליית ארד. "אנחנו צריכים להתמקד בעצמנו, כי בסופו של יום, גם אנחנו אנושיים", אמרה ביילס, וזכתה לאהדה מכל העולם.

פרשה נוספת, שאינה קשורה לספורט אך הסעירה את האולימפיאדה, הייתה סיפור עריקתה של האצנית הבלארוסית, קריסטינה צימנובסקאיה. יממה לפני שהייתה אמורה להתחרות בריצת 200 מטר, הצליחה צימנובסקאיה להתחמק מאנשי המשלחת שניסו להעלות אותה לטיסה הביתה אחרי שמתחה ביקורת על ההנחיה שהיא תשתלב גם בריצת השליחות 4X400 מטר. היא ביקשה סיוע מהשוטרים היפנים בשדה התעופה ואחרי שעות אחדות הועברה לשגרירות פולין, אחרי המתנה של יומיים קיבלה ויזה הומניטרית ועזבה לפולין, שם התאחדה עם בעלה ובנה שגם נמלטו מבלארוס. חובבי הכדורגל זכו לחוויה בחודש יולי עם משחקי היורו, שהתפרשו באופן חסר תקדים על פני כל היבשת ולא התמקדו במדינה בודדת. בניגוד להגבלות באולימפיאדה, התאפשר לאוהדים להיכנס למגרשים וחלק מהמשחקים זוהו לאחר מכן כבעלי תרומה משמעותית לעליית התחלואה ברחבי אירופה בשבועות הבאים.

כבר ביום השני של התחרויות התחוללה דרמה על כר הדשא, כאשר כוכב נבחרת דנמרק, כריסטיאן אריקסן, התמוטט במפתיע בשל דום לב. החובשים הצליחו להציל את חייו, בעוד חבריו עומדים סביבו כדי לאפשר פרטיות לחברם. גם ללא אריקסן, סיפקה דנמרק אליפות חלומית, שהזכירה את מסע הקסם שלה מ־1992, אולם בניגוד לאליפות ההיא שהסתיימה עם הגביע, הפעם היא נעצרה בחצי הגמר.

ליונל מסי (צילום: PAU BARRENA/AFP via Getty Images)ליונל מסי (צילום: PAU BARRENA/AFP via Getty Images)

מי שעלו על חשבונם היו שחקני נבחרת אנגליה, שבפעם הראשונה מאז שזכו בגביע העולמי ב־1996, הגיעו שוב למעמד הגמר של טורניר גדול. הכל היה מוכן עבורם כדי להניף את הגביע עם משחק ביתי באצטדיון וומבלי בלונדון וקהל אוהד שמחכה לעשות היסטוריה. אבל הגמר, שהחל בהתפרעות אוהדים שפרצו את המחסומים והתעמתו עם המאבטחים, הסתיים באכזבה ענקית עבור האנגלים ששמרו על המסורת עם הפסד בדו־קרב פנדלים ונבחרת איטליה חגגה זכייה שנייה בתולדותיה.

עולם הכדורגל גם נדהם משתי העברות של שני השחקנים הטובים בעולם. רעידת אדמה אדירה התרחשה באוגוסט כאשר ליונל מסי, שזמן קצר קודם לכן סוף־סוף הניף גביע עם נבחרת ארגנטינה אחרי שזכו בקופה אמריקה, עזב את ברצלונה אחרי 17 שנה ועבר לפריז סן ז'רמן, כדי לעזור לקבוצת הכוכבים מעיר האורות לזכות לראשונה בליגת האלופות. היריב הגדול של מסי, כריסטיאנו רונאלדו, גם שינה תלבושת ועזב את יובנטוס אחרי שלוש עונות כדי לחזור "הביתה", למנצ'סטר יונייטד, אחרי 12 שנה.