השנה הקשה של חיזבאללה: חוסר ההחלטיות המתמשך של ארגון הטרור השיעי בין נאמנות ללבנון או נאמנות לפטרון בטהרן השפיעה השנה יותר מבעבר, על מקומו ופעילותו בתוך ארץ הארזים, מדינות המפרץ ומדינות מערביות אחרות. פעילות פנים מעוררת מחלוקת בלבנון ובאזורים במזרח התיכון, גרמו למדיניות נוקשה יותר ומחאתית יותר כלפיו. לכך, ניתן להוסיף את הפיצוץ שהחריב את נמל ביירות באוגוסט של שנה שעברה, ופתח מחדש את הסדקים והתיעוב של חלק מאזרחי לבנון כלפי הארגון.

מדינות המפרץ נגד לבנון
ההשפעה העמוקה של חיזבאללה על הפוליטיקה בתוך לבנון ועל יחסי החוץ שלה היא עצומה, וניתן היה לראות עדות לכך במהלך המשבר הפוליטי החמור בין מדינות מפרץ מרכזיות ללבנון. בנוסף, המשבר הפוליטי הוכיח עד כמה האינטרסים של הארגון קדמו לאינטרס הלאומי של לבנון כמדינה. עיתון "אל-קבאס" הכוויתי דיווח כי משרד הפנים במדינה הפסיק להנפיק את כל סוגי הוויזות לאזרחים הלבנוניים עד הודעה חדשה, וזו על רקע מעצרם של פעילי חיזבאללה בחודש אוקטובר האחרון, החשודים בגיוס צעירים לפעולות טרור והברחת סמים בסוריה ותימן.

הפרשה הכתה גלים במדינת המפרץ הקטנה, כאשר נודע שארגון חיזבאללה קיבל אינדיקציות מקדימות מאיראן בנוגע לגירוש אפשרי של פעילי הארגון. על כן, מנגנוני הביטחון במדינה הודיעו ל-100 אנשים, רובים לבנונים, לעזוב את המדינה באופן מידי לאחר פקיעת היתרי השהייה שלהם.

במקביל, נרשם גם משבר פוליטי בין ערב הסעודית ללבנון, זאת על רקע דבריו של שר ההסברה הלבנוני ג'ורג' קרדאחי, המקורב לחיזבאללה, אשר הגן על הח'ותים. השר גינה את ערב הסעודית בכך שהיא פוגעת בארגון הטרור השיעי-זיידי. בעקבות כך ריאד הודיעה לשגריר הלבנוני לעזוב את המדינה בתוך 48 שעות, וזמן קצר לאחר מכן גם בחריין הוציאה הודעה דומה. שר החוץ של בחריין עבד א-לטיף א-זיאני התבטא על האירועים ואמר: "לבנון צריכה להוכיח שתנועת חיזבאללה, בעלת הברית של איראן, יכולה לשנות את התנהגותה כדי לאחות את הקרע עם מדינות המפרץ". זמן קצר לאחר מכן, כוחות הביטחון של בחריין הודיעו, כי הצליחו לעצור חשודים שתכננו לבצע פיגוע, והחרימו כלי נשק וחומרי נפץ מתוצרת איראן.

בתוך כך, הרשתות הערביות הוצפו בזעם וגינוי כלפי ארגון הטרור השיעי, שלטענתם מנסה לחדור ולפעול במדינות המפרץ. קריאות הגנאי התבטאו בעיקר בקריקטורות ש"ביקשו" מחיזבאללה להשאיר את פעילות הטרור שלה מחוץ לשערי המפרץ.

בביקורת נוקבת של תושב מאחת מדינות המפרץ, ארגון חיזבאללה הפך את ארץ הארזים למדינה חולה, וכי לבנון הפכה להיות מדינה תחת כיבוש של הארגון.

יחד עם זאת, היית זו שנה קשה לחיזבאללה גם בפעילותו במדינות המערב. בחודש מאי האחרון, רשויות האכיפה בגרמניה פשטו על משרדיהן של שלוש אגודות צדקה ברחבי המדינה, זמן קצר לאחר שמשרד הפנים במדינה הודיע כי הוא מוציא אותן מחוץ לחוק בשל מימון פעילות חיזבאללה. בנוסף, מדינה מערבית גדולה הצטרפה השנה לרשימת המדינות המתארכת שהוסיפו את חיזבאללה לרשימת ארגוני הטרור.

הפעם הייתה זאת אוסטרליה, שהודיעה כי הארגון על כלל זרועותיו ייכלל ברשימה. בהודעה שהוציאה שרת הפנים קארן אנדרוז נאמר: "הקבוצה השיעית הנתמכת על ידי איראן, ממשיכה לאיים בפיגועים ולספק תמיכה לארגוני טרור, ומהווה איום אמיתי על אוסטרליה. לממשלה יש אפס סובלנות לאלימות, ואין סיבה דתית או אידיאולוגית, שיכולה להצדיק הרג של אנשים חפים מפשע". 

מחאות פנימיות
13 חודשים עברו בין הפיצוץ שהחריב את נמל ביירות באוגוסט של השנה שעברה, וגרם להתפטרות הממשלה בראשות חסן דיאב, לבין הקמת ממשלת "הטכנוקרטים" בראשות נג'יב מיקאתי. בתקופה זו, לבנון קרסה לכאוס פוליטי וכלכלי חמור שנמשך עד היום. בתוך הוואקום שנוצר, ארגון חיזבאללה ראה עצמו כ"מושיע הלאומי" של המדינה, וקיווה לתפוס את המקום שבו נכשלה הממשלה. אך שוב, הנאמנות הכפולה ללבנון ולאיראן, פגעה במאמציה.

בשיא המשבר הכלכלי, ארגון יוניסף העריך כי ל-77% ממשקי הבית במדינה אין מספיק אוכל, וכי אחד מכל עשרה ילדים נשלח לעבודה על מנת לפרנס את משפחתו. לכך, הצטרף משבר אנרגיה שגרם למחסור חריף בדלק במדינה. בזמן ההתפרעויות ברחבי המדינה, הצהיר מזכ"ל הארגון חסן נסראללה כי "איראן תעזור ללבנון להתמודד עם המחסור לדלק", צעד נוסף לדריסת רגל איראנית במדינה. זאת למרות התנגדותם של חלק נכבד מהפוליטיקאים ושל ראש הממשלה שאמר כי משלוחי הדלק של איראן יפגעו בריבונות המדינה.

בסופו של דבר, היינו עדים למשאיות הדלק שזרמו למדינה, ולתומכי חיזבאללה העומדים בצדי הכביש, מניפים את דגלי הארגון ואף יורים יריות של שמחה. אך חשוב מכך, בתמונות שהגיעו מהמדינה, נראות צהלות השמחה עם דגלי חיזבאללה ולא עם דגלי לבנון, מה שגרם לאזרחים רבים להביע מורת רוח ממשלוחי הדלק. באחת המחאות ברשתות החברתיות נגד משלוחי הדלק מאיראן נכתב: "מאיראן לחיזבאללה באהבה", זאת על חשבון האזרח הלבנוני הפשוט.

המחאות הפנימיות נגד חיזבאללה עלו מדרגה בפתחה של ועדת החקירה לפיצוץ בנמל ביירות, בו נהרגו מאות ונפצעו אלפים. אלפי מתומכי חיזבאללה וארגון אמל הגיעו להפגין מול ארמון הצדק בביירות, מה שגרם במהרה לקרב יריות שהתחולל בבירה, בו נהרגו שישה אזרחים. הקרבות שנערכו ברחבי ביירות הזכירו לרבים תקופה אפלה בלבנון, ואף נשיא המדינה מישל עאון, כתב בחשבון הטוויטר שלו כי האירועים האלימים הזכירו לו את מלחמת האזרחים שהתרחשה במדינה בין 1990-1975.

ארגון חיזבאללה מיהר להאשים את מפלגת הכוחות הלבנוניים הנוצרית, אך לא הצליח לשכנע את האקטיביסטים בטוויטר שהפיצו עשרות קריקטורות שמאשימות את הארגון בטרור נגד אזרחי המדינה. השילוב בין מצב כלכלי קשה לחוסר ביטחון ברחובות פגע בדעת הקהל הציבורית על הארגון. הזעם על הארגון נבע גם מההתערבות העמוקה של איראן במדינה, וההאשמות שאיראן פוגעת באזרחי המדינה. החקירה שנפתחה הציפה שוב את מקומו של חיזבאללה בפיצוץ, ורבים רואים בארגון כאשם העיקרי במצב במדינה.

פעיל חיזבאללה נורה בלבנון. צילום: רשתות ערביות
בתוך כך, צצו לאחרונה קולות מתוך הפרלמנט כנגד ארגון חיזבאללה. בשבוע האחרון חבר פרלמנט הלבנוני מטעם מפלגת הכתאיב ("הפלנגות הנוצריות"), סאמי ג'ומאייל, תקף את איראן וחיזבאללה בריאיון לכלי תקשורת מקומיים ואמר כי "בחירת מועמד חיזבאללה לנשיאות תוביל לבידוד לבנון ולסכסוך עם מדינות ערב והמערב. לבנון היא בת ערובה בידי איראן וחיזבאללה, ועל האו"ם להתערב. בדחיפות".