המתיחות הצבאית במזרח אירופה: בישראל מתייחסים לראשונה לאפשרות של פלישה רוסית לאוקראינה, ומאותתים הבוקר (שני) כי ירושלים צפויה לתמוך במחנה המתנגד למהלך הרוסי.
שר התפוצות נחמן שי שוחח עם אסף ליברמן וקלמן ליבסקינד בכאן רשת ב', ונשאל על האפשרות שארה"ב תבקש מישראל להצטרף לסנקציות נגד הרוסים, והשיב: "נשתדל להימנע מלהגיע למקום הזה. אני מניח שישראל תלך עם המחנה היותר קרוב אליה, מדינות המערב. הנאמנות שלנו היא קודם כל לארה"ב".
יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ רם בן ברק, התייחס לדבריו של לפיד כי ישראל תצטרף לסנקציות על רוסיה במידה וארה"ב תחליט להטיל אותן: "אנחנו נמצאים בסיטואציה לא פשוטה ואני מקווה של נגיע לעניין. בסופו של דבר, את היחסים אנחנו מבססים עם ארה"ב והיא ידידתנו וחולקים איתה את אותם הערכים, ואם נצטרך לבחור צד, נבחר את הצד שלה".
השרה מרב מיכאלי התייחסה אף היא לנושא, ואמרה ב-103FM כי "אין שאלה שהיחסים המיוחדים שיש לישראל עם ארה"ב, והממשלה הזו שוקדת על שיקומם ובנייתם מחדש, הם לא אותם יחסים שיש לישראל עם רוסיה, זה מובן מאליו".
"אנחנו עומדים בפתחה של פסגה כנראה שתתקיים בין הנשיא ביידן לנשיא פוטין ובוא נקווה כולנו שהפסגה תסתיים בכך שנימנע שוב מפעילות אלימה ולוחמנית ומהצורך באמת לדבר על הדברים האלה. כך או כך ישראל מנהלת את האינטרסים שלה, מול רוסיה יש אצלנו אינטרסים בגבולנו הצפוני, ומעבר לזה אנו מנהלים את הדברים בצורה מושכלת"
שגריר ישראל באוקראינה, מיכאל ברודסקי, זומן ביום חמישי האחרון לשיחת נזיפה במשרד החוץ בקייב, בעקבות הפרסום בוואלה! לפיו ישראל פנתה לרוסיה וביקשה לתאם איתה פינוי של אזרחים ודיפלומטים ישראלים במקרה של פלישה. על כך, הוא שוחח היום (שני) עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM.
בפתח דבריו, התייחס ברודסקי למספר הישראלים באוקראינה: "קשה להגיד את המספר המדויק אבל אנחנו מעריכים שיש עדיין אלפי ישראלים במדינה. צריך להבין שיש פה ישראלים מכמה סוגים. יש כאלה שנמצאים בענייני עבודה ויותר קל להם לעזוב ויש כאלה שחיים כאן מספר שנים ויש להם משפחות וזה סיפור אחר לגמרי. אנחנו לא באים בטענות לאף אחד, ממשיכים לקרוא גם היום לכל מי שיכול להרשות לעצמו לעזוב באופן זמני – לחזור לארץ".
לאחר מכן נשאל, האם במידה ותפרוץ מלחמה, ישראל תפעל על מנת לחלץ את אזרחיה מאוקראינה והשיב: "אנחנו נעשה את המקסימום כי זה בדי אן איי שלנו לעזור לישראלים. לכן השגרירות עדיין ממשיכה לעבוד בקייב. אנחנו לא מתפנים, נשארים כאן כדי לעזור לאזרחים הישראלים, אבל יכול להיות מצב שנתקשה לעזור לאזרחים לפנות אותם מאוקראינה לכן ממשיכים לקרוא לכולם לעזוב".
בהמשך, השגריר התייחס לאמירה של שר החוץ לפיד, כי ישראל תצטרף לארה"ב ותטיל סנקציות על רוסיה ואמר: "זה מצב היפותטי, אני לא חושב שנכון להתייחס אליו כרגע. אבל המדיניות שלנו לא השתנתה, אנו שומרים על ערוץ הידברות גם עם הרוסי וגם עם האוקראינים. אנחנו לא יודעים על איזה סנקציות מדובר, אם יוטלו, כרגע לא הייתי מתחייב לעמדה הישראלית. לאורך השנים האחרונות המדיניות שלנו עקבית ושקופה ומוכרת".
השגריר הוסיף: "אנחנו נשקול את העמדה שלנו אם וכאשר זה יגיע אבל האינטרס שלנו שזה לא יקרה, שיימצא פתרון דיפלומטי לסכסוך. אינטרס מדיני וכלכלי. אנחנו ממשיכים לשמור על קו ברור, אנחנו לא מתערבים ואני מאמין שנמשיך לא להתערב כי זה לא נכון מבחינתנו להתערב במצב כל כך מורכב".
בסיום, נשאל האם ישנם כעת אזורים באוקראינה המהווים סכנה לישראלים ויהודים, והשיב: "לא הייתי מגדיר את זה ככה כי אנחנו לא יודעים מה יקרה. יש אלף ואחד תרחישים אפשריים שאנחנו מנסים להיערך לכולם, למרות שזה בלתי אפשרי כי אנחנו לא יודעים מה יקרה. ברור שהאזור שצמוד לקו ההפרדה כרגע הוא אזור יותר מסוכן כי יש שם ממש קרבות והפגזות. אבל מעבר לזה לא הייתי מגדיר אזור במדינה כמסוכן. יש כל מיני תרחישים כולל תרחישים ממש קיצוניים ואנחנו נערכים לכולם".
"השבת הייתה מאוד מתוחה"
בתוך כך, אריה שוורץ, מפעלי הקהילה היהודית בדונצק שוחח גם הוא עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM ותיאר את המתרחש ברחובות אוקראינה: "היום שקט, גם הלילה יותר שקט מהלילה שעבר ומשבת. לכן יש יותר אנשים ברחובות, יותר רכבים הבוקר. השבת הייתה מאוד מתוחה לאור כל ההודעות על פינוי וגיוס, היה גם ירי בין שישי לשבת, גם בין שבת לראשון. הרחובות היו ריקים".
שוורץ נשאל האם ישנן הנחיות מיוחדות מטעם השלטונות והשיב: "יש הנחיות מטעם הממשל המקומי להישאר בבתים, עדיף להישאר בבתים ולא להסתובב סתם ברחובות ולשמור על רוגע". לדבריו, הממשל לא הורה עד כה לפינוי אזרחים. "אנחנו ערוכים לזה. יש לנו גיבוי. במקרה שיהיה צורך, אנחנו נארגן פינוי. קודם כל פינוי לקהילה יהודית בחבר העמים ואז נחליט מה הלאה".
בסיום, התייחס לעובדה כי מדינת ישראל מציעה עזרה לפינוי היהודים מהמדינה, אך ההיענות אינה גדולה: "אנשים עברו פה שבע שנים לא קלות וראו הרבה דברים. אנשים מפחדים לקבל החלטה מהירה. כל אחד רוצה להסתכל מה יקרה יום-יומיים ואז לקבל את ההחלטה. לא קל לעזוב. אנשים לא ממהרים לעזוב".