מועצת הפדרציה הרוסית אישרה הערב (שלישי) לפוטין לעשות שימוש בכוחות הצבא הרוסים מחוץ לגבולות המדינה. 153 חברי פרלמנט הצביעו בעד החלטה זו, לא היו מתנגדים או נמנעים. בכיר בפרלמנט אמר כי הנשיא הוא זה שקובע את כמות החיילים, אזורי פעילותם ותקופת שהותם מחוץ לרוסיה, זאת בהתאם לחוקה. מנגד אמר פוטין כי "לא מדברים על הכנסת הכוחות הרוסים לדונבאס כרגע".

בהמשך אמר כי לאחר ההכרה ברפובליקות של דונייצק ולוגנסק, הסכמי מינסק אינם קיימים עוד. "חתמנו ​​על הסכמים אתמול, ובהסכמים האלה יש סעיפים רלוונטיים שאומרים שאנחנו נספק לרפובליקות הללו סיוע מתאים, כולל סיוע צבאי. מכיוון שיש שם סכסוך לפי החלטה זו, אנו מבהירים כי במידת הצורך אנו מתכוונים לעמוד בהתחייבויותינו", אמר במסיבת עיתונאים.

בהמשך טען פוטין כי במשך שמונה שנים הייתה רוסיה מעוניינת לקיים את הסכמי מינסק, מאחר שהם תוצאה של פשרה. הוא הדגיש כי מוסקבה נאלצה לקבל החלטה זו, מאחר ואירופה לא הצליחה לאלץ את קייב לעמוד בהסכמים, שעלו בתוהו הרבה לפני ההכרה בריבונות. בנוסף, "קייב הצהירה שוב ושוב כי היא לא מתכוונת לעמוד בהתחייבויותיה".

לדבריו, "הפתרון הטוב ביותר לסוגיה יהיה שהרשויות הנוכחיות בקייב יסרבו להצטרף לנאט"ו. על אוקראינה להכיר ברצון האנשים שחיים בסבסטופול ובקרים".

בתוך כך, עדי ראייה סיפרו כי שיירה צבאית של יותר מ-100 משאיות עם חיילים נצפתה בדרכה לכיוון הגבול באזור העיר בלגורוד שברוסיה, כ-40 ק"מ מהגבול עם אוקראינה. 

הצי הרוסי בחצי האי קרים (צילום: REUTERS/Alexey Pavlishak)
הצי הרוסי בחצי האי קרים (צילום: REUTERS/Alexey Pavlishak)


במקביל, משרד החוץ הרוסי הודיע כי עובדי השגרירות בקייב יפונו בהקדם האפשרי. "בנסיבות הנוכחיות, העדיפות הראשונה שלנו היא לדאוג לדיפלומטים רוסים ולעובדי השגרירות והקונסוליות הכלליות. כדי להגן על חייהם וביטחונם, החליטה ההנהגה הרוסית לפנות את אנשי נציגויות החוץ של רוסיה באוקראינה". נכתב 
 
ההחלטה הדרמטית התקבלה שעות לאחר שנשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, הודיע כי קייב עשויה לנתק את היחסים הדיפלומטיים עם רוסיה, זאת לאור החלטתה להכיר בעצמאות המחוזות הבדלניים שבמזרח המדינה. בהתאם לכך, גורם דיפלומטי בכיר הנמצא במוסקבה, זומן להיוועצות.

במקביל, סוכנות הידיעות הרוסית TASS דיווחה כי פוטין לא מתכנן לנסות ולשחזר את האימפריה הרוסית. עוד דווח כי שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, כינה את זלנסקי כ"אדם לא יציב ותלותי". עימתו האוקראיני, פאבל קלימקין, אמר מצדו כי היחסים בין שתי המדינות כבר היו בתחתית, וכעת הם "שקעו מתחת לתחתית". 

הבית הלבן הודיע כי הוא רואה את מהלכיה של רוסיה במחוזות המורדים במזרח אוקראינה כ"פלישה". שר החוץ היפני הודיע כי שרי החוץ של מדינות ה-G7 הסכימו גם הם להשתמש בהגדרה זו מעתה. כמו כן, הודיע הממשל האמריקאי כי הוא נערך להטיל על מוסקבה סנקציות חזקות. כמו כן, הנשיא ביידן צפוי לשאת הצהרה לתקשורת בשעות הערב.

מדינה מערבית נוספת אשר הגיבה בחריפות למהלך של פוטין היא גרמניה, כאשר הקנצלר אולף שולץ הורה על ביטול האישור האחרון שניתן לפרויקט נורד סטרים 2 (Nord Stream 2), וציין כי מדינתו לא מקבלת את ההכרה הרוסית במחוזות הבדלניים שבאוקראינה. "עלינו להעריך מחדש את המצב, עם דגש על פרויקט צינור הגז נורד סטרים 2, אשר אישורו הסופי לא יוכל להינתן לאורך הפעולות האחרונות של רוסיה", הסביר. בתגובה לכך הגיב דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב כי הוא מצר על השעיית הפרויקט ומקווה כי מדובר במצב זמני בלבד, כך דיווחה סוכנות הידיעות אינטרפקס. 

שרת החוץ הגרמנייה, אנאלנה בארבוק, קראה לשרי החוץ ממדינות ה-G7 להתכנס ולדון במשבר המעמיק בין רוסיה לאוקראינה. "ה-G7 ממשיך להיות מתואם באופן הדוק על המשבר ברוסיה", אמר משרד החוץ הגרמני בציוץ ללא פרטים נוספים. בהמשך, אמרה לעיתונאים כי מדינות ה-G7 מאוחדות בנוגע לסנקציות על רוסיה בעקבות הכרתה באזורים המורדים במזרח אוקראינה כמדינות עצמאיות. "נגיב באחדות עם צרור מקיף של סנקציות שהכנו במהלך השבועות האחרונים ושנוכל לחדד עוד יותר", ציינה. 

ראש ממשלת צרפת ז'אן קסטקס אמר כי מדינתו תתמוך בסנקציות נגד רוסיה במשבר המתגבר. "רוסיה מפרה את החוק הבינלאומי לאחר שהכירה בשני אזורים מתנתקים במזרח אוקראינה", קבע.  

העבודות על פרויקט נורד סטרים 2 בשטחי רוסיה (צילום: REUTERS/Anton Vaganov/File Photo)
העבודות על פרויקט נורד סטרים 2 בשטחי רוסיה (צילום: REUTERS/Anton Vaganov/File Photo)

כאמור, מדובר בצינור גז, שנבנה מרוסיה לגרמניה דרך הים הבלטי באורך של יותר מ-1,200 ק"מ (2,400 ק"מ בשני קווים). זהו צינור הרחבה לפרויקט נורד סטרים. במקביל, הצינור עובר באזורים כלכליים בלעדיים ובמים טריטוריאליים של חמש מדינות - גרמניה, דנמרק, רוסיה, פינלנד ושוודיה.

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון הכריז על הטלת סנקציות על חמישה בנקים רוסים, ועל שלושה בכירים במדינה - בהם איש העסקים גנאדי טימצ'נקו. משמעות הסנקציות היא בין היתר כי השלושה לא יורשו להיכנס לשטחה של בריטניה. בנוסף, משרד החוץ הבריטי הזהיר כי אם רוסיה לא תחדל מההסלמה באוקראינה, בקרוב תציג הממשלה חקיקה שתמנע ממוסקבה להנפיק חובות לשווקים של לונדון. 

רומניה מצידה הודיעה כי היא ערוכה לקלוט עד חצי מיליון פליטים מאוקראינה, במקרה של פלישה רוסית. סוכנות הפליטים של האו"ם מסרה כי היא לא ראתה תנועה מוגברת של אנשים שנמלטו מהמדינה, אך ממשלות ועיירות במזרח אירופה ליד הגבול האוקראיני מתכוננות לקלוט אנשים, במידת הצורך.

"מביעים דאגה על ביטחון הישראלים והשליחים שנמצאים באוקראינה"

שגריר ישראל באוקראינה, מיכאל ברודסקי, שוחח עם בן כספית ואריה אלדד ב-103FM והתייחס למעבר השגרירות הישראלית מקייב לעיר לבוב. "ממחר נתחיל לעבוד ממשרד ששכרנו באזור. אנחנו מדברים עם הרוסים ועם האוקראינים, מדברים עם כולם, אבל המסר העיקרי הוא דה־אסקלציה. אנחנו מביעים דאגה על ביטחון הישראלים והשליחים שנמצאים באוקראינה - ויש עוד הרבה כאלה. אנחנו ממשיכים לקרוא להם לעזוב".



 "היחס שלנו לאזרחים שלנו, שונה מאוד מהיחס של שאר המדינות. לכן, אנחנו חושבים שנכון להישאר פה ולשמור על הקשר עם הרשויות המקומיות, להעביר מסרים ולעקוב אחרי מה שקורה. בשביל זה, נחוץ להיות כאן פיזית - עד שנוכל לחזור לקייב. אנחנו רואים פתאום שיותר ויותר ישראלים יוצאים מהמדינה. הרי הדברים היום נראים הרבה יותר רציניים ממה שהם נראו לפני שלושה ימים או שבוע, בטח שמלפני שבועיים. הדברים כל הזמן משתנים וההתפתחויות הן דרמתיות. אני לא הייתי מזלזל בהשלכות שלהן", הוסיף.

לדבריו, "אני מאמין שאם המצב יחמיר, אנחנו בהחלט נקבל יותר פניות מהיהודים המקומיים וכנראה שנראה גם עלייה במספר העולים לארץ. כרגע אנחנו לא עדים לעלייה בביקוש. אמנם התהליך יהיה מזורז, אבל מי שירצה לעלות לארץ - יצטרך לעבור דרכנו, דרך השגרירות פה בללבוב".    

נציגות משרד החוץ הישראלי באוקראינה, שהועברה לעיר לבוב (צילום: משרד החוץ)
נציגות משרד החוץ הישראלי באוקראינה, שהועברה לעיר לבוב (צילום: משרד החוץ)


מקודם יותר, שר החוץ יאיר לפיד שוחח עם השגריר וצוות השגרירות, שהגיעו לפני זמן קצר לעיר לבוב. השר הדגיש כי בראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל עומדים השמירה על חייהם של שליחי המדינה ושל אזרחי ישראל הנמצאים באוקראינה וכן לקהילה היהודית הגדולה במדינה. 

שגריר ישראל באוקראינה מיכאל ברודסקי, עם הגעת צוות השגרירות לעיר לבוב לפני מספר שעות, וידאו: שגרירות ישראל באוקראינה

בהמשך, לפיד הודה לשגריר ולכל צוות השגרירות ומטה משרד החוץ על הערכות וביצוע מדויק ובצורה חלקה של הליך הפינוי. צוות השגרירות הצטרף לצוות המשרד הקונסולרי הזמני, שהוקם בעיר לבוב בשבוע שעבר וימשיך להעניק סיוע לישראלים הזקוקים לעזרה. בחיתוך מצב שנערך הבוקר במשרד החוץ הביע לפיד את הערכתו לשכנותיה של אוקראינה, פולין, הונגריה, רומניה, סלובקיה ומולדובה על ההיענות לבקשת ישראל לאפשר מעבר אזרחים ישראלים במקרה הצורך במעברי הגבול היבשתיים. משרד החוץ שב וקורא לכל אזרחי ישראל לעזוב את אוקראינה מיד.

סייע בעריכת הכתבה: דוד זבולוני,  103fm