עיתונאית בכירה בעיתון "ניו יורק טיימס" דיווחה היום (חמישי) כי ישנם חילוקי דעות בקרב מדינות אירופה על איזה סנקציות יוטלו על רוסיה, זאת בעקבות הפלישה שלה לאוקראינה.

על פי הדיווח, גרמניה, אוסטריה ואיטליה הביעו דאגה מפני הטלת סנקציות רחבות בתחום הבנקאות. בנוסף לכך, איטליה מתנגדת להרחיב את העיצומים גם לתחום הרכבות ומסילות הברזל ומבקשת להחריג גם מוצרים יוקרתיים. בבלגיה דרשו להחריג את תחום היהלומנות ונרתעים מלהטיל סנקציות על תחום האנרגיה 

אתמול כינו דיפלומטים את חבילת הסנקציות השנייה  כ"חרב דמוקלס" - לפיה פוטין ימנע מלפלוש משש לסנקציות מסיביות, אולם בשעות הבוקר טענה זו הופרכה והלילה צפוים מנהיגי האיחוד האירופי לדון על בשנית על העיצומים שטרם נידונו, אולם יש כאלה הדורשים להשאיר ערוץ דיפלומטי פתוח מול הקרמלין. 

כזכור, מוקדם יותר השבוע הטיל נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, על השלב הראשון בסנקציות נגד רוסיה, שהוטלו תחילה על שני בנקים רוסים גדולים ועלחמישה מחברי האליטה הרוסית, כולל בניהם של ראש השירות הביטחון הפדרלי, אלכסנדר בורטניקוב, סגן ראש הסגל הראשון של הממשל הנשיאותי, סרגיי קיריינקו, וראש הממשלה לשעבר, מיכאיל פרדקוב. 

גם בריטניה הטילה סנקציות על חמישה בנקים רוסיים ומספר אישים במדינה. "אנו מטילים סנקציות על שלושה אנשים בעלי שווי נטו גבוה מאוד: גנאדי טימצ'נקו, בוריס רוטנברג ואיגור רוטנברג, "אמר ג'ונסון והוסיף כי "כל הנכסים שהם מחזיקים בבריטניה יוקפאו, על האנשים הנוגעים בדבר ייאסר לנסוע לכאן, ואנו נאסר על כל הפרטים והישויות בבריטניה לנהל איתם עסקאות כלשהן".

ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, הודיע הבוקר גם על הטלת סנקציות נגד רוסיה. בהודעתו הוסיף כי "רוסיה התנהגה כמו 'בריון' ועל כן עלינו להתייחס אליה ככזאת". בנוסף, הוא גינה את התנהלות הממשל הרוסי והוסיף: "אוסטרליה תתנגד לבריונות יחד עם בנות הברית".