עם פלישתה של רוסיה לאוקראינה לפני כחודש, התנתקו קשריו של אלכסיי שמורק - תושב אוקראינה שמקיים בימים אלה מופעי התרמה לגיוס עזרה הומניטרית למדינתו – עם בני משפחתו שמתגוררים ברוסיה. “כל חיי חייתי בקייב ורק לאחרונה שכרתי דירה בלבוב", מספר שמורק, מוזיקאי קלאסי שנולד בסנט פטרסבורג לאם ממוצא רוסי ולאב אוקראיני. “הוריי עדיין בקייב. בני הדודים שלי ושאר המשפחה של אמי המתגוררים ברוסיה הם פרוֽ־פוטין. כשהמלחמה פרצה, אמא שלי צלצלה לבני משפחתה שם, והם אמרו שהם תומכים במה שפוטין עושה לנו. בכך למעשה התנתק הקשר בינינו, ואנחנו לא מעוניינים לשמוע מהם יותר".

עד כמה בני המשפחה יודעים מה באמת קורה באוקראינה?
“אני לא חושב שתומכי פוטין יודעים את כל הפרטים לגבי מה שמתרחש באוקראינה. הם לא סומכים על מה שאנחנו מספרים, ומדבריהם עולה שהם לא מכירים באוקראינה, בממשלה האוקראינית ובצבא האוקראיני. המשפחה הרוסית שלי מתפתה להאמין לפרופגנדה הרוסית ולא מאמינה שרוסיה הורגת אזרחים חפים מפשע, מפגיזה בתי חולים ובתי ספר. הם לא מכירים בזה שזו מלחמה בין מדינה דיקטטורית כמו רוסיה לבין מדינה דמוקרטית כמו אוקראינה".

מה אתה מרגיש כלפיהם?
“אני מרגיש כעס, ייאוש, חוסר אונים ובעיקר רצון לעזור לבני עמי, האוקראינים. המשפחה שלי פשוט לא מבינה והחליטה להחרים אותנו בגלל שאנחנו תומכים במדינה שלנו, אוקראינה".

קסניה קובלנה, תושבת חרקוב שבצפון־מזרח אוקראינה, היא בת לאם אוקראינית ואב רוסי. “נולדתי בחרקוב לפני 30 שנה, ויש לי מלא קרובי משפחה שגרים במוסקבה, גם מצד אמי וגם מצד אבי", היא מספרת. “ברגע שפרצה המלחמה ניתקתי את הקשר עם קרובי המשפחה שלי שגרים ברוסיה, מאחר שאני מאמינה שכל האזרחים ברוסיה אחראים לכל מה שקורה לנו עכשיו. זה באשמתם. אני נמצאת באזור שהופגז קשות ועדיין סובל מהתקפות רבות של הצבא הרוסי. ברגע שרוסיה התחילה להפגיז מבנים ואזרחים חפים מפשע, הרגשתי שאני שונאת 50% מעצמי - הצד הרוסי שלי".

איך נראה הקשר עם בני משפחתך לפני כן?
“היינו מאוד קרובים לפני המלחמה, ואפילו תכננתי ללכת ללמוד באוניברסיטה בסנט פטרסבורג ולבלות יותר עם המשפחה הרוסית שלי, אבל עכשיו אני לא מסוגלת ולא מעוניינת בכך. אני מתביישת במשפחה הרוסית שלי ובעובדה שחשבתי ללמוד ברוסיה. המשפחה הרוסית שלי אפילו לא מנסה ליצור קשר עם המשפחה שלי באוקראינה ובטח שלא לעזור. נראה שהם מתעלמים מקיומנו. הם לא מעוניינים לשמוע את האמת ובטוחים שאנחנו מפגיזים את עצמנו. ההפגזות הללו צריכות להיפסק. זה לא הגיוני לראות טנקים מסתובבים ברחובות. בכל יום אני שומעת הפגזות ומרגישה שהאדמה רועדת מתחת לרגליי. אני מקווה שהמלחמה הזו תיגמר מהר. האנשים שעוזרים לנו, מבחינה הומניטרית, מרגישים לי יותר קרובים ואהובים מהמשפחה הרוסית שלי שמפקירה אותי ואת הוריי".

אלכסנדר סרדיוק (צילום: פרטי)
אלכסנדר סרדיוק (צילום: פרטי)


חי או מת

“מאז שהמלחמה פרצה, אמא שלי ואני ניתקנו קשר עם דודה שלי וילדיה", מספר אלכסנדר סרדיוק, יליד רוסיה שעבר לפני עשור להתגורר עם אמו ממוצא רוסי ועם אביו ממוצא אוקראיני בעיר צ’רנייב שבצפון אוקראינה. “הם טוענים שהנשיא שלנו, זלנסקי, נאצי ושאנחנו מוכרחים להתפכח ולהימלט מאוקראינה, ושפוטין נוהג בשכל. אחרי האמירות האלו החלטנו לנתק איתם קשר באופן טוטאלי ולא רק לזמן המלחמה. הם אסירים של הפרופגנדה הרוסית".

ארתור קולומיטסב, צלם מהעיר חרקוב, הוא בן לאב אוקראיני ואם רוסייה, שעברו לגור באוקראינה לפני שנולד. “סבתא שלי גרה בעיר קורסק ברוסיה, וגם אחי, דודיי ודודותיי וילדיהם", הוא מספר. “יום אחרי הפלישה צלצלתי לסבתא שלי. בהתחלה היא לא האמינה לי שמפגיזים אותנו. כיום בני משפחתי ברוסיה לא עונים לטלפונים שלי. הם ראו את הדיווחים שאני מעלה לאינסטגרם ולפייסבוק ובחרו להתעלם. הם אפילו לא צלצלו לשאול אם אני חי או מת. לפני המלחמה היינו בקשר צמוד ומרגע שפרצה המלחמה הקשר נותק. ההורים שלי נעלבו קשות מזה, בייחוד מסבתא שלי, שטוענת שאוקראינה היא מדינה של נאצים".

אתה לא מתכוון לנסות לשכנע אותם?
“לא. היה לי מזל עד כה, ואני מנסה לעשות הכל בשביל לשרוד את המלחמה הזו ולהישאר בחיים. אני לא סומך על המשפחה הרוסית שלי יותר, אני מאמין באחיי למלחמה האוקראינים וברוח של העם שלנו. האמת לצדנו ואני בטוח שננצח".

ארתור קולומיטסב (צילום: פרטי)
ארתור קולומיטסב (צילום: פרטי)

קסניה קובלבה (צילום: פרטי)
קסניה קובלבה (צילום: פרטי)


“כולם אשמים"

“נולדתי בקייב ועכשיו, בגלל המלחמה, נאלצתי לעזוב עם משפחתי למערב אוקראינה, לעיר אוז’הורוד", מספרת אלכסנדרה בקל, בלוגרית בת 19 שאמה ממוצא רוסי ואביה ממוצא אוקראיני. סיפורה פורסם לאחרונה באתר inews הבריטי בכתבה של קוני דימסדייל. “דודתי, אחות של אמי, צלצלה לאמי ביום הראשון למלחמה ואמרה לה: ‘יקירתי, את צריכה לקחת את הילדים ואת המשפחה ולעזוב לרוסיה. בטוח פה’".

ומה אמך ענתה?
“אחרי שדודה שלי הציעה לנו לבגוד במולדת שלנו, אוקראינה, אמא שלי סירבה בכל תוקף. אז דודה שלי וכל המשפחה שלי ברוסיה המשיכו לצלצל ולטעון שאוקראינה מייצרת וירוס שנועד להרוג את תושבי רוסיה. תבין עד כמה הפייק ניוז בטלוויזיה הרוסית עובדות. בשלב מסוים אמא שלי התרגזה מהדיבורים האלה והחליטה להתעלם מהם. בתגובה הם בעצמם החליטו להתעלם מזה שיש להם משפחה באוקראינה. המלחמה הזו היא הדבר הכי גרוע שקרה למשפחה שלי, היא פירקה והפרידה את המשפחה שלי, זו שברוסיה וזו שבאוקראינה".

איך את מרגישה מול המצב הזה?
“אני חושבת שהמשפחה שלי ברוסיה יודעת בדיוק מה קורה באוקראינה ומעדיפה להתעלם מזה ומהעובדה שהנשיא שלהם, פוטין, משוגע. מבחינתי, כל הרוסים, גם המשפחה שלי, אשמים במה שקורה באוקראינה עכשיו".